קרבן העדה/סוטה/ח/ט
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' ויספו השוטרים. על דברי הכהן:
ה"ג בקשרי המלחמה. כשמתקשרין לעמוד צפופים שלא יפרקום האויבים:
לפיכך. שהירא הוא המתיירא מעבירות שבידו תלתה לו התורה בנה ונטע וארס לחזור בגללן כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:
רי"א אלמנה לכה"ג וכו'. לר"י הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר ולר"י עד יעבור על דברי תורה דומיא דאלמנה לכה"ג:
גמ' אלא לשון תוספת. שהוסיפו השוטרים על דבר הכהן כאדם שאומר הריני מוסיף על דברי רבי:
האחרונים מן התוספת. מה שאמרו השוטרים מי האיש הירא וגו' זהו מן התוספת:
תרין תניין אינון. תרי תנאי הן הנך תרי ברייתות:
ה"ג אחד הראשונים והאחד האחרונים לא אמרן הוא ואמרן רבו. וה"פ אחד מי האיש אשר בנה וכו' ואחד האחרונים מי האיש הירא וגו' לא נאמרו ע"י הכהן והשוטר אלא הראשונים אמר הכהן לחוד והאחרונים אמרן השוטר לבד:
מ"ד אחרונים מן התוספת. ה"ק באחרונים שייך לומר לשון תוספת כיון שאמרו מה שלא אמר הכהן אבל הראשונים שכבר אמרן הכהן לא שייך בהם לשון תוספת לכך כתיב ודברו השוטרים:
חד תנא הוא. ושניהם מודים שהראשונים אמרו שניהם והאחרונים אמרו השוטרים לבד הא דקאמר מוסיף אני על דברי רבי היינו בראשונים ולא תוספת ממש אלא שהוסיפו לומר שנית מאי דאמר רבו ומ"ד אחרונים מן התוספת היינו באחרונים שהן תוספת ממש שלא אמרן רבו כלל ל"א הא דקאמר מוסיף אני על דברי רבי פירוש הברייתא השנייה דקאי על האחרונים:
מתניתין. ברייתא דבסמוך קשיא לרבי יוסי:
השוטר שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון. ש"מ שהשוטר היה אומר שניה פרשת הכהן:
ה"ג וסיפא לא פליגא על רבי מנא דתניא עוד דבר אחד וכו'. וה"פ ומסיפא יש לתרץ דלא תיקשי לרבי מנא דאמר האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו דתני בסיפא שהשוטר מוסיף דבר אחד על דברי רבו והיינו האחרונים וכדרבי מנא:
אין תימר כן. דמסייעא ברייתא לדרבי מנא אף לר"י לא קשיא דסובר דהך ברייתא אתיא כמ"ד הראשונים אמרן הוא אמרן רבו והאחרונים אמרן הוא ולא אמרן רבו:
כולהן. האומרים שבנה ונטע וארס צריכין להביא ראיה שדבריהן אמת:
חוץ מזה הירא ורך הלבב. שעדיו עמו שהכל רואין שהוא ירא ורך לבב א"נ עדיו עמו אין מי שיכול להעיד על זה אלא הדבר מסור ללב והראשון נראה עיקר:
ואתייא. הא דתני דהירא ורך הלבב אינו צריך עדות כמ"ד שאינו יכול וכו' והיינו ר"ע דמתניתין:
ברם כמ"ד. אבל למ"ד:
עוד הוא צריך להביא ראיה. גם הירא צריך להביא ראיה דשמא לא חטא והוא מבקש עילה לשוב לביתו:
שלא לפרסם את החטאים. כדפרישית במתניתין:
ואתיא. הא דאמרינן שחסה התורה על החטאים שלא יתביישו כי האי דאמר רבי לוי וכו':
במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת. ולא קבע לחטאת לשחיטתו מקום בפני עצמו שלא לפרסם את החטאים ויתביישו שהבעלים סומכין במקום שחיטה וידעו הכל שזה חטא אבל עתה ליכא היכרא דדלמא עולה היא שאינה באה על חטא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |