קרבן העדה/סוטה/ח/י

קרבן העדה סוטה ח י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ובעקבו של עם. בסופו של עם שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס:

זקופים. גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מהנלחמים שיעמידוהו ויזקיפוהו:

ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם. לשמור שלא ינוסו:

וכשילים. קרדומים של ברזל:

לקפח את שוקיו. לחתוך את שוקיו:

ה"ג שתחלת ניסה נפילה. כ"ה בבבלי וכ"מ בגמרא:

בד"א. שחוזרים מן המערכה יש שאין זזין ממקומם במלחמת הרשות:

אבל מלחמת מצוה וכו'. פלוגתא דת"ק ור"י מפרש לה בגמרא:

גמ' ת"ל פקדו ופקדו. דה"מ למכתב פקדו וכתיב ופקדו לרבות שאף בסוף העם יעמדו שרי צבאות:

ופריך עד כדון כר"ע. הניחא לר"ע דדריש כפל לשון ודרי' נמי וא"ו אלא לר"י דלא דריש וא"ו מנ"ל שאף בסוף העם יעמדו שרי צבאות:

ומשני ר"י כר"מ. ס"ל:

דר"מ. קרא לסוף החבל ראש שהרי אם יתפוס בצד זה הוא הראש וכן כאן במחנה לא ידעינן איזהו הראש ואיזהו הסוף כי לפעמים יבואו האויבים מצד זה ופעמים מצד זה הלכך לא צריך ריבויא:

ופריך הכסיל עיניו ברגליו. בתמיה ומאי קאמר החכם עיניו בראשו:

החכם עד שהוא בראשו של דבר. בראשיתו מבחין מה יהי' בסופו אם טוב אם רע כדתנן איזהו חכם הרואה את הנולד וסיפא דקרא והכסיל בחשך הולך שאינו מבחין בראשיתו מה יהיה בסופו:

מגייס' אתי וכו'. מפרש לקרא הכי גד יגודנו גדוד כשיבואו גדודים לארצו לגדוד ולשלול אותו הוא יגד עקב לסוף הוא ישלול אותן ומייתי לי' הכא לומר שגד עושה מלחמתו בחכמה שיסברו הגדודי' לשללו ואינן רואין סופן וע"י כך הוא שולל אותן א"נ ה"פ אינהו באו לשלול שלל ממנו בראש המחנה והוא יגוד עקב בסוף המחנה והיינו דמייתי ראי' שצריך לשמור המחנה בראש המחנה:

כיני מתניתא. כן צריך לשנות במשנתינו תחילת נפילה ניסה שלפי מאי דתנן במתני' חחלת ניסה נפילה קשיא איך שייך בניסה תחלה דהא ממש קא ערקי אבל השתא ה"ק כשהן נסין זו היא תחלת הגרמת הנפילה:

משמעות ביניהון. בין לרבנן ור"י ליכא פלוגתא דלדינא שניהם שוין אלא דמה דרבנן קורין רשות ואמרי שחוזרי' קורא ר"י מצוה ומאי דרבנן קורין מצוה וסוברים שהכל יוצאין ר"י קורא חובה ונפק' מינה לפוטרו משאר מצות בעודו עסוק בה:

מחלוק' ביניהון. גם לדינא פליגי רבנן ור"י:

ה"ג ר' יהודה אומר מלחמת מצוה זו מלחמת דוד מלחמת חובה זו מלחמת יהושע רבנן אמרין מלחמת רשות כגון דאתיין וכו'. וה"פ מלחמת מצוה זו מלחמת דוד דהיה בהו שני דברי' אחת להציל אותנו מהבאי' עלינו כגון מלחמת פלשתים ושני' לבוא עליהן להרחיב הארץ כגון מלחמת ארם ועמון ובשניה' חוזרין אלו השנוי' במשנתינו ומלחמ' חובה אינה אלא כגון מלחמת יהושע להכרית שבע עממי' וכן מלחמת עמלק ורבנן סברי דאינן חוזרין אלא במלחמת רשות דאנן אזלין עליהון אבל כדאתיין אינהו עלן כמלחמת חובה הוא ואפי' חתן מחדרו וכו' יוצאין:

אין נקי לביתו שעה אחת. כלומר אפי' חתן דכתיב ביה נקי יהיה לביתו שנה אחת לא הניח אפי' שעה אחת דהוי מלחמת מצוה:

לית רבי בריבי. אפי' רבן בן רבן הוציא למלחמה כ"פ הי"מ ול"ג דה"פ אפי' רב גדול שכן לשון בריבי בכולא תלמודא אדם גדול וזה עיקר וכ"ה בבבלי פ"ק דמכלתין:

הדרן עלך פרק משוח מלחמה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף