פני משה/סוטה/ז/ו

פני משה סוטה ז ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' במדינה אומרי' אותה שלש ברכות. שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסו' ועונין הציבור אמן:

ובמקדש ברכה אחת. לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק ומה שהיו עונים במקדש בשכמל"ו לא חשיב הפסק דלאלתר כשהיו שומעין שם הנכבד והנורא היו עונין ולא היו ממתינין עד סוף הפסוק כ"כ התוס' דף מ':

ככתבו. ביו"ד ה"א:

ובמדינה בכינויו. באל"ף דל"ת שאין מזכירין השם ככתבו אלא במקדש בלבד כדדריש בבבלי שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי. אבוא אליך וברכתיך סרס המקרא ודרשהו בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך דהיינו במקדש שם אזכיר את שמי:

כנגד כתפותיהן. מפני שצריך נשיאות כפים דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וכתיב הוא ובניו כל הימים מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים דכיון דאיתקוש בניו לו בשירות דכתיב בהאי קרא דכל הימים לעמוד לשרת איתקוש נמי לברכה דברכה איתקוש לשירות כדכתיב לשרתו ולבר' בשמו:

ובמקדש. שמברכין את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם מגביהין ידיהן למעלה מראשיהן:

שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ. מפני שהשם כתוב עליו:

ר' יהודה כו'. ואין הלכה כר' יהודה:

ברכת כ"ג. ביום הכפורים לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה כדמפ' ואזיל ומברך שמונה ברכות כדלקמן:

חזן הכנסת. שמש הכנסת שטורח עסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:

ראש הכנסת. על פיו נחתכין דברי הכנסת מי יפרוס על שמע מי יפטיר בנביא מי ירד לפני התיבה:

סגן. המוכן תחת כ"ג שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:

והסגן נותנו לכ"ג. וכולן משום כבודו של כ"ג שמראין את מעלותיו מעלה למעלה ממעלה:

כ"ג עומד ומקבל. ומתחילה יושב היה דבעזר' נשי' היה קורא דאי בעזרת ישראל הא קי"ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:

וקורא אחרי מות. שהיא מסדר יום הכיפורים:

ואך בעשור. שהוא בפרשת שור או כשב דסמוכה היא לפרשת אחרי מות ויכול לגלול ס"ת לשם בעוד שהמתירגמן מחרגם פסוק אחרון של אחרי מות ואין כאן שהות כדי שיפסיק המתורגמן:

וגולל את התורה. ואע"פ שעדיין לא קרא ובעשור של חומש הפיקידים יקרא אותו על פה ולא יגלול ס"ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק המתורגמן וישתוק ואיכא גנאי לציבור ולקרות בשני ס"ת אי אפשר לפי שאין אדם אחד קורא בשני ס"ת בציבור משום פגמו של ס"ת הראשון:

יותר ממה שקריתי לפניכם. בענין היום כתוב כאן ואע"פ שאני עתיד לקרות עוד פרשה שלישית אל תדמו שחסר מן הספר הזה ולכך אני גוללו וכל כך למה שלא להוציא לעז על ספר תורה:

ומברך עליה שמנה ברכות. כדמפרש בגמ':

גמ' אמר רב חסדא צער גדול היה להן. להכהנים במקדש שהיו צריכין להגביה ידיהן למעלה מראשיהן מתחילת הברכה עד סופה:

בכל. מקו' מצינו שצריך לנהוג כבוד לתורה ולילך למקום שהיא:

והכא את אמר שמוליכין את התורה. מן הכנסת אצלן להביא לכהן גדול והיה לו לילך לשם ולקרות:

אלא ע"י שהן בני אדם גדולים. חשיבו' וכבוד הוא לתורה שהתורה מתעלה ומתכבדת בהן:

והא תמן. בבבל מביאין התורה בבית ריש גלותא אף שלפעמים אין שם בני אדם גדולים וחשובים כל כך:

ע"י שזרעו של דוד משוקע שם. שבאין מזרע דוד מתנהגין בחשיבות ועושין כמנהג אבותיהן:

תמן תנינן. בפ"ד דמגילה:

מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה ואפילו מענין לענין:

ואין מדלגין בתורה. לפי שדברי תורה אזהרות ועונשין ומצות הן וצריך שיכנסו בלב השומעין וכשאדם יוציא משיטה לשיטה אחרת אינו נוח להתבונן:

מדלגין בנביא. אבל אין מדלגין מנביא כו':

מותר. ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו:

לפי שאין גוללים ספר תורה ברבים. דאין זה כבוד הציבור שיהיו יושבין ומצפין ודוממין לכך וקס"ד דאין הטעם אלא מפני כבוד הציבור והיינו שיש שהות כל כך בכדי שיפסיק המתורגמן:

הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה. מפסקת בין מקום שהוא עומד כמקום שדולג ואין כאן בכדי שיפסיק המתורגמן ואם מותר לדלג לדבריך:

אלא כדי שישמעו ישראל. את התורה על סדר וענין אחד שיהי' לבם מיושב לשמוע ואם הוא מענין לענין לא ידלג אפי' בפרשה קטנה אף דליכא טעמא דכבוד הציבור:

והא תנינן כו'. דאלמא דאין הטעם אלא מפני כבוד הציבור ולפיכך מותר הכא לדלג הואיל וסמוכה היא וליכא שהו' בכדי שיפסיק המתורגמן:

שנייא היא. במתני' שהיא סדרו של יום ששתי הפרשיות מדברות בסדר ובענין של יוה"כ ובענין א' מותר לדלג בכדי שלא יפסיק המתורגמן אבל אם יש שהות בכדי שיפסיק המתורגמן אין מדלגין לעולם:

תדע לך. שהוא כן דהרי אמר ר"ל בכ"מ אינו קורא ע"פ לדברים שבכתב והכא במתניתן קורא כ"ג ע"פ לבעשור שבחומש הפקודי' מפני שאי אפשר לפי שיש שהות בכדי שיפסיק המתורגמן ואיכא טורח הציבור וכדפרישית במתניתין:

רבי יוסי. צוה לבר עולא חזן הכנסת של בבל:

כד היא חדא אורייה גרסי' וכן הוא שם. אם הוא יום שמוציאין בו ס"ת אחד תגלול אותה לאחורי הפרכת קודם שתביאה על התיבה מפני כבוד הציבור:

כד אינון תרתיי. ואם הוא יום שמוציאין בו ב' ס"ת:

תי. תהא מוליך ספר תורה הראשונ' ותחזירה לארון הקודש למקומה אח"כ תביא האחרת ואע"ג דר' יוסי נמי חייש לכבוד הציבור שהרי צוה לגלול אחרי הפרכת קודם שיביאה על התיבה מכל מקום סבר ביום שיש בו ב' ס"ת מותר לעשות כך כדי להראות ולפרסם כבוד היום שנתחיי' בו להוציא ב' ס"ת:

על התורה. ברכה שלאחריה חשיב הכא ומסיים הבוחר בתורה:

על העבודה. רצה ומסיים שאותך כו':

על ההודייה. מודים ומסיים הטוב כו':

ואמר ר' אידי. שצריך לסיים השוכן בציון:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף