קרית ספר/טומאת מת/ד

קרית ספר ‏ טומאת מת ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

רביעית דם הבאה משני מתים טהורה וכן שדרה וגלגלת ורבע עצמות ואבר משני מתים כולהו הוו פלוגתא דר' עקיבא וחכמים פרק ב' דאהלות דמטהרי רבנן מטומאת אהל דכולהו גמרינן להו ממת אחד ולא משני מתים ומייתי לה פכ"ג ואמרו דבכולהו חזר בו רבי עקיבא חוץ מרביעית דם הבאה משני מתים דכתיב על כל נפשות מת גבי נזיר דמגלח עליו.

ב

אבר מן החי משני בני אדם טהור כדתנן בהאי מתניתין בפלוגתא דרבי עקיבא וחכמים ואפילו מאיש אחד אם נחלק לשנים טהור כדתנן התם לרבנן דר' יוסי ואפילו חזר וחברו דחיבור אדם אינו חיבור. כזית בשר משני מתים ומלא תרווד משני מתים מצטרפין זה עם זה משום דשוו בשיעוריהן בכזית אבל גלגלה ורובע ושדרה ואבר לא מצטרפי דלא שוו בשיעוריהן דאין עצמות ואיברים שני מתים שוים ואין חצי גלגלה זה שוה לחצי גלגלה זה אבל כזית בין ממת זה בין ממת זה הוי שיעור.

ד

עצם כשעורה שנחלק לשנים מטמא במשא פרק ב' דאהלות רבי עקיבא מטמא והיינו במשא דבמגע אין נוגע וחזר ונוגע ואין חיבור בידי אדם חיבור וכן רובע עצמות המת שנדקדקו ואין בכל אחד מהם עצם כשעורה מטמאין באהל שם במשנה רבי שמעון מטהר וחכמים מטמאים. כזית מן המת שחתכו נחלקים ורדדו ודבקו מטמא באהל ובמשא ואינו מטמא במגע אף ע"פ שחברו דחיבור אדם אינו חיבור וכדאיתא בתוספתא דאהלות פרק ד'. כזית שלם שהתיכו טמא היה מפורד והתיכו טהור שם בתוס' וטעמא דכזית שלם כיון שהיה טמא קודם ה"נ השתא דלאו מידי חיבור עבד איהו אבל כשהיה מפורד שלא היה מטמא במגע התיכו ונתחבר הוי חיבור בידי אדם ולא שמיה חיבור דהא פרח ליה טומאה מיניה כשנתפרד כדאיתא פכ"ג. שדרה שנגררו רוב חוליות שבה אף על פי ששלדה קיימת אינה מטמא' באהל ובקבר הקבר מצרפה וכתבו בתוספות פרק כ"ג דהכי גמירי לה דכשגרר רוב צלעות שבה שעקר רוב הצלעות טהורה אף על פי שהן מונחות אצלה ובקבר אפילו משוברת ומפורקת טמאה שהקבר מצרפה להיות כמו שלימה.

ח

כל הטמאים באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית האהל מצרפן ומטמאין באהל כדתנן פ"ג דאהלות ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים ומייתי לה פרק העור והרוטב. עצם שיש עליו כזית בשר בידי שמים והכניס מקצתו לפנים מן הבית נטמא הבית וכן ב' עצמות בשני חצאי זתים והכניס מקצתן לפנים אבל היו תחובין בעצם בידי אדם טהור שם במשנה וטעמא דאף על גב דעצם אינו מטמא באהל הוי יד להכניס טומאת הבשר ויש יד נמי לפחות מכזית כר' יוחנן דפליג ארב פרק העור והרוטב.

י

מלא תרווד רקב שנתפזר בתוך הבית טמא שם במשנה פלוגתא דרבנן ור' שמעון ומייתי לה פרק המפלת. רביעית דם שנתבלע בתוך הבית טהור שם במשנה ובנדה פרק האשה אמרינן הבית טמא ואמרי לה הבית טהור ולא פליגי הא בכלים דבסוף שבאו לבית אחר שנבלע הדם טהורים והא בכלים דמעיקרא שהיו קודם שבלעה טמאים שנטמאו באהל. כזית מן המת שנאבד בתוך הבית טהור ולכשימצא הבית טמא למפרע פרק האשה רבי מאיר אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך טומאה היכן היא וחכמים אומרים בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה ובגמרא כמה עובדות דבדקו ולא מצאו ואחר כך נמצא ומסתמא טמאו למפרע.

יג

רביעית דם שנשפך באויר שם במשנה פרק ג' אם היה מקומו קטפרס והאהיל על מקצתו דקטפרס אינו חיבור אבל אם אשבורן שהוא מקום גומא או שקרש ואפי' קטפרס הוי חיבור וטמא אפילו האהיל על מקצתו. נשפך על האיסקופה והיא קטפרס בין לפנים שמשפע לצד פנים בין לחוץ והבית מאהיל עליו טהור אף על פי שסופו לירד לפנים אינו חיבור היה אשבורן או קרש טמא. רביעית דם שנבלעה בכסות אם מתכבסת ויצאה ממנה רביעית דם שנבלעה בה הרי הכסות מטמאה ואם לאו אינה מטמאה באהל והרי היא ככסות שנגעה במת כיון שנגע בה רביעית דם אבל רביעית דם עצמו שבלוע אינה מטמאה כיון שאינו יכול לצאת שם משנה ומייתי לה פרק האשה ומוקי לה בדם תבוסה דרבנן ולכך מתבטל אגב בגד כדקתני מתניתין דטהורה אם אינו יכול לצאת אבל דאוריתא לא ולהכי כתב הרב ז"ל שהבגד עצמו הוא ככסות שנגעה במת.

יד

המשא והמגע והאהל ג' שמות הם ואין מצטרפין אלא כל שהוא משם אחד כדתנן זה הכלל כל שהוא משם אחד מצטרף וטמא מב' שמות אינו מצטרף ומייתי לה פרק העור והרוטב ומייתי מתניתין דאהלות דקתני נוגע בחצי זית ומאהיל בחצי זית טמא ובעי למימר דנוגע ומאהיל חד שמא הוא אלא דקשיא לה סיפא דקתני הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל חצי זית טהור ואי חד שמא הוא אמאי טהור ומוקי רישא בטומאה רצוצה בין שני מגדלים דכולה נגיעה היא הילכך מגע ומגע כגון נוגע בשני חצאי זתים בבת אחת או האהיל על חצי זית וחצי זית מאהיל עליו טמאים אבל מגע עם אהל או עם משא וכן הם עם מגע אינן מצטרפין כדאמר' דכל חד באנפי נפשיה בשיעורי וכיון דליכא שיעור בחד לא מצטרף חבריה משום דהיא גוונא אחריתי מטומאה וכל חד מינייהו אית ליה קרא באנפיה נפשיה כדילפי' לעיל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.