קרבן העדה/סוטה/ז/ה

קרבן העדה סוטה ז ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ואח"כ הביאו את האבני' ובנו את המזבח וסדוהו בסיד. והעלו עליו עולו' ושלמים וכתבו עליו את כל דברי התורה דכתיב ובנית שם מזבח וגו' והעלית עליו עולות וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב:

בשבעים לשון. בכתב ולשון שליש שבעים אומות וכל הרוצה ללמדה יבא וילמוד שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן ללמוד:

ונטלו את האבני'. סתרו את המזבח לאח' שהעלו עליו את העולות ונסעו משם:

ולנו במקומם. בבית מלונם בגלגל ושם הקימו את האבנים:

גמ' על אבני המלון נכתבו. דכתיב ולקחתם את האבנים האלה והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון:

על אבני המזבח נכתבו. דברי תורה והך ברייתא פליגא אמתני' דמשמע בין לר"י בין לר"י אבני המזבח לא הוו אבני המלון ואלו במתני' תנן דאבני המזבח ואבני המלון אחת הן:

בכל יום ויום וכו'. לפי שאבני המלון לא נתפרקו ועמדו ימים רבים לפיכך שפיר איכא למימר ששלחו האומות סופריה' להעתיק משם התורה בלשונ':

נוטריהן. סופריה' ובלע"ז נאטרי"א:

ומשיאין. מעתיקין כלו' נטלוהו משם ע"י ההעתקה:

מ"ד על אבני המזבח נכתבו. קשיא לאיזה צורך נכתב התורה בשבעי' לשון ע"ג האבני' ומה תועלת יש בו הרי לא עמדו אבני המזבח אלא לפי שעה שהרי אח"כ קיפלום והביאו לגלגל ובנו שם מהם מזבח וכבר נתקלקל הכתב שלא היו האומות יכולין להעתיק משם:

ומשני עוד היא מעשה נסים. אף זה מעשה נסי' שלא נתקלקל הכתב בסתירא ובבנין המזבח. ניחא ושדת אותם בסיד. שיהיה הכתב ניכר יפה:

מה מקיים ושדת אותם בסיד. דמשמע מכל הצדדי' וכיון שהיה מקריבין ע"ג המזבח נתקלקל הכתב מחמת האש והאפר שעליו א"נ כיון דכתיב מזבח אבני' תעשו לי א"כ א"א לסודו בסיד שאין הקרבנות נוגעות באבנים אלא בסיד ואין האבני' ניכרים:

ומשני בין כל אבן ואבן. נותן הסיד ע"ג המזבח ומן הצדדי' היה סיד אף על האבני':

והיו עמים משרפות סיד. קשיא ליה מ"ש סיד:

מסיד נטלו וכו'. כלומר ע"י התורה שנכתבת ע"ג הסיד וכל אדם יכול לקרות ולא קיימו או שלא למדו לכך חייבין שרפה:

איפופסין. גזר דין:

והגוי' חרוב יחרבו. קשיא לי' למה נקט בלשון הזה מפלתם של האומות עכו"ם:

מחורב. מהר סיני שנקרא הר חורב משם נתחייבו כלי' שהרי החזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה:

אבני המלון. כדכתיב וישאו י"ב אבני' מן הירדן וגו' ויעברום עמם אל המלון ויניחום שם:

ואבני' שהניח יהושע וכו'. דכתיב וי"ב אבני' הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים:

ואסטליות שנתן להם משה. שגם משה העמיד בעבר הירדן מזרחה י"ב אבנים כדכתיב הואיל משה באר את התורה הזאת וגם זה על אבני' היו:

איסטליות. האבני' וי"ג אפסטליו' ופי' כתבי' שכתב משה על האבנים בערבות מואב ובבבלי יליף בגזרה שוה באר באר דגם משה כתב על האבנים כל התורה באר היטב:

פשיט לן. הדבר פשוט וברור לן שהיו שם ד' מיני אבנים:

ויאות. שפיר קאמר דד' מיני אבנים הן דאל"כ קשיא הא דכתיב ביהושע כשעברו ישראל את הירדן אמר יהושע שירימו י"ב אבני' מן הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם על איזה אבנים קאי האי קרא:

לשעה היו ונגנזו. דכתיב ויניחום שם משמע שיהיו נגנזים:

משוקעות היו במים. ולא היו לזכרון:

כבר נכנסו עמהן לארץ. וכתיב והיו האבנים האלה לזכרון וכו' משמע אבני' שהרימו מן הירדן הם לזכרון:

אלא. הכא במאי עסקינן שהיו שם עוד מיני אבנים הרביעים והן האבנים שהקים יהושע על שפת הירדן דכתי' ויקרא יהושע אל י"ב האיש וגו' והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו וגו' והיו האבני' האלה לזכרון וגו':

משוי ארבעים סאה. של מים:

כמה היה באשכול. שנשאוהו שמנה אנשים והיו מסייעין זה את זה כשהרימו על כתפיהן:

כתיב והרימו לכם וכו'. כלומר ואלו הכא באבני הירדן כתיב והרימו לכם איש אבן וכו' דמשמע שלא סייעו זה את זה בהרמתם:

לא דמי וכו'. מעתה נוכל לשער משא האשכול דאינו דומה המגביה משוי מהארץ מיד על כתפו להמגביה מהארץ לארכבותיו ומארכבותיו לכתפו שע"י שאינו מגביה בבת אחת מהארץ לכתפו יוכל להגביה יותר:

ה"ג ולא דמי ההוא דטעון מארעא לארכובתיה לההוא דאוחרן תלי לי' וה"פ לא דמי המגביה לבד אפי' נותנו ע"ג ארכבותיו ואינו מגביה למעלה למאן דחברי' נותן המשא עליו שיכול לישא משוי יותר כבד:

לא דמי האי דאוחרן תלי לי' וכו'. גם לא דמיא מי שחבירו מטעינו משא למאן שנוש' משא בשני' וכ"ש הכא באשכול דהוה בשמנה ודאי משקלו סך רב היה דאל"כ למה להו שמנה. ה"ג ע"ד דר"י דו אמ' לשונות כפולין הן י"ב ח' באשכול וכו' ע"ד דר"ע דאמר לשונות ריבויין הן כ"ד היו ט"ז באשכול וכו'. וה"פ לר' ישמעאל שהוא אומר דברה תורה כלשון בני אדם ולשונות כפולין לא אתיין לריבוייא אינן אלא י"ב. לר"ע דהוא אמר כל מקום שנאמר כפל לשון לריבוייא קאתי א"כ ה"נ דכתיב איש אחד איש אחד למטה נמי לרבויי קאתי דמכל שבט היו שנים דה"ל כ"ד ולא נזכר בכתוב רק השמות של איש אחד למטה היינו משום חשיבותם של אלו הנזכרים בתורה שאותן שהיו עמהם לא היו חשובי' כמות':

על דעתיה דרבי ישמעאל טורטורין. הוא מוט ששני עצים ארוכים מונחים באורך ושנים ברוחב הרי לו שמנה קצוות בהן נושאין שמנה בני אדם וע"ג העצים היה מונח האשכול:

על דעתיה דרבי עקיבא טורטורין וטורטרי וכו'. כלומר מוט אחת ולה שמנה קצוות ותחתיה מוט גדולה שנושאין בה המוטות ולה שש עשר קצוות:

אדם קרייה וצרתן קרייה. פי' אדם וצרתן שמות שתי עיירות הן וביניהם שנים עשר מיל וקשיא ליה כיון דשתי עיירות הן סימנ' אשר מצד צרתן ל"ל ועוד כיון דרחוק מאוד הוא מאדם העיר הל"ל סמוך לצרתן אלא ודאי דסימנ' קיהיב:

שהיו המים גדושין ועולין שנים עשר מיל כפי המרחק שיש בין אדם לצרתן:

וכי איזה קל וכו'. בבבלי גרסי' וכמה גובהן של מים שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל דר"י א"ל ראב"ש לדבריך אדם קל או מים קלים הוי אומר המים קלים א"כ באין המים ושוטפין אותן אלא מלמד וכו' וה"פ הרי המים קלים לרוץ מן האדם ולדבריך שלא חזרו המים לאחוריהן אלא שנים עשר מיל וחזרו למקומן נמצא ישראל שמחנה היה שנים עשר מיל אינן יכולין לעבור עד שכבר חזרו המים הקלים לרוץ למקומם הראשון ושוטפין אותן:

תדע לך שהוא כן. הדבר ברור שהוא כן:

כיפין. אולמות וקורין ארקוול"ד בלעז:

עד לבו של רקיע. כלומר עד אמצעו של רקיע וגוזמא קתני:

עד בבל. גבהן של מים היו כמירדן עד בבל א"נ עד בבל ממש ברחו:

בירדן קבלו עליהם את הנסתרות. דכתיב הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם ונקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד ללמד אע"פ שקבלו עליהם בערבות מואב את הערבות כדאמרי' לעיל בפרקין אפ"ה לא נענשו על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן אבל משעברו בירדן נענשו כל ישראל על עברות נסתרות שביניהם:

ה"ג ויאות תדע לך שהוא כן וכו'. וה"פ שפיר קאמר רשב"ל ותדע לך דאל"כ למה נענשו הסנהדרין על עון עכן הרי היה הדבר נעלם מהם ומכל ישראל:

ביבנה הותר' הרצועה. ששם הלכו הסנהדרין משרבו הרוצחים קודם חרבן הבית ושם התפללו על הנסתרות שלא יענשו ויצאה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף