קרית ספר/טומאת מת/ט

קרית ספר ‏ טומאת מת ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מי שהיה חופר בשדה ומצא מתים בגומא או הרוגים או מת יושב או ראשו בין ברכיו אינו חושש שמא בית הקברות הוא אלא נוטל מה שמצא וחופר בבתולת הקרקע ג' אצבעות ושאר השדה בחזקת טהרה והעפר תיחוח עם ג' אצבעות נקרא תבוסת המת פרק המוכר פירות תניא מצאן רצופין ואין ביניהם מארבע אמות עד שמנה יש להם תבוסה ואין להם שכונת קברות.

ב

שדה שנהרגו בה הרוגים ומפנה קבר מתוך שדהו וכן בור תנן בפי"ז דאהלות בכולהו דמלקט עצם עצם וטהור.

ג

היה חופר ומצא מת מושכב כדרך שקוברין המתים נוטלו ואת תבוסתו וכו' כדתנן התם פי"ו ופ' בתרא דנזיר והתם דייקינן מוצא פרט (למצור) [למצוי] שידוע שנקבר לשם שאין מותר לפנותו מת פרט להרוג שאם מצא אחד מגויד או שלשה מגויידין אמרינן דהכי איתרמי ולא הוי בשכונה קברות וקנו מקומן אלא נוטלן ואת תפוסתן מושכב פרט ליושב שאם מצא השלשה יושבין הואיל ואין מושכבין כשאר מתים נוטלן ואת תפוסתן כדרכן פרט לשראשו מונח בין ירכותיו שאם מצא אחד מן השלשה מונח ראשו בין ירכותיו לא הוו שכונה דהכי איתרמי שנזרק לשם ולהכי נוטלן ואת תפוסתן וכל הני מאי טעמא לא הוי שכונת בית הקברות בשלמא אחד מהם מצוי הכי הוא דגמירי דבעינן שלשה ידועין או שלשתן תחלה דמצא שלשה האחד ידוע ושנים תחלה או איפכא אין להם תפוסה ושכונה אלא כי מצאן אחד הרוג או יושב או ראשו מונחת לו בין ירכותיו או חפר הואיל ושלשתן מצאן תחלה שיש להם שכונת קברות אמאי נוטלן ומשני אמרינן דילמא גוי הוא האי יושב או ראשו בין ברכיו ולא פש להוא להכא אלא תרי ותנן נוטלן ואת תפוסתן ורשב"ם נמי פי' דטעמא דשנים ידוע ואחד תחלה או איפכא דהוי הלכה למשה מסיני והרוג משום דהוי חסר וחסר אין לו תפוסה ולא שכונה וכתבו בתוספות ושמא הלכה למשה מסיני הוא והוי נמי דומיא דמלא תרווד רקב דהרוג וחסר אין לו מלא תרווד רקב כדאמרינן לעיל וטעמא דנטילה תפיסה אמרינן פרקא בתרא דנזיר דכתיב ונשאתני ממצרים מעפר מצרים טול עמי. מצא שלשה מתים כל אחד מהם מוטל כדרך כל הנקברים אם יש בין זה לזה מארבע אמות עד (שלשה) שמנה הרי זו שכונת קברות שם במשנה וגבי חצר הקבר תנן פרק המוכר פירות בהלין מטה וקוברין ובמתניתין דאהלות נמי תנן כמלא מטה וקוברים וכיון דהוי שכונת קברות בודק הימנו ולהלן עשרים אמה כדתנן התם וטעמא דעשרים אמה שהוא כמנין שתי מערות והחצר שביניהם ומשמע דמתחלה ג' מנינן להני עשרים אמה כדפי' רש"י ז"ל התם ואם לא מצא מת בתוך העשרים הם טהורות לפי מה שכתב הרב ז"ל דצריך לבדוק מן האחרון עשרים אמה כתב דהני עשרים טהורות כיון שלא מצא בהם טומאה ודייק לישנא דמתניתין דקתני בודק הימנו ולהלן עשרים אמה דמשמע מן האחרון וכן פי' רשב"ם ז"ל ממקום שכלה גוף המתים לצד המערה עשרים אמה. מצא מת אחר בתוך עשרים צריך לבדוק ממנו עשרים אמה אחרות כדתנן התם שרגלים לדבר שהיא שכונת קברות שאילו זה יחיד מצא בתחלה היה נוטל אותו ואת תפוסתו אבל עכשיו שמצא ג' בתוך עשרים ואחד בסוף עשרים יש לומר שהיא שכונת קברות והוי בחזקה דהויא מדאוריתא ואם היה אחד מאלו שמצא הרוג או יושב או ראשו בין ברכיו אינו בודק עוד דלא מחזקינן בהו שכונה כדאמרינן אלא נוטלן ואת תפוסתן שחזקתן גוים.

ד

הגוים אין להם טומאת קברות עד שיגע בעצמה של טומאה או ישאנה כדילפינן לעיל פ"ק דלית להו אלא טומאת מגע ומשא.

ה

מת שחסר אבר אין לו תפוסה ולא שכונה הלכה למשה מסיני כדאמרינן לעיל וכתב הרב ז"ל אבר שאם ינטל מן החי וימות ובגמרא אמרינן סתמא מת שחסר אין לו תפוסה ולא שכונה ובתוספתא גרסינן רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות. מתים הנמצאים על פני השדה אין להם שכונה ולא תפוסה אלא מלקט עצם עצם והכל טהור בתוספתא והנקבר שלא ברשות יש לו תפוסה ולא שכונה שם בהאי תוספתא.

ו

אחד המוצא ג' מתים כדרכן בתחלה או שלשה כוכין או כוך ונקיע ומערה הרי זו שכונת קברות כחכמים דפליגי (אמר) ארבי שמעון בתוספתא. מצא שנים ואחד היה ידוע יש להם תפוסה ולא שכונה כדאמר' לעיל דהלכתא גמירי לה הכי דאינו עושה שכונה לבדוק אלא בשלשה ידועין או נמצאים. כיצד בודק חופר עד שמגיע לבתולה או לסלע כדתנן פי"ו דאהלות ואם מצא חרס אינו כבתולה דחרס בידי אדם הוא ואית דגרסי' בתוספתא הרי זו בתולה כדאשכחן בדוד כשכרה שתין כרה אלף אמה ומצא חרס. מצא מים הרי הוא כבתולה כמו ששנוי שם בתוספתא ואין צריך לחפור כל עשרים אמה אלא חופר אמה ומניח אמה כדתנן התם ונהר ושלוליה ודרך הרבים ג"כ במשנה פי"ו תנן התם דמפסיקין ורבינו שמשון כתב דמפסיקין אבל בודק מצד האחר כדמשמע בתוספתא. והמוציא עפר הבדיקה אפילו היה כהן אוכל בתרומה כדתנן במתניתין אוכל בדמעו כל כמה דלא איתחזק שם טומאה ודמעו פי' רבינו שמשון תרומתו מלשון מלאתך ודמעך ומשמע אפילו בתרומה וודאית. אבל מי שמפקח בגל של אבנים שנפל על אדם ומת אינו אוכל בדמעו כדתנן התם דכיון דהוחזקה שם טומאה דילמא מאהיל ואפילו ספק חי ספק מת.

י

גל טמא שנתערב בשני גלין טהורין מה שבדק טהור ומה שלא בדק טמא ואם בדק את כולן כולן בחזקת טומאה עד שיגיע לסלע או לבתולה כחכמים דפליגי אר' מאיר בפרק האשה בנדה במתניתין דקתני וחכמים אומרים בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה ואם לא מצא כולן טהורין דאע"ג דגל אחד היה טמא שהיה שם כזית מן המת כיון דבדק עד הסלע ולא מצא דילמא עורב נטלו כדאמרינן בגמרא.

יא

בור שמטילין לתוכו נפלין המאהיל עליו טמא דין תורה במשנת אהלות פי"ו בור שמטילין לתוכו נפלין או הרוגין מלקט עצם והכל טהור ואם הפילה אשה שם נפל ואין ידוע אם הפילה דבר מטמא או לא ספקו טהור כיון דחולדה וברדלס מצויין שם כדתניא התם בתוספתא דבא מעשה לפני חכמים וטהרוהו מהאי טעמא ואמרינן בתוספתא דרשב"ג אומר דנפלין אינן קונין את הקבר והביא רבינו שמשון ז"ל וכתב טעמא משום דכתיב לא תשיג גבול רעיך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל כל שיש לו נחלה יש לו גבול ושאין לו נחלה אין לו גבול ולהכי אינן קונין מקומן ואין להם תפוסה.

יב

כל ספק במידי דאוריתא נראה דהוי חומרו מדאוריתא כדאשכחן בכמה דוכתי דמעטינן ספק מקרה כמו ממזר ודאי אמר רחמנא ולא ממזר ספק משמע דאי לא מעטיה הוה אסרינן ליה לספק ממזר מן התורה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.