קובץ על יד החזקה/שבת/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קובץ על יד החזקהTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ברשות אחרת. עי' השגת הראב"ד. ולי נראה להליץ בעד רבינו דלפ"מ שהביא הה"מ לעיל בפי"ג הל' ב' פלוגתת הירושלמי וי"ח ועי' מ"ש שם דסברת הי"ח יש להם ראיה מסוגיא דבבלי דחולק עם הירושלמי וסובר כיון דגופו למטה מי' ידו בתר גופו גריר א"כ קשה טובא מאי מקשה תלמודא עירובין דף צ"ט בל"ק דקתני אבל לא יוציא כו' אבל חיוב ליכא לימא תהוי תיובתא דרבא מאי קא מדמה לפי פירש"י ורבינו בהך דרבא דהוא מעביר בעצמו ד' אמות ברה"ר עם החפץ אלא שנושא אותו למעלה מי' שפיר יש לחייבו משום דידו בתר גופו גריר משא"כ במתני' במטלטל ברה"ר וגופו עומד ברה"י כמ"ש רבינו מש"ה פטור וצ"ל דסוגיא דגמ' שם בעירובין היה סובר כשיטת הירושלמי דלא אמרי ידו בתר גופו גריר ולכ"ע בנושא למעלה מי' הוי מקום פטור שפיר קא מדמה משא"כ לפי מה דמשמע מדברי רבינו לעיל דלא מחלק בין יד עני למטה או למעלה מי' ש"מ דס"ל כי"ח וכסוגית הבבלי בשבת שהבאתי לעיל ושפיר פסק רבינו דין דמתני' דפטור כדמשמע פשטא דלישנא דמתני' משא"כ דין דרבא הוא אמת לפי פירוש רבינו כנ"ל ברור ונכון:

ה[עריכה]

שאין שתי רשויות כו'. עי' הה"מ מ"ש שאפשר שרבינו לכך נתכוון דמיירי ששתי הזיזין אינם של אדם א' ועי' ב"י או"ח סי' שנ"ג שהביא בשם הריטב"א די"ל גם אם שייך לאדם אחד מ"מ הוא התחתון זכו בו בני רה"ר ע"ש. וגרסי' בירושלמי פ"י דעירובין לא אמר אלא אחת אבל שתים אסור שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת כו' ומדאמר שם לא אמר אלא א' משמע כמ"ש הריטב"א ועי' בתוס' עירובין דף פ"ט ד"ה במחיצות ומ"ש בש"י פ"י דעירובין ד"ה לא אמר:

ט[עריכה]

אבל אם היה מופלג כו'. כתב הריטב"א בחידושיו מאי אכפת לן במופלגת הא אגודה בידו היא וי"מ דסוגיא כר"ע דאמר קלוטה כמש"ה א"כ לא היה לו לרבינו להביא דין זה דאנן לא קיי"ל כר"ע וכתב דדרך המשלשל כשמוציא דלי מן הבור להביאו אצלו נח באמצע אויר וזמנין דמגנדר דלי ונפל בקרקע והו"ל כמי שאינה אגודה בידו ע"ש ולפי"ז בכרמלית יש מקום להתיר אפי' במופלגת כנ"ל:

יא[עריכה]

אמת המים. עי' השגת הראב"ד ונתבאר בארוכה בב"י או"ח סי' שנ"ו:

כ[עריכה]

לא ימלא אדם וכו'. עי' הה"מ שהעלה שלא אסרו להחליף דרך מקום פטור אלא מרשויות של תורה אבל ברשויות דרבנן כגון מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור מותר לכתחילה ולפמ"ש בהלכה ח' בשם הריטב"א יש לדחות ראית הה"מ. וראיתי בס' אבן העוזר סי' שמ"ט על הא דקרא הט"ז תגר על הנשים המוליכות התינוק למול בשבת לבהכ"נ ומוליכין פחות פחות מד"א עכ"פ אסורין להוליך מבית לכרמלית וכן בהכנסת ס"ת לבהכ"נ וכתב הוא דיש מקום תקנה גם לזה דאותן שעומדין בחוץ יושיטו ידיהן לתוך הבית וחברתה שתוך הבית מניחה התינוק לתוך הידים ואח"כ נוטלת בידים לחוץ ואז הוי זה עוקר וזה מניח דבר"ה פטור אבל אסור ואם כן בכרמלית לא גזרו וכמ"ש ר"ס שנ"ב ואפי' לדעת האוסרים שם וה"ה בס"ת יוכל לעשות כן ע"ש. ולפמ"ש בפי"ב הלכה ט' דשיטת הרשב"ץ ולחם שמים דזה עוקר וזה מניח הוי איסור תורה ברה"ר א"כ ל"ד להדדי הגם דהוכחתי שם מדברי הסמ"ג וסייעתו שחולקים בזה מ"מ הוא שבות חמור מאוד ואין הנדון דומה. עוד כתב שם ותו דהא התוס' עירובין דף כ' ורא"ש בפ"ב דעירובין כתב בשם רש"י באדם שמוציא ראשו ופיו לר"ה דיכול לשתות מכלי שברה"ר והטעם דפיו שברה"ר הוי מקום פטור כיון שגופו ברה"י וכיון דהמשקה שוהה קצת בתוך פיו קודם בליעתו הוי כמו שנח במקום פטור ולמדו מזה דאדם שהושיט ידו לרה"ר ליטול חפץ משם ונטלו מרה"ר ושהה שם קצת בידו הוי כמו שנח במ"פ ולפ"ז כיון שהושיטה ידה לבית ונוטלת התינוק ושהה ידה קצת בבית הוי כנח במ"פ ולפי מ"ש הה"מ והכי קיי"ל דמותר להחליף דרך מ"פ כמ"ש סימן שנ"ה ע"כ היתר הנ"ל ברור ע"ש. והנה באמת אף שהתוס' ורא"ש מקשים מסוגית הגמ' ברפ"ק דשבת בהוציא ידו מלאה פירות דלמא אתא לידי חיוב חטאת ומשמע דקמדמי ידו ששהה מעט לפיו דבריהם צ"ע דא"כ אם הוציא ב"ה ידו לחוץ ושהה מעט א"כ לא יתחייב העני המוציא מתוכה או בהיפך ומתני' סתמא קתני ועי' בריטב"א דף כ' שכתב ג"כ סברת התוס' והרא"ש אלא בלמעלה מי' פתח לה וכן משמע בירושלמי פ' המוציא וכו' ובפ"ק דשבת ג"כ חששא דחיוב חטאת אינו אלא למטה מי' ואף שקצת משמע דהרא"ש והתוס' לית להו סברת הריטב"א מ"מ דברי הריטב"א עיקר וא"כ אין היתר הזה ברור וגרסינן ירושלמי פ"ק דף ב' ע"ב רב יודא בשם שמואל והוא שתהא ידו של עני בתוך י' לקרקע אמר ר"ז ברחוק מן הכותל ד' אבל אם אינו רחוק מכותל ד' כרמלית היא ור"א בשם ר"ש כרבינא כשהיו פניו הפוכות לפלטיא אבל אם היו פניו הפוכות לכותל כרמלית הוא ע"ש ועפ"ז יש למצוא כמה עניינים להתיר:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.