קובץ על יד החזקה/תפילה/ג

קובץ על יד החזקה ‏ תפילה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

ויש לו כו' עד שתשקע החמה. סובר רבינו כשיטת רבי' יונה דהא דתנן עד הערב אינו ר"ל עד צ"ה אלא עד שקיעת החמה משום דהכי אמרינן בזבחים מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה דמשם ואילך אינו זמן זריקת דם תמיד ותפלת המנחה הוא כנגד התמיד ועיקר התמיד הוא זריקת דם אבל רש"י פירש עד הערב עד צ"ה ולישנא דמתניתין דייקא כוותי' דרבינו מדלא קתני כל היום עיין בתוספות ד"ה תפלת כו' והגאון מ"ו בס' ז"י הקשה מסוגי' דירושלמי פ"ק דשבת הלכה ב' דמוקי למתניתין שם לחד תירוצא דתני בה עד חשיכה כרבנן דאמרו תפלת המנחה עד הערב וא"כ מוכח דלא כרבי' יונה. והיה נראה דהך שינוי' דירושלמי אתי כמ"ד נגד אבות תקנום ולא אסמכוה כלל אקרבנות ושפיר קאמר דזמנה עד חשיכה ומודה ר"י והוא לא כתב כן כ"א לדידן דקיימ"ל נגד תמידים תקנום ושפיר קאמר ר"י מדלא קתני במתניתין עד חשיכה משמע דאין זמנה כ"א עד שקיעה דומיא דדם התמיד. ובזה מיושב קושי' הכ"מ על רבינו לעיל בפרק א' הלכה ה' מפני מה פסק הר"מ כריב"ל דהר"מ לטעמיה אזיל דא"ל כשיטת ר"י משום דבמתניתין לא קתני עד שתחשך וע"כ דמשמע סתמא דמתני' סובר כמ"ד נגד תמידים תקנום. ואין להקשות לדעת רבינו הא דאמרינן בדף כ"ז ע"א מדרב מצלי של שבת כו' ש"מ כר"י ס"ל וקשה דלמא היה מתפלל אחר השקיעה והוא אחר פלג ולעולם כרבנן ס"ל, ולק"מ חדא דהלשון מבע"י משמע קודם שקיעה ועוד דודאי ר"ח דאסהיד ידע ודקדק באיזה זמן היה וכן משמע מדאמר שם מדר"ה ורבנן לא הוי מצלו כו' ועוד לפמ"ש י"ל דהם היו סוברים כמ"ד נגד אבות ולדידיה מודה רבינו כמ"ש ובשו"ת שאגת אריה סי' י"ז הוכיח מפאת קושי' זו שיטת רש"י ולי נראה כמ"ש:

ה

עי' כ"מ מ"ש בשם הרמ"ך כו' ויש לתמוה כו'. אפשר דרמ"ך היה מפרש והיה לו הגי' במתניתין כמ"ש לפנינו ר"י אומר עד ז"ש ועלה קאמר ר"י נקרא פושע המאחר עד הגעת שעת מנחה כיון שזמן מועט הוא ובקל יכול לעבור הזמן אבל רבנן דס"ל דזמן מוסף כל היום לא מצינו דנקרא פושע המאחר לאחר ז'. ורבינו שפוסק כרבנן דכל היום יצא יפה תמה עליו והר"מ הי' ס"ל לדוחק דר"י יפסוק כאן כר' יהודה ולא כת"ק א"נ שלא היה גורס כלל במתניתין דברי ר' יהודה וע"כ רבי יוחנן על רבנן קאי ואעפ"כ נקרא פושע הקורא לאחר ז':

ז

עי' בהשגת הראב"ד והלא צריך לסמוך גאולה לתפלה. כוונתו כמ"ש התוס' ריש ברכות ד"ה מאימתי מ"ש וע"ק דא"כ פסקינן כריב"ל וכו' ואנן קיימ"ל כר"י דאמר לקמן הסומך גאולה של ערבית כו' פי' דהיו קוראים ק"ש בברכותי' בלילה וא"כ לא הוי סמיכת גאולה לתפלה והר"מ דעתו שיקרא ק"ש בלבד ע"ש ברבינו יונה:

יא

היה לפניו וכו' מתפלל של מנחה כו'. וכן פסק בש"ע או"ח סימן רפ"ו ס"ד וכתב המ"א אות ג' ונ"ל דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהם יתפלל מוסף דמנחה יש לו תשלומין בערבית וכן הסכים בא"ר ובשו"ת שא"ר סימן ח"י כתב כן מסברא דנפשיה ובצל"ח כתב על דברי המ"א הגם שדבריו דברי טעם מ"מ נעלם ממנו דברי הירושלמי בפרק ת"ה וז"ל הוון בעי מימר כשאין ביום כדי להתפלל שתיהן אבל יש ביום להתפלל שתיהם תפלת המוספין קודמת ר"ז בשם ר"י אפילו יש ביום כדי להתפלל שתיהם תפלת המנחה קודמת והתניא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין יצא לשעבר הא בתחלה לא פתר לה בשלא הגיע זמן תפלה כהדא דריב"ל מפקיד לתלמידיו הוה לכון אריסטון (פירוש שצריכין לכנוס לסעודה גדולה) ומטא יומא לשית שעין עד דלא תסקון לאריסטון תהוון מצלין מנחה עד דלא תסקון הרי מוכח בדבריו דאפילו כשאין שהות ביום להתפלל שתיהם ג"כ של מנחה קודמת:

ונראה דהנה שם בהא דתני מתפלל של מנחה פירש"י שלא יקרא פושע גם עליה וצ"ע הא בברייתא שם מפורש הטעם משום תדיר שוב ראיתי בספ' עטרת ראש וכתב דלא היה בגי' רש"י טעם מפורש משום תדיר מש"ה פירש"י טעם דנפשיה אבל סתר לה להאי תי' דהא מוכח במס' זבחים דף צ"א דטעם זה דתדיר הוא עיקר ע"ש שהניח בתימה דברי רש"י. והיותר תמוה דגם המרדכי כתב כדברי רש"י מטעם שלא יקרא פושע גם עליה וכתב שם מיהו אם איחר אחר שש שעות ומחצה בזה אומר ירושלמי דאם יש שהות להתפלל שתיהן תפלת מוספין קודמת ובתלמודא דידן בשמעתין לא משמע הכי עכ"ל וצ"ע דהא לפי הטעם דרש"י והמרדכי היינו דוקא שכבר עבר ז' שעות דאז מיקרי פושע אבל קודם שבע שעות לא שייך טעם דרש"י והמרדכי מסיק לפום גמרא דידן משמע אפילו בכה"ג מתפלל מנחה קודם וקשה אמאי וע"כ משום תדיר דדוחק לומר דס"ל דמיד שהגיע זמן מנחה נקרא פושע דלא מצינו מי שסובר כן ועי' בש"ע סימן רפ"ו דאחר ז' שעות נקרא פושע ולא קודם. והנה נראה דזה היה כוונת ר"י במה דאשמעי' הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין ועיין בשא"ר משום דהגי' הוא בברייתא כמ"ש הרא"ש דלא נזכר טעם דתדיר וה"א דהטעם הוא כמ"ש רש"י וא"כ אחר שש שעות ומחצה סד"א דמוספין קודמין קמ"ל ר"י דמדתני בברייתא סתמא משמע אפילו אחר ו' שעות מיד כשהגיע זמן מנחה ותדיר קודם וז"ש הלכה בכל ענין מתפלל של מנחה ואח"כ מוסף ובזה שפיר פירש"י דרצה ליישב הקושיא על ר"י מאי קמ"ל לזה כתב רש"י פירוש זה היינו משום דעכ"פ יש מקום לטעות בפי' זה ולא קשה ג"כ למה לא דחי הגמרא שם בזבחים דליכא למיפשט תדיר ומקודש משום דהטעם הוא כרש"י משום דלקושטא דמלתא לא הוי רצה הגמרא לאוקים הברייתא בטעם זה דסתמא קתני כדא"ל לר"י אלא דברי המרדכי צ"ע:

ועפי"ז היה אפשר לפרש הא דאמר הכא בשאין שהות ביום כו' אבל יש שהות ה"פ הוון בעי מימר כשאין ביום היינו אחר שבע שעות דאז עיקר זמן מוסף כבר עבר ונקרא פושע אז צריך להקדים למנחה כדי שלא יקרא פושע גם עליה אבל יש ביום עדיין שהות להתפלל שתיהן כדינו היינו אחר ו' שעות ומחצה דאז לא שייך טעם זה יתפלל מוסף קודם שוב אמר ר"ד בשם ר"י גם אם יש שהות רק שהגיע כבר זמן מנחה מתפלל מנחה קודם והוא מטעם תדיר ולפי פירוש זה דברי הירושלמי ובבלי עולין בקנה אחד ואין כאן מחלוקת ודברי המ"א קיימים ואין כאן סתירה מסוגיא דהכא ודברי המרדכי שכתב דבבלי וירושלמי חולקים לא הבינותי ועיין ברא"ש וב"י שג"כ מביאים ירושלמי בסוגיין וג"כ משמע דלא רצו לפרש מסקנת הירושלמי הכי ואפשר משום דדחיק להו לישנא דאם יש ביום משמע דעל סוף יום קאמר וכן השיב לי הרב הגאון מ"ו זצ"ל ואין מזה הכרח דא"ל על עיקר חיובא קאמר וצ"ע לדינא. ועיין ברא"ש מוכח דהיה לו גי' אחרת בירושלמי וכמו שהביאו התוספות ישנים ביומא כמו שביאר לנו הרב פ"מ והאמת אתו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.