קרבן העדה/יבמות/ג/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכנסה המגרש ומת. מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש את הראשונה שהיא ערוה ולא היתה צרתה מעולם:

וזהו שאמרו. בפ"ק נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:

גמ' לא דומה איסור אחיות יבמות וכו'. כלומר איסור אחיות יבמות חמורות מאינן יבמות דאלו אינן יבמות מתה אשתו מותר באחותה ויבמות תנן במתני' אסור באחותה לעולם:

לא סוף דבר. לאו דוקא:

אלא אפי' כנס. אחד מהנשואין האחיות את הנכרית וגירש את אשתו הראשונה ואח"כ מת מותר האח השלישי לייבם את הנכרית ואף בזו תנינן אם מתו או נתגרשו וכו':

אף ר"ל. דאמר אפי' בטל הגורם האיסור במקומו כדפרישית לעיל בר"פ מודה כאן דמותר וכדמסיק ר' יוסה:

ויאות. שפיר קא"ר יודן:

שמא אין אשתו זקוקה ליבם. בתמיה ודאי דזקוקה ליבום ולא אמרי' כיון שכבר נאסרה על היבם שעה אחת דהיינו בשעה שהיה לו בנים תהא אסורה עליו עולמית:

תמן. התם בשהיה לו בנים ומתו מ"ט חייבת ביבום דלא קפיד קרא אלא אשעת מיתה אם יש לו בנים בשעת מיתה פטורה ואם לאו חייבת ביבום הכא נמי בעינן שתהא צרת אחות אשתו בשעת מיתת אחיו אבל אם גירש אחות אשתו קודם שמת צרתה שהיתה לבדה בשעת מיתה מתייבמת:

ה"ג והוא שתהא צרה בשעת מיתה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף