פני משה/סוטה/ח/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ויספו השוטרי'. על דברי כהן:

כשמועו. כמשמעו:

שאינו יכול לעמוד בקישוי המלחמה. לסבול כובד המלחמה ובנוסחת הבבלי בקשרי המלחמה כשמתקשרים לעמוד צפופים שלא יפרידו' אויביהם:

לפיכך. שהירא ורך הלבב זהו הירא מעבירות שבידו:

תלתה לו התורה את כל אלו. בנה ונטע וארס שיחזרו בגללן כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש זה לומר עליו מעבירות שבידי הוא ירא וחוזר:

רבי יוסי אומר אלמנה לכ"ג כו'. בבבלי מפרש דעבירות מד"ס איכא בינייהו לר' יוסי הגלילי אפי' עבר על דברי סופרים חוזר ולר' יוסי עד שיעבור על דברי תורה דומי' דאלמנה לכ"ג:

גמ' כתיב ויספו השוטרים. לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלכב וגו' וקאמר אין לשון זה ויספו כו' כלומר דלא תימא שהשוטרים הוסיפו זה מעצמן לדבר אלא לשון תוספת אזהרה הוא כאדם האומר מוסיף אני על דברי רבי שהזהיר אתכם וגם אני מוסיף להזהיר אתכם עוד ולומר שגם דברים האחרונים האלו היו הכהן מדבר בתחילה והשוטרים משמיעין:

תני אחרוני' מן התוספת. ופליגי ר' יוסי ור' מנא לקמיה בפירושא דהני ברייתות:

תרין תניין אינון. דהרי קראי כתיבי הכי בפרשה ונגש הכהן ודבר אל העם שמע ישראל וגו' ודברו השוטרים מי האיש אשר בנה בית וגו' ויספו השוטרים וגו' וקאמר ר' יוסי דהני תרתי ברייתו' פליגי אהדדי ותרי תנאי היא:

מ"ד מוסיף אני על דברי רבי. הוא לשון ויספו כדפרישית שהוא לשון תוספת אזהרה ס"ל אחד הראשונים כו' כלומר דהשוטרים לא דברו מעצמן כלום אלא בין הראשונים הכתובים בדברי שוטרים מי האיש אשר בנה וגו' ובין האחרונים מי האיש הירא ורך הלבב הכל שמעו מפי כהן ואח"כ היו משמיעים כדלעיל:

ומ"ד האחרונים מן התוספ'. ס"ל הראשונים כו' דר"י מפרש אחרונים דברייתא אחרונים ממש מי האיש הירא וגו' ויספו דקרא מפרש האי תנא ויספו ממש שהשוטרים הוסיפו זה מעצמן ולא אמרן הכהן אלא מי האיש אשר בנה הוא שהיה הכהן מדבר והשוטרים משמיעין:

ור' מנא אמר. חד תנא הוא דלא פליגי הני ברייתות אלא לכ"ע ס"ל הראשונים כו'. וקס"ד אליבא דרבי מנא דמפרש אחרונים דברייתא לאו אחרונים ממש אלא כל הכתוב אצל השוטרים אחרונים קרי להו והראשונים ראשונים ממש שמע ישראל וגו' וזה לבד שמעו מפי כהן ומשמיעין לעם והיינו דקאמר חד תנא הוא דמ"ד אחרונים מן התוספת כלומר כל האחרונים מן התוספת שהוסיפו השוטרים הן ומ"ד מוסיף אני כו' נמי לו' שהוספ' מעצמו הוא ויספו דקרא ה"ק שמוסיפין השוטרי' עוד לדבר על מה שאמרו בתחילה והכל מדברי עצמן הן והיינו דפריך לקמיה מתני' כו':

מתניתא. ברייתא דתנינן בריש פירקין פליגא על ר' יוסי דאזלא דלא כחד מהני תנאי אליביה:

שומע פרשה כו'. וקס"ד דבפרשת כהן מה שמפורש בקרא ונגש הכהן וגו' שמע ישראל וגו' שהן דברי כהן מיירי דהשוטר שומע פרש' מפי כהן ומשמיע לעם בכל לשון ומשמע דוקא זה הפרש' לבד היה שומע מפי כהן ומודברו ואילך הכל היה השוטר מדבר ומשמיע כדכתיב ידברו השוטרים וגו' וכר' מנא וקשיא לר' יוסי להני תרתי ברייתות:

וסיפא. דהך ברייתא פליגא על רבי מנא דקתני עוד דבר אחד הי' מוסיף השוטר וזהו מי האיש הירא וגו' וקתני דבר אחד ותו לא וקשיא לרבי מנא דקאמר כל האחרונים מן התוספת:

ומשני משלו. דהא דקאמר דבר אחד היינו מה שמוסיף משלי ולאפוקי ודברו השוטרים מי האיש אשר בנה דזה מפי כהן שמעו ולא תפרש אליבא דר' מנא האחרונים כל האחרונים מן התוספת אלא ה"ק חד תנא הוא דמ"ד מוסיף אני על דברי ר' מפרש ויספו דקרא ויספו ממש שהוסיפו מעצמן היא וכן מ"ד האחרונים מן התוספת האחרונים ממש קאמר אבל מי האיש אשר בנה הכהן מדבר ושוטר משמיע ואתייא הך ברייתא ככ"ע ואליבא דר' מנא ורישא דקאמר שומע פרשה כו' לאו פרשה הראשונה ממש. הוא אלא מי האיש אשר בנה דזה שומע מפי כהן ומשמיע הוא:

אין תימר כן. השתא דאתית להכי דמוסיף משלו הוא דבר אחד אפי' על דר' יוסי לית היא פליגא דאתייא כהך תנא ואליבא דר' יוסי דקאמר נמי האחרונים אחרונים ממש וזהו לבד מה שאמרן הוא לא אמרו רבו. הדין הוא פירושא דהך מילתא:

כולהון. החוזרין דקחשיב במתני' בנה בית כו' צריכין להביא ראיה לדבריהן שכך הוא דשמא משקרין הן מחמת שרוצין לחזור לבתיהן:

חוץ מזה. הירא ורך הלבב שאין צריך להביא ראיה לפי שעדיו עמו שרואין ומכירין בו שהוא נבהל ועומד מרעיד על הדבר:

ואתייא כמ"ד. דהירא דקרא הוא שאינו יכול לעמוד כו' ואנו רואין דהכרת פנים ענתה בו:

עוד הוא. גם הוא צריך להביא ראיה שחטא באיזה עבירה דשמא עילה מצא לומר כן:

לפיכך כו'. ואתייא כמ"ד בפ' הערל ר' לוי כו' דהתורה הקפידה שלא לפרסם את החטאים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף