פני משה/גיטין/ז/ד

פני משה גיטין ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אם מחמת חולי הראשון מת ה"ז גט. ואפי' הלך בלא משענת ואם ניתק מחולי לחולי ולא הלך בשוק ה"ז גט ואינו צריך אומד:

לא תתייחד עמו. זה שאמר לה מהיום אם מתי לא תתייחד עמו שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני דחיישינן שמא בעל לשם קידושין:

ומה היא באותן הימים. מהיום שאמר עד שעה שימות מה היא:

כא"א לכל דבר. דקסבר ר' יהודה שדעתו לאחר הגט כל מה שיכול רק שיחול שעה אחת סמוך למיתתו ולפיכך הרי היא כא"א לכל דבר וס"ל לר' יהודה דטעמא דלא תתייחד עמו לאו משום חששא דקידושין דהרי עדיין אינה מגורשת אלא דטעמא משום גט ישן היא וגזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה:

מגורשת ואינה מגורשת. דמספקא ליה לר' יוסי אי מהיום ממש קאמר והרי היא כפנויה או מעת שאני בעולם קאמר והוי א"א עד סמוך למיתתו והלכה כר' יוסי וכדמפרשינן בגמ':

גמ' אכל גריסין לגסה. אכל אכילה גסה מגריסין כמו שמת מאותו חולי וכלומר דלא אמרינן אכילה גסה של גריסין גרמה לו שמת ולא הוי כמאותו חולי:

פונדקאות עצמן היא הקליפה החיצינה שהגריסין מונחין בתוכה:

כמי שלא מת מאותו חולי בהא אמרינן אכילה זו שלאו כדרך בני אדם היא קירבה מיתתו ולא הוי מאותו חולי:

אם מתי מחולי זה. אם אמר אם מתי ונפל עליו גל ונשכו נחש ומת אינו גט שלא מת מאותו חולי הוא ואם אמר אם לא עמדתי מחולי זה ה"ז גט שהרי לא עמד:

אף המסוכן. אלא תתייחד עמו קאי אפי' מסוכן מחמת חולי הוא חיישינן שמא יבעול:

מעשה היה בהן שבעל מת שלא כו'. כלומר איש אחד שבעל ומת מיד ולא עמד והילכך אפילו במסוכן חיישינן:

ועבד ושפחה נאמנין הן. בתמיה דקתני במתני' אפילו עבד אפילו שפחה:

יודעין הן. הכי קאמר שהעדים מעידים שיודעים הן שבשעה שנתייחד עמה היה שם עבד או שפחה ומסתמא לא בעל בפניהם:

כהדא מילתא באפי נפשה היא כהדא דקתני בתוספתא:

בפני שנים צריכה הימנו גט שני. דחיישינן שמא בעל לשם קידושין:

באחד אינה צריכה ממנו גט שני. דביאה לשם קידושין צריך שיתייחד בפני שנים דוקא:

אין זה יחוד. דאין מצטרפין:

נתייחדה כו'. כדמפרש לקמיה:

ר' ירמיה פתר. להאי ברייתא דה"ק נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין משום בעילת זנות ואפי' לא ראינו שנבעלה אבל אין חוששין לה משום קידושין בבעילה ואינה צריכה ממנו גט שני:

רבי יוסי בר' יהודה כו' גרסינן קודם ר' יוסי פתר ובספרי הדפוס נתחלפו השיטות:

אף חוששין משום קידושין בבעילה. וצריכה ממנו גט שני ואנתייחדה כדי בעילה פליג אבל בלא נתייחדה כדי בעילה לד"ה אין חוששין לה משום כלום:

ר' יוסי פתר. דבהא פלוגי ובנתייחדה כדי בעילה כו' כר' ירמיה אלא דלדידיה בלא נתייחדה כדי בעילה נמי פליגי דת"ק קאמר אין חוששין לה משום קידושין לא בבעילה ולא משום קידושי כסף:

רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין לה. כלומר אף בזו חוששין דנהי דלבעילה ליכא למיחש מכל מקום חוששין שמא בכסף קידשה:

אתייא דב"ש כרבנן. פלוגתא דב"ש וב"ה לקמן פ' הזורק גבי המגרש את אשתו ולנה עמו בפינדקי ב"ש אומרים א"צ הימנו גט שני וכרבנן דהכא דלא חיישינן שמא בעל לשם קידושין:

וב"ה. קסברי התם צריכה הימנו גט שני כר"י בר' יהודה דס"ל לר' אבין דפלוגתא דב"ש וב"ה נמי בלא ראינו שנבעלה אלא בנתייחד' עמו כדי בעילה:

לידא מילה. לאיזה דבר קאמר ר' יהודה במתני' הרי היא כאשת איש לכל דבר ומאי מרבי מלכל דבר:

ליורשה. וכהאי דתנינן בתוספת' שם הבעל זכאי במציאת' כו' וזהו כאשתו לכל הדברים דאמרי' בכתובות:

מחלפה שיטתיה דרבי יהודה תמן הוא אומר. בברייתא דלקמן מיתה מצויה כלומר דחייש למיתה ולפיכך לא היה שופר של קיני חובה בירושלים כדלקמן והכא לא חייש למיתה דקאמר כאשת איש היא דלר' יהודה אפי' אמר מעת שאני בעולם וכל שעה משעת נתינ' איכא לספוקי דילמא זו היא שעה סמוך למיתה ואפ"ה לא חייש:

תמן בציבור. חיישינן שמא מת אחד מהן אבל ביחיד לא חיישינן:

בעילתה. זו שאמר מהיום אם מתי מחולי זה הבא עליה מהו חייב עליה:

מאן דאמר בעילתה ברורה מביא אשם תלוי. כלומר שברורה היא בזה שמביא אשם תלוי כמו הבא על ספק אשת איש וה"נ ספק אשת איש היא:

ומאן דאמר בעילתה ספק. ה"ק תלויה ועומדת בספק דבכל שעה הדבר בספק אם ימות מאותו חולי מגורשת היא למפרע משעת כתיבה ופטור ואם לא מת מאותו חולי יביא חטאת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף