פני משה/יבמות/ב/א

פני משה יבמות ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כיצד אשת אחיו כו'. דפוטרת צרתה:

ונולד להן אח. ומצאה זקוקה ליבם ועליו אסורה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:

ואח"כ יבם השני את אשת אחיו. ולו אשה אחרת:

ומת. בלא בנים:

הראשונה. היא אשת אחיו הראשון שנפלה לפניו כבר פעם אחת:

עשה בה מאמר. ולא הספיק לכונסה עד שמת. מאמר הוא שקידשה בכסף או בשטר ונקרא מאמר דדין קידושין באמירה הוא וביבמה אינן קדושין גמורין שאין היבמה נקנית מן התורה לגמרי אלא בביאה כדמפרש בגמ':

שניה חולצת. דלא מיפטרה משום צרת ערוה דלאו צרתה ממש היא:

ולא מתייבמת. דמאמר קונה מקצת והויא לה צרת ערוה במקצת וכל מקום שהקידושין מדרבנן חולצת ולא מתייבמת:

גמ'. יחדיו כו' לעיל פ' קמא הלכה א' וע"ש:

ופריך דלא כן מה אנן אמרין. אי לא כתב רחמנא יחדיו דמת בלא בנים חהא אשתו אסורה שמא יוליד אביו בן א"כ מעתה ניחוש אפי' מתה אמו כו':

ויאמר קרייה. ונכתוב רחמנא ובן ואב אין לו. כלומר מדכתיב ובן אין לו לא תהיה אשת המת לאיש זר יבמה יבא עליה משמע הא אין לו אח שיבא עליה מותרת לאיש זר אעפ"י שיש לו אב דאל"כ יאמר קרייה ובן ואב אין לו שהרי כשם שהיבם אוסר אותה כך האב אוסר אותה אלא ודאי דלא חיישינן לכך ויחדיו למה לי:

ומשני אלא כן אנן קיימין. דלהכי איצטריך יחדיו בשמת האב והניח אשתו מעוברת:

שלא תאמר אילו מת כו'. כלומר דכשם שאם מת האח והניח אשתו מעוברת דודאי צריכה להמתין לידע אם הולד יהיה בן קיימא ותהיה פטורה או לא וה"נ אם מת האב והניח אשתו מעוברת תמתין אם יהיה בן קיימא ותהיה זקוקה לו:

לפום כן. להכי איצטריך יחדיו דאינה צריכה בזה להמתין. וכהאי גוונא מתרצין התוספות ריש פירקין על קושייתם דתיפוק ליה מדכתיב דרכיה דרכי נועם:

יבמה וגו' כתיב. זה הביאה:

ולקחה. זה המאמר ומשמע מהכא דמאמר מדאוריית' הוא אלא שאין גומר. ובבבלי נ"ד דריש מולקחה לשלא כדרכה וכן הוא הכא לקמן ריש פ' ו':

עורה. כמו אורעה:

לאוסרה לאחין. שאם עשה בה מאמר אסורה על האחין ליבמה:

ור"ש אומר כו'. דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא כדמפרש ואזיל:

או יבמה יבא עליה והרי היא לקוחה לו. דרשינן לומר דהרי היא כאשתו לכל דבר ויוצאת בגט כהאי דאמרינן בבלי ל"ט:

והמאמר לא הועיל בה אפי' במקצת. וכן משמע בבבלי מ"ח דלר"ש מאמר מספקא ליה כדפרש"י שם:

המאמר קונה קנין גמור. וכן הוא לקמן ריש פ' ה':

איזו וכו'. בבלי נ"ב ומשמע משם דאף בשטר וכדפרישית במתני' וכן הוא בהדיא בתוספתא פ"ב:

בין רבנן כו'. אעשה בה מאמר דמתני' קאי דכ"ע מודים בה דהשני' חולצת וכדמפרש ואזיל:

כרבנן. לרבנן טעמא דחולצת דס"ל דמאמר קונה במקצת וצד שקנה כו' והויא צרת ערוה במקצת ולפיכך חולצת ולא מתייבמת:

כר"ש. ולר"ש טעמא דספק הוא דאם קנה המאמר שתיהן אסורות גרסינן וכהאי מ"ד לקמן דמודה ר"ש בנולד ואח"כ יבם הואיל ומצאה באיסור ואם המאמר קונה הויא הך צרת ערוה וכדלקמן:

לא קנה המאמר בה הראשונה אסורה. דעדיין עליה זיקת אח שלא היה בעולמו:

והשניה. צרתה מאח השני שמת מותרת ולפיכך מספק חולצת כו' לכ"ע:

מה נפיק מן ביניהון. ומאי בינייהו דר"ש ורבנן בזה:

בא על השניה. לאחר שעשה מאמר בראשונה דעל דעתין דרבנן ביאת ערוה היא דהא עכ"פ צרת ערוה ודאי במקצת היא ולר"ש ביאת' ספק:

ופריך מפני שעשה בה מאמר. הוא דאמרינן דשניה חולצת הא אם לא עשה מאמר בראשונה מתייבמת השניה:

ואין לו זיק' בה. בתמיה והויא צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיקה שנזקקה לזה לפני מותו ונעשית כצרת אשתו דקס"ד דקסבר יש זיקה אפי' לאחר מיתה:

ומשני ר' חגיי קיימתה. למתני' כההוא דאמר כו' שומרת יבם שמתה מותר באמה דלא אלימא זיקתה למיהוי כארוסה ותהא אמה אסורה משום חמותו דאין זיקה אלא מחיים כדמסיק זיקה כו'. והכי נמי כיון שמת זה בטלה זיקתו ואם לא עשה מאמר בערוה מותרת השניה לזה וכרב הונא אמר רב בבלי י"ז דאית ליה אין זיקה לאחר מיתה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף