קרבן העדה/יבמות/טו/ד

קרבן העדה יבמות טו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' חוץ מחמותה וכו'. טעמא דכולהו מפני ששונאות זו את זו ומתכוונות לקלקלה חמותה שונאתה שאומרת בלבה זו תאכל כל עמלי:

בת חמותה. אומרת זאת תירש כל עמל אבי ואמי:

יבמתה. יראה שמא סופה להיות צרתה:

ובת בעלה. מאשה אחרת אומרת זו באה במקום אמי ואוכלת כל עמלה:

מה בין גט למיתה. דתנן פ"ב דגיטין אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה ממדינת הים אע"ג דעלייהו סמכינן דצריכות לומר בפני נכתב ובפני נחתם:

שהכתב מוכיח. וסמכינן עיקרא על הגט הכתוב לפנינו ואמרינן מסתמא נכתב כדינא:

מתני' עד אחד אומר מת ונשאת. בגמרא מפרש:

ובא אחר. אח"כ ואמר לא מת לא תצא מהתירה הראשון:

עד אומר מת ושנים אומרים לא מת. כגון שהיו פסולי עדות וקמ"ל הואיל והאמינה תורה עד אחד אין כאן תורת עדות וכי היכי דחד חשוב פסולי עדות למי חשיבי והולכין אחרי רוב דעות:

שנים אומרים מת וא' אומר וכו'. קמ"ל דאזלינן בתר רוב דעות בפסולי עדות אפי' לקולא:

גמ' כך אינה נאמנת עליהן. דכתיב כמים הפני' לפנים כן לב האדם לאדם כמים הללו שהאדם צופה ורואה בהן פנים כפניו אם הוא שוחק הם שוחקות ואם הוא עוקם אף הם עקומות כן לב האדם לאדם אחר אם זה אוהב את זה גם זה אוהבו הלכך כלה פסולה לחמותה ולבת חמותו ולבת בעלה:

בן חמותה. פסול להעיד לכלה מחמת שנאה כבת חמותה דטעמא מאי בת חמותה אינה נאמנת דאומרת זו תירש כל עמל אבי ואמי בן חמיו נמי אע"ג שגם הוא יורש מ"מ שונאה שנוטלת כמוהו וכן בן בעלה סני לה כבת בעלה שאומר זו באה במקום אמי ואוכלת כל עמלה:

צרתה. דתנן במתני' שפסולה להעיד אפי' ניסת כבר שגירשה בעלה א"נ ניסת ע"פ עצמה וכן יבמתה שהיא אחותה שאי אפשר שתהיה צרתה אינן נאמנות דלא פלוג חכמים:

מתני' אמרה כן. ממתני' איכא למידק שלא עשו זכרים כנקבות לענין עדות אשה לחוש שמא יעידו שקר מחמת שנאה:

דתנינן תמן. לקמן בפרקין:

ה"ג שתיכנס לביתה ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם את אשתו מפני שאין לה בנים וכו'. וה"פ דוקא ליבם את אשת אחיו הוא דאינו נאמן אבל נאמן עליה כשיש לה בנים ואינה נופלת לפניו לייבם שמע מינה בן חמותה והיינו אחי בעלה אינו חשוד לשקר מחמת שנאה:

ופריך והכתב מוכיח. בתמיה וכי הכתב לחוד הוא המתיר הלא אלו אינה אומרת בפ"נ ובפ"נ מי מתירין אותה להנשא נמצא שעליה סומכין:

כההיא דא"ר בון. אהא דפריך הש"ס ריש גיטין מאי מהני שאומר השליח בפ"נ ובפ"נ ניחוש שמא חתם הבעל הגט בעדים פסולים וקא"ר בון אין הבעל חשוד לקלקלה בידי שמים ולהכשילה באיסור אשת איש דלמה יעשה ככה הלא ברצונו הדבר תלוי לגרשה או שלא לגרשה:

בב"ד חשוד לקלקלה. מתוך שנתחרט על הגט שנתן אומר שהגט מזוייף:

ה"ג שמתוך שהוא יודע שאם בא וערער ערעורו בטל אף הוא מחתמו וכו'. וה"פ כיון שאינו נאמן לערער נמצא אם מחתימו בעדים פסולים מקלקלה בידי שמים ולא חשדי' ליה בכך:

שלא עשו בה דבריה אצל חברתה. ואינה מקלקלה שאף אם יבא הבעל ויערער אינו מועיל כלום שהרי כשאמרה בפ"נ ובפ"נ אינו נאמן אף היא אינה משקרת ואומרת האמת:

גמ' מפני שאמר. העד השני לא מת אחר שניסת הא אם בא עד השני קודם שניסת וניסת תצא:

זו דברי ר' מנחם בר' יוסי. דאמר שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת ואח"כ ניסת תצא וה"ה בעד אומר מת ועד אומר לא מת קודם שניסת וניסת תצא:

אבל דברי חכמים. בשני עדים בין שבאו בבת אחת בין שבאו בזה אחר זה לא תנשא מפני שהוא ספק ואם ניסת לאחד מעדיה והיא אומרת ברי לי לא תצא וה"ה בעד ועד:

אפי' אתון. אפי' באו בעליהן אח"כ:

ה"ג אמרין ליה לית אתנו. אין בנו כח להוציאה הואיל ואמרו שנים שמת בעלה של זו אמרינן זהו איניש אחרינא הוא וקלסתר פניו דומה להראשון א"נ לית אתנו אין אתם בעליהן של אלו שהרי העדים העידו שמתו:

הגע עצמך. אמור לנפשך אם הבעל השני הוא אדם חשוב ומפורסם כר' אימי שהכל מכירין אותו וכי נאמר שאחר הוא:

ה"ג ולית תמן א"נ ולית כאן בר נש וכו'. וה"פ וכי אין בכל העולם אדם גדול בתורה כר' אימי ואיכא למימר זה אדם אחר שבא לכאן מסוף העולם וטעמא דמלתא כיון שיצאה בהיתר ע"פ שני עדים שוב אינו נאמן אע"פ שבא בעצמו:

אתא עובדא. בא מעשה כזה שניסת ע"פ עדים ואח"כ בא בעלה לפני חכמים שבבבל:

אמרין ליה לית אתנו. ואין מוציאין אותה מן הראשון:

ה"ג ולחש ליה גו אודניה וא"ל בחייך הב לה גט מספק. וה"פ אבא לחש לבעל השני באזנו שיתן לה גט מספק דנראה שזהו הבעל הראשון ושקר העידו:

קמו תלמידיה דרב. והכו אותו על שחלק על רב רבן בפניהם או באתרא דרב:

אמר. מאן דהוא:

ערקתא יקד. הרצועה שהוכה בה אבא וגם הספסל שרבע עליה בשעה שלקה שתיהן נשרפו להראות דשלא כדין לקה:

שמואל אמר. שם הייתי בשעת ההכאה ולא הרצועה ולא הספסל נשרפו אלא ראיתי שאבא נלקה ועמד והלך לו ל"א וקם לה הלכתא כתלמידי דרב:

אתא עובדא. בא מעשה כזה לפני ר"א וא"ל להבעל השני שנשאה אין בני היא מותרת לך אלא הוי יודע שבניך מאשה זו קרוב לודאי שהן ממזרים לפני המקום ב"ה שלפניו גלוי אם האמת אתה שאין זה בעלה:

והוה ר' זעירא. משבח ליה לר' אימי שהוא יודע להעמיד הדבר על בוריו שעשה לדברי שניהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף