קרבן העדה/יבמות/ג/ט

קרבן העדה יבמות ג ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' וכולן. ט"ו עריות שהיו בהן לאחיו קידושי ספק או גירושי ספק דהוי ספק צרת ערוה:

חולצת. ולא מיפטרה בלא כלום דדלמא לאו צרת ערוה היא:

ולא מתייבמת. דדלמא צרת ערוה היא:

ספק קרוב לו שהיו ח' אמות מצומצמות ביניהן ברשות הרבים וד' אמות קונות שם וזרקו ספק בד' אמותיו ספק בד' אמותיה:

גמ' ה"ג לית כאן ספק גירושין אלא גירושין ממש וכ"ה בגיטין. וה"פ הנך ספק גירושין דתנן במתני' כגון כתב בכתב ידו וכו' אין לקרותן ספק גירושין דמן התורה ודאי הגט כשר ומדרבנן ודאי פסול כדתנן בגיטין פ"ט ג' גיטין ואם ניסת הולד כשר אלא משום ספק דתני גבי קידושין ספק קרוב לו וכו' דשייך נמי גבי גירושין כדמסיק כלל נמי הנך השנויין במשנתינו בכלל הספק:

דמן הוה. שם מקום:

וכולן. כל הנך ספק גירושין השנויין במשנתינו:

אם נישאת. בגט זה לא תצא שלא להוציא לעז על בניה:

בתו. הנשואה לאחיו שנישאת לשוק בגט שקיבלה מאחיו ובו א' מהנך פסולין דמתני' ואח"כ מת אחיו:

לא תצא. כדי להזיק ולאסור הצרה על אביה שתהא כצרת ערוה אלא האב מותר בצרה וקמ"ל דאפי' לכתחלה מותר אביה בצרה:

צרתה שנישאת לשוק בגט זה. הפסול שקבלה בת היבם מבעלה וסברה שגט זה אינו מועיל וה"ל צרת ערוה ופטורה מייבום ונישאת לשוק:

תצא. דלאו צרת ערוה היא והרי היא זקוקה ליבם וקמ"ל דלא חיישינן ללעז בניה כיון שיש איסור דאורייתא בנישואיה וה"ל בכלל איסור יבמה לשוק:

בתו. שנישאת לאחיו של המת לאחר שקיבלה גט זה מבעלה שמת תצא דה"ל כנושא גרושת אחיו דאסורה מדאורייתא:

צרתה שנישאת לאחיו בגט זה. שקיבלה בת אחיו מהמת. אפי' לאביה. שזה המייבם את הצרה הוא אביה של זה שגירש לא תצא דגט הערוה גט מעליא הוא ולא ה"ל צרת ערוה:

תני. ב"ב פ' גט פשוט:

ג' שטרות הללו. דתנן במתני' כתב בכתב ידו וכו':

הדא דתימר. לא אמרן אלא שלא הוחזק כתב ידו של הלוה בב"ד שהודה הלוה למלוה בב"ד שזהו כ"י. גובה. אפי' מנכסים משועבדים דקיום ב"ד כשטר בעדים הוא.

אפי' מבני חורין לא יגבה. דיכול הלוה לטעון פרעתי במגו דאיבעי אמר מזוייף הוא:

אלא. הכא במאי עסקינן בשהוחזק השטר והא דאינו גובה ממשעבדי:

מפני קנוניא. שהלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו להוציא מהלקוחות שקנו ממנו אחר זמנו של שטר אבל בשטר בעדים ליכא למיחש לכך דאין העדים חותמין שטר מוקדם:

מפני שהוא פסול. כל שאין השטר עשוי כתקנת חכמים פסול:

ה"ג עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הנכרי. ר' אבין מייתי סייעתא לדבריו דאין הטעם משום קנוניא דהניחא כשמכר הלוה נכסיו לאיש נכרי איכא למיחש לקנוניא:

לוה הזקן. כלומר אלא כשהלוה הוא האב והשטר ביד איש נכרי והשיעבוד מהקרקעות ביד הבן שמכר לו אביו נכסיו:

אית לך למימר מפני קנוניא. בתמיה וכי יש לחוש לכך שיעשה אדם קנוניא על בנו אלא ודאי מפני פסול אינו גובה בו:

א"ר אבין. ועוד ראיה לדברי דהא תנן במתני' אף בגיטי נשים כתב בכתב ידו וכו' פסול וכי יש לך לומר בגט דפסול משום קנוניא דמה קנוניא שייך בהן אלא ודאי הטעם משום פסול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף