מעשה רקח/איסורי ביאה/ב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שהרי שני האיסורין באין כאחד. ויתבאר בדברי רבינו פי"ז דין ח' ועיי"ש.
ב[עריכה]
לפיכך הבא על אמו שהיא אשת אביו חייב שתים וכו'. הא דלא חייב אלא שתים משום דבעי למתני בין בחיי אביו בין לאחר מיתתו דהוי מלתא פסיקתא והוא הדין נמי דבחיי אביו חייב ג"כ משום אשת איש כמו שכתב לעיל אך לשון המשנה אינו מסודר כך ועיין להתוס' שם ולהרב לח"מ ז"ל. שנאמר מולדת בית או מולדת חוץ. עיין להרב דינא דחיי לאוין ק"ה שהדברים פשוטים הרבה כמבואר למעיין.
ו[עריכה]
ואע"פ שלא נאמר בתורה וכו'. הרמ"ך השיג על רבינו עיי"ש והיה לו להשיג ג"כ בריש הלכות טומאת מת שכתב כן רבינו בענין טומאת מגע ופ"ט דהל' מאכלות אסורות דין ב' ושם כתב הרב המגיד ז"ל דרבינו נמשך אחר הספרי ואינו חולק הגמרא דידן ועיין מ"ש שם בס"ד. לפיכך הבא על בתו מנשואתו חייב שתים. כתב הראב"ד וז"ל אלו השתים אינן אלא לקוברו בין רשעים חמורים עכ"ל דבריו ז"ל סתומין והרב המגיד ז"ל כתב שלא הבין דבריו שהרי זה מן הנשרפין וכבר נתבאר פרק נגמר הדין שקבר אחד היה לנסקלין ונשרפין וא"כ אפי' לא יתחייב אלא אחת היה נקבר בקבר זה ומה הוסיף כשיש שם שתים ובודאי שדעת רבינו הוא שיש כאן שתים כשאר השתים הנזכרים למעלה בפרק זה והם לענין קרבן ובשוגג כנזכר בהל' שגגות וכו' ע"כ. ועוד יש לדקדק בדברי הראב"ד ז"ל דלמה לא השיג על רבינו בדין א' וב' וכן הקשה הרב לח"מ ז"ל ונדחק הרבה בזה עיין עליו ואי מהא היינו יכולין לפרש דכוונת הראב"ד אכולהו קאי ונטר ליה לרבינו עד דמסיים להו ומ"ש אלו השתים אבל השתים שהזכיר רבינו עד כאן קאמר אך הקרוב בדעת הראב"ד ז"ל שלא בא להשיג על דבר רבינו אלא לבאר כוונתו מפני שידוע דבתו מנשואתו לא הוזכרה בגמ' אלא דנפקא לן מבתו מאנוסתו שעליה דנו הק"ו כדאיתא בפ' הנשרפין ומכח זה לא רצה הראב"ד לפרש דברי רבינו דלענין החטאת קאמר כהך דלעיל דכיון דמלתא דפשיטא היא שנלמד מדין אמו שהיא אשת אביו כמ"ש הרה"מ ז"ל וגם לא הוזכר בגמרא לא היה צריך רבינו להשמיענו זה ומכ"ש שבפ"ד דהל' שגגות נתבאר בדברי רבינו שמי שבא ביאה אחת משמות הרבה חייב חטאת על כל אחת מאותן השמות ולכך כתב שאלו השתים שהזכיר רבינו כאן אינן אלא לקוברו בין רשעים חמורים דהיינו ההיא דפ"ג דיבמות דף ל"ב דקאמר מאי נפקא מינה לקוברו בין רשעים גמורים ופירש"י למי שנתחייב משום ב' שמות ובמזיד לקוברו בין רשעים גמורים שהרשע נקבר אצל הרשעים כדתנן בסנהדרין שתי קברות היו מתוקנין לבי"ד אחד לנהרגין ולנחנקין ואחד לנסקלין ולנשרפין וה"נ אע"ג דהאי לאו מחייבי מיתות בי"ד הוא הואיל ועבד תרתי קברינן ליה אצל נסקלין ונשרפין ע"כ וה"נ אם בא ביאה זו במזיד שנתחייב עליה ב' כריתות יש לקוברו בקבר הנסקלין והנשרפין נראה לענ"ד.
ז[עריכה]
כיון שקידש וכו' ואם בא על אחת בחיי אשתו וכו'. מכאן נמי יש להוכיח דמ"ש רבינו בפ"א דין ה' הבא על בת אשתו בחיי אשתו וכו' לאו דוקא אלא אכולהו קאי וק"ל.
ח[עריכה]
הרי אלו בכרת. זו היא דעת רבינו ודעמיה אבל דעת רש"י והגאונים אחרים אין כאן אלא משום ארור שוכב עם חותנתו עיין להרב המגיד והרב ב"י ז"ל סי' ט"ו ומ"ש הרה"מ מחמותו ואם חמותו ואם חמיו למדוה ע"כ. האמת הוא שלא למדוה אלא מחמותו גרידא כדאיתא התם אלא מפני ששלשתן שם אחד הם כמ"ש בגמ' ובירושלמי והדין ג"כ אמת לכך נקט לשלשתן.
יא[עריכה]
מפני שהזונה באה לקרובתיה לבקר וכו'. המל"מ ז"ל נסתפק באם שגג או נאנס הוא אם ישנו בכלל זאת הגזרה והעלה כיון דגזירת חז"ל היא אין לך בו אלא חידושו עיי"ש ולענ"ד איני רואה הכרעה חותכת דכיון שבא עליה עכ"פ לבו גס בה לשלחה כמבואר.
יב[עריכה]
מי שנטען וכו' ומעשה באחד וכו'. נראה שכוונת רבינו ללמוד מזה המעשה דאיתא ביבמות דף נ"ב ובקידושין דף י"ב דכיון דאסרו אפילו לעבור על פתח ביתה מינה אנו למדין לשאר העריות דדינה במבוי או הכנסה באותה שכונה תאסר אבל העברה על פתח הבית שריא וכעין זה כתב הרב המגיד להשגת הראב"ד ז"ל אי נמי י"ל דרבינו הוציא דין זה מהדין האמור בגמרא שהקדים ז"ל דחכמים ז"ל אסרו על מי שנאף עם אשה לישא אחת משבע נשים וכו' מפני שהזונה באה לקרובתיה לבקר אותם והוא מתייחד עמה וכו' ומזה הוליד ז"ל איסור דירה במבוי וכו' אלא שלפי זה יהיה דין החמות עם שאר העריות שוה כמו שסיים הרה"מ ז"ל.
יד[עריכה]
ומצות חכמים שישא אדם בת אחותו וה"ה בת אחיו וכו'. דקדק ז"ל לכתוב וה"ה וכו' להורות שהוא דעת עצמו מפני שבגמרא לא אמרו אלא בת אחותו ופירש"י געגועי אדם רבים על אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו ע"כ נמצא לפ"ז שהטעם הוא משום לתא דהרבות שלום וכו' משא"כ בבת אחיו וזו היא דעת ר"ת שכתב דדוקא נקט בת אחותו לפי שהיא בת מזלו כדאמרינן רוב הבנים דומים לאחי האם ע"כ. אמנם רשב"ם פירש דה"ה בת אחיו אבל בת אחותו נקט לפי שמשדלתו בדברים ושכיח שנושא בתה ע"כ וזו היא דעת רבינו ולפ"ז קרוב לשמוע שכן דעת רש"י ג"כ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |