קרבן העדה/סוטה/ז/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' במדינה אומרים אותה ג' ברכות. שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק ועונים הצבור אמן:

ובמקדש ברכה אחת. לפי שאין עונין אמן במקדש אלא מיד כשהיו שומעין שם הנכבד והנורא היו אומרים ברוך שם כבוד וכו' ולפי שלא היו מפסיקין בין פסוק לפסוק חשיב להו ברכה אחת:

ככתבו. ביו"ד:

בכינויו. באל"ף שאין מזכירין את השם ככתבו אלא במקדש בלבד שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך סרס המקרא ודרשהו בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך דהיינו במקדש שם תזכיר את שמי המפורש:

כנגד כתפותיהן. מפני שצריך נשיאת כפים דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וכתיב הוא ובניו כל הימים ובא ושרת לאשמעינן דהוקשו בניו לו לענין שירות ואיתקש ברכה לשירות דכתיב לשרתו ולברך בשמו וכי היכי דהוקשו בניו. לו לענין שירות ה"נ לענין ברכה הוקשו בניו לו מה הוא בנשיאת כפים היה מברך אף בניו בנשיאת כפים כל הימים:

ובמקדש. שמברכין את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיה' מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם:

שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ. מפני שהשם כתוב בו:

ברכת כה"ג. ביה"כ לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה ומברך ח' ברכות:

חזן הכנסת. שמש שטורח עסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:

ראש הכנסת. על פיו נחתכין דברי הכנסת מי יפרוס על שמע מי יפטיר בנביא מי ירד לפני התיבה:

סגן. המוכן תחת כה"ג שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:

הסגן לכה"ג. וכולן משום כבודו של כה"ג שנאמר ברוב עם הדרת מלך א"נ להראות לו שיש שררות הרבה למטה ממנו:

וקורא אחרי מות. שהוא מסדר יה"כ:

ואך בעשור. שבפרשת שור או כשב דסמוכה היא לאחרי מות ויכול לגלול הס"ת לשם בעוד שהתורגמן מתרגם פסוק אחרון של פ' אחרי מות:

יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן. כלומר אף מה שאני עתיד לקרות ע"פ כתוב כאן שלא להוציא לעז על הס"ת לומר שחסר ממנה דבר:

ובעשור של חומש הפקודים קורא ע"פ. ואינו גולל לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק התורגמן ואיכא גנא לצבור ולקרות בשני ס"ת א"א לפי שאין אדם אח' קורא בשני ס"ת בצבור משום פגמו של ס"ת הראשון:

שבחומש הפקודים. ספר וידבר שמתחיל במנין של ישראל:

ומברך עליה שמנה ברכות. בגמ' מפרש לכולהו:

ה"ג אר"ח צער גדול היה להן. קודם שיצאה בת קול שנתרצה להם ה' ולקמן בתר הלכה ו' ל"ג:

גמ' ופריך בכל אתר. בכל מקום אמרינן שנוהגין כבוד בתורה והולכין אחריה והכא אמרינן שמביאין את הס"ת אצל כה"ג והמלך כדתנן בסיפא:

ומשני אלא על ידי שהכה"ג והמלך הן בני אדם גדולים וחשובים התורה מתכבדת בהן ועושית להן יקר לבוא אצלם להיות מתכבדת על ידיהן:

ופריך והא תמן. בבבל מביאין התורה אל ריש גלותא אף שלפעמים אינן חשובים כל כך בתורה ובמצות:

תמן. גבי ריש גלותא הואיל והן מזרעו של דוד עושין להן כמנהג אבותיהן כמלכי בית דוד:

תמן תנינן. מגילה פ"ד:

מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה:

ואין מדלגין בתורה. שהשומע את הקופץ ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע:

ואין מדלגין מנביא לנביא. שיש בזה טירוף הדעת יותר מדאי:

שאין גוללין ס"ת ברבים. מפני כבוד הציבור שימתינו עד שיגלל וכדפרישית במתניתין:

הגע עצמך. אמור לנפשך:

שהיתה פרשה קטנה. שצריך לדלגה ואין שהייה בגלילה ואפ"ה אסור דמתניתין סתמא תנן אין מדלגין בתורה:

אלא. היינו טעמא שלכך גוללין ס"ת בצבור כדי שישמעו התורה על הסדר וכשדולגין אין לב השומע פנוי כל כך לכוון הדברים לישנא אחרינא שלא יסברו השומעי' שכן מסודרים הדברים בתורה ויבואו לטעות:

ופריך והא תנינן. במתניתין שהכ"ג קורא אחרי מות ואך בעשור מס"ת אחת ע"י דילוג וע"כ לומר הטעם כדרשב"ל והני פרשיות שהן סמוכים אין גנאי לציבור שאין בזה שהייה וכדפרישית במתניתין:

ומשני שנייא היא. שאני התם שהוא סדר היום והן בפרשה אחת:

בכל מקום אינו קורא על פה. דקיי"ל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן ע"פ והכא תנן קורא ע"פ אלא ודאי כיון דשייכי אהדדי התירו לו לקרות ע"פ ה"ה נמי לענין דילוג התירו מפני שהוא סידורו של יום:

ר"י. צוה לבר עולא שמש דבה"כ של בבליים:

ה"ג כד דהוא חדא אורייתא תהא גייל לה להדי פרוכתא וכ"ה ביומא. וה"פ כשאין לך אלא ס"ת אחת והוא יום שצריכין לקרות בשני ענינים תהא גולל הס"ת לפני הפרוכת ואינך צריך להכניסה להארון ולהוציא ס"ת שנית:

כד אנון תרתיי. כשיש לך שני ס"ת כשגומרין ענין אחד תהא מוליכה להארון ואח"כ תביא השנייה מהארון למקום שקורין בה ולא תוציא שניהם כאחת:

תי. כמו תהא:

הבוחר בתורה. וחותם בה כדרך שחותם בכל השנה דקסבר לעולם חותם הבוחר בתורה א"כ במקום שתותם בכל השנה נותן התורה חותם היום הבוחר בתורה:

שאותך לבדך ביראה נעבוד והיינו כברכת העבודה שחותם כן ביה"כ:

הטוב לך להודות. כדרך שחותם בכל השנה בהודאה:

על מחילת העון. חותם בא"י מוחל וכו':

השוכן בציון. חותם בברכת המקדש ולא הבוחר במקדש א"נ סובר דחותם בתרווייהו:

ועל שאר תפלה תחנה ובקשה. שמתפלל הכה"ג כפי מה שהוא רגיל חותם הושע ה' את עמך ישראל שהן צריכין להושע לפניך בא"י שומע תפלה:

לפניך. כמו מלפניך כלומר מאתך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף