אור שמח/תפילה/ג

אור שמח ‏ תפילה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז

ויש לו להתפלל כו' וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת.

רב האי גאון כתב דוקא במקום אונס ולצורך מצוה ויעוי' טור סימן רצ"ג ונראה דלזה כיון עולא דאמר לא בצד עמוד הוי אלא בצד תמרה כו' אלא ר"א בר' יוסי כו' אלא של מוצאי שבת בשבת. פירושו שהיה בשדה ותמרה גבוה הרבה (פאה פרק ד') ורואהו מרחוק ואמר שביתתו בעקרו (עירובין פ"ד) ושבת שם והתפלל של מוצאי שבת בשבת ולכשחשכה הלך לדרכו דהי' מהלך לצרכי ציבור וזה ר"א בר' יוסי שהלך לרומי לבקש להתבטל הגזירה שגזרו על ישראל (מעילה ט"ז ע"ב) כן נראה ותו קמ"ל דלא גזר שמא אתי להשתמש במחובר או לתלוש יעוי' שבת פרק כירה אין מניחין נר ע"ג דקל ביו"ט. ודוק.

ט

כיצד טעה ולא התפלל שחרית כו' טעה ולא התפלל מנחה עד ששקעה החמה יתפלל ערבית שתים כו'.

בגמרא א"ר יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו, ומשו"ה מסיים ואין בזה כו' דבלא זה הו"א דאיהו סובר דזמן מנחה עד פלג המנחה ואחרי פלג המנחה הוי זמן מעריב לכן מתפלל שתים מנחה ומעריב אבל הכל באותו יום, לכן קמ"ל דאף ביום של אחריו מצי להתפלל, וכן כתב רבינו ולא התפלל מנחה עד ששקעה החמה, ונראה דזה רק אי נימא תפלות אבות תקנום ואם כן צריך להתפלל למחר משום תפלות אבות. אבל אי נימא דתפלות כנגד תמידים תקנום. אם כן עבר יומו בטל קרבנו, ובאמת קיי"ל כתרווייהו וכמו דאמרו תניא כוותיה דריב"ח תניא כוותיה דריהב"ל, והיינו דזמני תפלות תקנום כנגד קרבנות וכפי זמן הקרבנות ובכ"ז אבות תקנום וכן כתב רבינו כאן דכנגד תמידים תקנום, ובהלכות מלכים כתב דאבות תקנום, ואם כן א"ש מה דאמר בדף כ"ח אמר ר' יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ מוספין משום דתדירא. אף ע"ג דמנחה יש לה תשלומין ושל מוספין אין לה תשלומין בכ"ז שכר מצוה בזמנה לית ליה כו' תנא מיניה מ' זימני כו' חדת הי לי משום דמספקא לי בר' יהושע בן לוי דאיהו סבר דתפילות כנגד תמידין תקנום ואין לה לשל מנחה תשלומין משום דעבר יומו בטל קרבנו ודו"ק. והוי סתם דמשנה ומחלוקת בברייתא ור' יוחנן לבדו סובר דהלכה כסתם יעוי' חדושי רשב"א ב"ק דף ק"ב ודו"ק.

יא

ויש מי שמורה שאין עושין בציבור כן כדי שלא יטעו.

בזה אתי שפיר השמועה בפרק אין עומדין בפלוגתא דרב הונא ורב אסי בטעה באמצעית דר"א אמר אמצעיות אין להם סדר והפירוש הפשוט כרש"י ואם דלג ברכה אחת ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה וא"כ פליגא על משנתנו דאמר מתחיל מתחלת הברכה שטעה זה, והגמ' מקשה לרב הונא ולא לרב אסי ומה אתי שפיר דלשנות הסדר של הברכות כמו אם דלג רפאנו ויאמרנה אחר ברכת השנים אם בשליח צבור שמתפלל לפני הצבור כמו דמיירי משנתנו בעובר לפני התיבה יטעו ויאמרו דהסדר הוא כך לכן מתחיל מתחילת ברכה שטעה אבל ביחיד המתפלל אומרה בדילוג אם טעה ולא חייש לשמא יטעה בזה, שהוא עצמו יודע שבשגגה דלגו לכן לא קשה, אבל לרב הונא מקשה דלחזור לאתה חונן לא שייך למיפלג בין צבור ליחיד וברור. ומזה השבתי בתשובה דלא כהעט"ז בנאנסו ולא קראו בשני בשבת בס"ת שלא יקראו למחר בשלישי משום דבצבור לא משנינן הסדר ואע"ג דיהיו שלשה ימים בלא תורה על כיו"ב אמרו בירושלמי פ"ק דמוע"ק גבי ציון מוטב שתתקלקל לשעה ולא תתקלקל לעולם והארכתי בזה ואכ"מ.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.