קרית ספר/איסורי ביאה/ב

קרית ספר ‏ איסורי ביאה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אשת אביו ואשת בנו אשת אחיו ואשת אחי אביו הן ערוה עליו לעולם בין מן האירוסין בין מן הנישואין. דכיון דקדשה אשתו היא דכתיב כי יקח איש אשה משעת לקיחה נקראת אשתו והך קיחה קידושין היא דגמרי' קיחה קיחה משדה עפרון. ובין שנתגרשו בין שלא נתגרשו. אשת אחיו שגרשה דכתיב נדה היא מה נדה אע"פ שיש לה התרה לאחר מכאן בשעת איסורא בכרת אף אשת אח אע"פ שיש לה התר לאחר מכאן בחיי בעלה אם גירשה בכרת בין בחיי בעליהן בין אחר מיתת בעליהן דכתיב באשת אב גבי עונש ערות אביו גלה מות יומתו וכו' יתירא לאיתויי אשת אביו לאחר מיתה ואזהרה ילפינן דכתיב גבי אזהרה ערות אשת אביך וגו' ערות אביך היא כלומר בהוייתה תהא לעולם. אזהרה לאשת אב לאחר מיתה ועונש לאחר מיתה באשת בנו ילפי' מג"ש דדמיהם בם דכתיב באשת אב ובאשת בן מה באשת אב ענש לאחר מיתה כמחיים אף באשת בן ענש לאחר מיתה כמחיים. ואזהרה ילפינן מדכתיב אשת בנך היא בתר דכתיב כלתך ומשמע היא האמורה ברישא דקרא והאי דהדר כתבה לחייב עליה אף לאחר מיתה. ואשת אחיו ואשת אחי אביו לאחר מיתה נראה דילפינן מדכתיב באשת אח מן האם ערות אחיך היא היא בהווייתה תהא אחר מיתת אחיו דאינה מתיבמת וכ"ש לאשת אחיו מן האב כשיש לה בנים. ובאשת אחי אביו כתיב דודתך היא ובעונש נמי כתיב ערות אחיו גלה ערות דודו גלה דנראה דאתי לעונש דלאחר מיתה חוץ מאשת אחיו שלא הניח בן דכתיב ביה יבמה יבא עליה וגו'. ואם בא על א' מהם בחיי בעלה חייב שתים משום שאר בשר ומשום אשת איש שבאין כאחת דבשעת קידושין נעשה אשת אב או בן ואשת איש וכל חד שם באנפי נפשיה הוא.

ב

ובין בחיי אביו בין לאחר מיתתו חייב על אמו משום אשת אב ומשום אמו דאשת אביו משמע בין שהיא אמו בין שאינה אמו חייב עליה משום אשת אב ואמו בהדיא כתיב אזהרתה ערות אביך וערות אמך וגו' ועונש לאמו דכתיב אמך היא עשאה הכתוב לאמו שאינה אשת אביו כאלו היא אשת אביו דאמך היא משמע בהוייתה תהא כל צדדין שוין בה בין שהיא אשת אב בין שאינה אשת אב. אשת אחיו בין מאביו בין מאמו בין מנישואין בין מזנות ערוה עליו דכתיב באשת אח ערות אחיך היא לרבות אחיו מן האם וכתיב היא בהוייתה תהא דאע"ג דלענין יבום ילפינן אחוה מבני יעקב דהוו מן האם איכא למימר אחיו מן מצות ואחיו מן האם בשוה להכי איצטריך היא בהוייתה דאיסורא תהא ובין מנישואין בין מזנות דלא קפיד קרא אלא אאחוה ולא אנישואין ואשת אחי אביו מן האב ולא מן האם מדאוריתא דכתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו מה להלן מן האב ולא מן האם דאחי אביו מן האב הוא דהוי קרו' לענין גאולה ומצות גאולה מוטלת עליו יותר מקרובי האם אף כאן מן האב ולא מן האם. ואחותו בין מאחיו בין מאמו בין מנישואין בין מזנות דכתיב בת אביך או בת אמך וכתיב מולדת בית או מולדת חוץ דהיינו בזנות ואחותו מאשת אביו חייב עליה אף משם זה דכתיב ערות בת אשת אביך אבל אחותו מן אביו שאינה אשתו אינו חייב אלא משום אחות בלבד.

ה

אחות אמו בין מאביה בין מאמה בין מנישואין בין מזנות ערוה עליו משום אחות אם וכן אחות אב בכל גוונא ערוה עליו משום אחות אב דכתיב בפרשת קדושים וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה וגו' דלא הוה צריך להזהיר שכבר הזהיר בפרשת אחרי מות ולא ה"ל לאשמועינן אלא עונש עונם ישאו לחוד כדעבד באשת אח ובאחותו אלא להכי אתא קרא יתירא לרבות אחות אב ואם מן האם וצריכי כדאיתא בדוכתא. ואחות אב ואם מזנות לא איצטריך קרא דבאחוה תליא מילתא ולא באישות ובאחותו דנפקא לן לעיל ממולדת חוץ נראה דהיינו טעמא משום דכתיב בקרא אחרינא ערות בת אשת אביך דהוי אחותו דמשמע דלהוי אחותו מאישות להכי בעינן מולדת חוץ לומר דאף באחותו מזנות חייב והאי בת אשת אביך לחייבו בשני לאוין כדאמר לעיל.

ו

בתו מזנות ערוה עליו משום בתו ובת בתו ובת בנו דהן ערוה עליו ואפילו מאנוסתו דרמינן קראי אהדדי כתיב ערות בת בנך או בת בתך וגו' לא תגלה הא בת בנה ובת בתה שלא ילדה ממך גלי וכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה משמע בין שילדתו לך בין מאיש אחר הא כיצד אם אנוסתך או מפותה לך היא אי אתה מוזהר על בתה אלא אם כן היא ממך ואם אשתך היא אתה מוזהר אף על בת שילדה מאיש אחר ובתו דלא כתיבא אתיא מג"ש דהנה הנה כתיב הכא בבת בנו ובת בתו ערות' הנה וכתיב התם בשאר אשתו הנה שארה הנה מה להלן בתה כבת בתה כדכתיב אשה ובתה וגו' אף כאן בתו כבת בתו דכתיבא בהדיא והיינו אפילו מאנוסתו דאלו מנשואתו חייב שתים משום בתו ומשום ערות אשה ובתה דמשתעי באישות מדכתיב בה לישנא דליקוחין דהוו קידושין דכתיב לא תקח ובעונש נמי כתיב אשר יקח את אשה או את אמה וכו'.

ז

אם אשתו ואמה ואם אביה ובתה ובת בתה ובת בנה כל א' משש קרובות אשתו אלו ערוה עליו אם בא על א' מהם בחייה אשתו שניהם נשרפים כדילפינן לעיל פ"א מהלכות אלו ולאחר מיתת אשתו אין בהם מיתת ב"ד שנאמר באש ישרפו אותו ואתהן בזמן ששתיהן קיימות אשתו וזו שבא עליה כדאמרינן לעיל ובזמן שאין שתיהן קיימות אין שם שריפה אלא כרת לרב ז"ל דאתהן שתיהן משמע וה"ק אם אשתו קיימת תשרף חמותו ואם לאו אין כאן עונש שריפה אבל מכרת דהוה בה מחיי אשתו נמי במזיד בלא עדים והתראה לא מיעטה קרא. ואחות אשתו ערוה עליו עד שתמות אשתו דכתיב ואשה אל אחותה וגו' עליה בחייה בין מאמה בין מאביה בין מנישואין בין מזנות דאחותה מיקרי בכל גוונא ולא נאסרה אשתו עליו בביאת א' משבע נשים אלו דהא בהיתר נשא עליו. הבועל אשה דרך זנות לא נאסרו א' קרובות אלו מדאוריתא דדרך ליקוחי ראשונה אסרה תורת שניה דכתיב באשה ובתה באזהרה ובעונש לישנא דליקוחין א"נ כדאמרן לעיל מערות בת בנך או בת בתך וגו' דמשמע הא בת בנה או בת בתה גלי והיינו באנוסתו ומפותתו דאמר לעיל וכן האנוסה מותרת לקרובי האונס שלא נאמר אלא אשת ואין כאן אישות ומותר לישא קרובת אשת אביו או בנו ואשה ובת אחותה או בת אחיה כאחת דלא משכחת איסורא דקורבה אלא לבעל גופיה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.