קרבן העדה/נזיר/ו/יא

קרבן העדה נזיר ו יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ר"א אומר סותר את הכל. בגמרא מפרש לה לכולא מתניתין:

מרים התרמודית. מתרמוד היתה:

גמ' ופריך מחלפא שיטתא דר"א. קשיא דר"א אדר"א:

תמן. לעיל פ"ג:

ה"ג לא סתר אלא ז'. דאר"א כל לאחר מלאת אינו סותר אלא שבעה:

וכא. והכא הוא אמר אפילו לאחר מלאת סותר הכל:

סותר כל קרבנותיו. שהביא קודם שנטמא וצריך להביא כל קרבנותיו אחר תשלום שבעת ימי הסתירה:

ופריך פשיטא דא. דבר זה פשיטא אלו לא נטמא היה קרבן זה כשר:

לא בדא. ולמה לא נאמר אף בהיפך כשנקרב הקרבן בהכשר ונטמא שאין הקרבן נפסל בכך אלא שהוא אינו ראוי להביא שאר קרבנותיו וכיון שאי אפשר לא מעכב:

ולא ר"א היא. בתמיה הא ת"ק דמתני' ר"א הוא:

ור"א שמותי הוא. מתלמידי דב"ש וס"ל כוותייהו כדמסיק:

ה"ג נזיר ממורט בש"א צריך כו'. וה"פ נזיר שאין לו שער בש"א צריך להעביר תער וכיון דאינו יכול להעביר אין לו תקנה ה"נ אע"פ שאינו יכול להקריב שאר קרבנותיו מעכבין ופסלי:

ה"ג כן היא מתניתא ויטהר ויביא שאר קרבנותיו. דכפי לשון המשנה משמע שהטהרה היא שנפטר מנזירותו והא ודאי אינו שכבר נפטר קודם הבאת שאר קרבנות שמשנזרק עליו אחד מן הדמים הותר לשתות ביין אלא ה"ק כשיטהר מטומאתו יביא שאר קרבנותיו אבל הזבח שהביא קודם הטומאה אינו צריך לחזור ולהביאו:

כן היא מתני' תטהר כו'. אף בסיפא צריכין להגיה תטהר ותביא וכוונתו נמי לכשתטהר תביא שאר קרבנותיה והראשון כשר ועלה לו:

הדרן עלך שלשה מינין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף