קרבן העדה/יבמות/ב/א

קרבן העדה יבמות ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו. פוטרת צרתה:

ונולד להן אח. ומצאה זקוקה ליבם ועליו אסורה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:

ואח"כ ייבם השני את אשת אחיו. ולו אשה אחרת ולא מתייבמת אתיא בין כרבנן בין כר"ש:

גמ' יחדיו פרט וכו'. דיחדיו מיותר ללמד שיהיו יחדיו בעולם בפעם אחת:

ופריך דלא כן. כלומר ל"ל יחדיו דבלאו יחדיו מה היינו אומרים דאשת אחיו שלא היה בעולמו זוקק אשת אחיו לייבום א"כ מי שמת בלא בנים ובלא אחים תהא אשתו אסורה להנשא שמא יוליד אביו בן ותתייבם:

מעתה וכו'. כלומר לפי דבריך אפי' מתה חמותה נמי אסורה שמא ישא חמיה אשה אחרת ויולד לו בן:

ה"ג ויאמר קרייה ואב אין לו. וה"פ וכ"ת ה"נ דה"א כל זמן שיש לו אב אע"פ שאין לו אח אסורה קשיא לכתוב קרא ואב אין לו דכי היכא דדרשי' מקרא ובן אין לו הא יש לו בנים שריא ה"נ איכא למדרש מדכתיב כי ישבו אחים הא אין לו אחים אע"פ שיש לו אב שריא וצריך קרא למכתב ואב אין לו:

ומשני אלא כי איצטריך קרא למעוטא:

ה"ג כשמת והניח אמו מעוברת שמא אינה צריכה להמתין. בתמיה דודאי אם אין לו בנים חוץ מעובר זה שבמעיה צריכה להמתין מדאורייתא לידע אם הוא בן קיימא ופטורה מייבום ואם אינו בן קיימא חייבת בייבום:

אף הכא תמתין. שמא תלד חמותה זכר:

לפום כן. לפיכך צריך למכתב יחדיו ללמד אפי' היתה חמותה מעוברת כשמת בעלה וילדה אח"כ זכר אינה זקוקה לו:

לאוסר' לאחין. אם עשה בה אחד מן האחין מאמר אסור' על כל האחין:

ה"ג יכול כשם וכו':

ה"ג ת"ל ויבמה ערבה כל הפרשה כולה לייבום כ"ה בס' העיטור וה"פ דכתיב ולקחה לו לאשה ויבמה אע"ג שלקחה לאשה דהיינו שעשה בה מאמר צריך ומת בלא בנים:

והרי היא לקוחה לו. ע"י ביאה זו אבל המאמר אינו מועיל כלום:

כרבנן. דאמרי המאמר קונה ומשייר נמצא שהשניי' צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו במקצת הילכך אי אפשר שתתייבם ואין לפוטרה בלא חליצה שהרי יש בה צד שיור שלא קנה המאמר והרי אותו שיור זקוק ליבם הלכך צריכה חליצה להתירה לשוק:

ה"ג שתיהן אסורות. למ"ד בסמוך דמודה ר"ש בראשונה קאי וצ"ל דאיירי בשעשה בה מאמר אחר שנולד האח השלישי:

הראשונה אסורה. לכ"ע שהרי היא א"א שלא היה בעולמו:

מה נפיק מן ביניהון. מאי איכא בין ר"ש לרבנן הא לשניהן חולצת ולא מתייבמת:

בא על השניי'. לרבנן ה"ל כאלו בא על הערוה דהא איכא צד שקנה וה"ל צרת ערוה שלא במקום מצוה הולד ממזר ודאי ואסור לבא בקהל ולר"ש הולד ממזר בספק ומותר לבא בקהל כדאמרי' לקמן פ' הערל אין ממזר בספק:

שייבם אות' בביאה. ואפשר לקיים הגירס' שלפנינו ועודה לשון קשר כמו מעדנות כימה וכמו עודה של שקין:

בין רבנן בין ר"ש וכו'. סיפא דמתני' דתנן עשה בה מאמר ומת שניי' חולצת דלאו צרתה ממש היא:

ולא מתייבמת. משום דמאמר קונה מקצת והויא לה צרת ערוה במקצת:

הראשונה. אשת הראשון שכבר נפלה לפניו פעם אחת נפטרת ויוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:

עשה בה זה. שמת מאמר ולא הספיק לכונסה עד שמת ובגמרא מפרש מהו מאמר:

שניה חולצת. ולא מיפטרא משום צרת ערוה מפני שעשה בה מאמר. אמתני' קאי דתנן עשה בה מאמר השניי' חולצת ולא מתייבמת משמע משום דעשה בה מאמר חולצת ולא מתייבמת הא לא עשה בה מאמר שניי' חולצת או מתיבמת:

ואין לו זיקה בה. בתמי' קס"ד זיקה ככנוסה דמי' וה"ל השניי' צרת ערוה בשביל זיקה שהיתה לאחיו בהראשונה:

ומשני אר"ח קיימתיה. אתיא כההיא דאריב"א:

והכא. במתני' נמי כיון שמת בטלה זיקתו והרי היא כאלו לא נפלה לפניו מעולם הלכך בעינן שעשה בה מאמר דאין המיתה מבטלת המאמר כמו קידושין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף