קובץ על יד החזקה/יבום וחליצה/ה

קובץ על יד החזקה ‏ יבום וחליצה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

המאמר וכו'. הה"מ הבין בדברי רבינו שהוא מדרבנן ועמ"ש בפ"ב הלכה ב' ומה שפסק רבינו הלכה ד' כלישנא בתרא אין מזה ראי' דהוא מדרבנן די"ל דמשו"ה פסק כל"ב דמסתבר טעמי' וגם יש מי דסובר דבכ"מ הלכה כל"ב וי"ל ג"כ דמה"ט סובר רבינו דהיא אסורה כיון דמד"ס הוא לא מקילינן כולי האי והראב"ד ס"ל דמדרבנן הוא כנ"ל.

ח

שזו היא כהלכתה. וכ"ה בגמ' שם דף נ"א הא דתנן עשה מאמר ובעל ה"ז כמצותה וכמ"ש הה"מ ולא בדרך אחרת וכ"ה בש"ע סי' קס"ו דאסור לבוא עלי' עד שיקדשנה וכ"כ רבינו בפ"ב והקידושין צריכין להיות בפני עדים ועי' מל"מ פ"ב דין ד' במה שהביא בשם שלטי הגבורים שכשם שקידושין בגירושין צריכים עדים כך יבום וחליצה צריכה עדים ע"ש ולכאורה עדיין יש מקום לספק אם כונת השה"ג דבעי מה"ת עדים מדכתב כך יבום וחליצה ובחליצה מה"ת היא כדמשמע ביבמות דף ק"ה ע"ב דאין דבר שבערוה פחות משנים עי' בתי"ט פי"ב דיבמות במתני' מעשה בבא מבית האסורים א"כ דומי' דהכא יבום יש מקום לומר דלא בעי עדים כ"א מדרבנן דאס"ד דבעי' עדים מה"ת גבי ביאה הא אמרי' בגמ' דף נ"ב אי בעל בלא מאמר לוקה מ"מ וכ' שם התוס' בשם ר"ת משום דתחלת קנינה בביאה מה איכפת לנו בזה כיון דהתורה לא נתן לנו קנין אחר ואי משום דצריך עדים והוי פריצותא הא גם בעביד בה מאמר צריך עדים ביחוד ביאה ועי' בב"ש שם דמשמע כיון דהי' עדים אצל המאמר שוב לא צריך עדים בביאה א"כ שפיר י"ל דלוקה מ"מ דהא השתא דלא עביד מאמר צריך ליקח עדי ייחוד והוי פריצותא ונשמע מזה דא"צ עדים אלא מדרבנן וכמ"ש הב"ש שם דאי אמרי' דביאה צריך עדים מה"ת לא מהני עדי מאמר וזה הנראה בטעם הרב בהג"ה שם שהכריע כן וגם מדברי רבינו בפ"ב משמע כשי' הרמ"א להמדקדק שם שוב מצאתי בס' ידי אלי' תיקונין סי' פ"ב שכ' והדבר תמוה בעיני שהרי כל תקנת חכמים הוי משום טעמי אלימתא והכא משום טעמא קלישותא הוכפל רבנן לתקן מאמר ביבמה ומי איכא מידי דהתורה לא חששה לפריצותה שהרי אין בה קנין אחר ורבנן חששו לזה. ולזה י"ל כיון שכבר הוצרכו לתקן שיהי' מאמר מהני ביבמה כדאמרי' בגמ' דף מ"ט מאמר ביבמה מהני משום דמהני בעלמא וכו' מדהוצרכו לתקן תקנו נמי שלא יהי' תחלת קנינה בביאה ע"כ תורף דבריו ול"נ כמ"ש.

יז

אין מונעין אותו. עי' כ"מ מ"ש מאשה שהלך בעלה וצרתה למדה"י ובל"מ ומל"מ כתבו לחלק הענינים נשמע מדבריהם דס"ל לשיט' רבינו באם נודע אח"כ שהאח חלץ לצרתה מקודם חליצה זו אינה כלום ומכריזין עלי' שמותרת לכהן ועי' בחי' רשב"א ר"פ החולץ במ"ש שם דוקא בבן הנולד במדה"י דאין כאן הוכחה אז חיישי' דלמא איכא דשמע בחליצה ולא שמע בהכרזה משא"כ אם יש דבר המוכח וגם בדין זה יש כאן מוכח האשה השני' צרתה שנחלצת. וראיתי בכנה"ג אה"ע סו' סי' ע' בהגהת הטור שכ' וז"ל הא דלא חיישי' שמא יבואו עדים שקודם חליצה עשה אחיו מעשה ונמצאת אין חליצה זו כלום ותנשא לכהונה וכו' אלא כיון דיבמה זו צריכה חליצה רק מחמת שנחלצה צרתה א"צ חליצה אם נחלצה נפסלת לכהונה הר"ם מטראני חלק ב' סי' קל"ה בשם הר"ש בן וירג' ועי' במר"מ איסרלס סי' מ' עכ"ל הנה סובר הרב דפסולה לכהן ולא מכריזין עלי' להתירה ונראה אפי' לפמ"ש התוס' במס' שבת דף קל"ז ע"ב דהא דמכריזין להתירה לכהונה היינו משום לעז הבנים ופי' דבריהם דאולי תנשא לכהן מעצמה כיון שיודעת שלא היתה צריכה חליצה וא"כ ה"נ יש לחוש דאם לא יכריזו עלי' היא מעצמה תנשא לכהן וצ"ל דמודיעי' לה מיד בשעת חליצה שלא תנשא לכהן מעולם אפי' לאחר שתוודע לה כי עשה אחיו מעשה מקודם. וסברת הר"ם מטראני ברורה דהא הכא עכ"פ ב' היבמות זקוקות למצות חליצה וודאי ועל היבם החיוב לקיים המצוה ומש"ה מקרי חלוצה בכל ענין לאפוקי גבי אשה שהלך בעלה וצרתה למה"י ומ"ש רבינו לעיל ספ"ג יש ספק בעיקר הדבר אי זקוקה לחליצה יצא לנו מזה דיש שיטות חלוקות ולשי' הכ"מ נתעגנת עד שיודע אם עשה אחיו מעשה ולשי' הלח"מ ומל"מ וגם הב"ח מחלק בע"א דיש כאן עוד ספק אולי לא נודע לאחיו כלל שמת אחיו ולפי שיטתם מכריזין ולשי' הר"ם לעולם היא אסורה לכהן ועי' בדרישה ססי' ע' שגם דעתו כדעת הר"ם ולפי מה שנסתפק רי"ו בנתיב כ"ה דף רמ"ה בשם הר"ש אם יש לדבר פתח היתר כשתדור האשה זו ע"ד רבים שלא תנשא לכהן ע"ש שהאריך מביאו הב"י בקצרה ססי' ע' א"כ י"ל הגם דלא אפשטא להו הך ספיקא בכה"ג להוציא מידי כל השיטות יש להדיר אותה ע"ד רבים שלא תנשא לכהן כנ"ל.

יח

יבם קטן וכו'. עי' הה"מ שי' הרמב"ן דס"ל דמדאוריי' קנה אותה לכל דבר של יבום והטעם כיון דהביאה א"צ דעת משמע דלא בעינן עדים מה"ת גבי ביאה דאל"כ הלא קיימ"ל אין עדות לקטן ועמ"ש בהלכה ח'.

כד

מלמדין הקטנה שתמאן. עי' השגת הראב"ד כתב הה"מ והדבר צריך לי הכרע ולי צ"ע לשיט' רבינו וסייעתו מהא דאמרי' במס' נדה דף ח' ע"א אלא מדהכא קתני אשה והתם קתני קטנות ש"מ דוקא קטנות דלמא מש"ה נקיט קטנות להורות לנו דגם בנשואי דרבנן ג"כ מלמדין ולעולם לא קאי כ"א אקטנות דר"א וקאי בנשואי דרבנן היכא דצריך להוציא תרווייהו ועי' ברא"ש היטב סי' ח' ואכתי אין ראי' מדריב"ב דכר"א ס"ל והי' נראה מזה סייעתא לשי' הראב"ד ובחידושי הארכתי ליישב שי' רבינו.

כח

בא היבם וכו'. עי' בזה בירושלמי פ' ב"ש הלכה י' והלכה י"א ובה"פ שם ד"ה לא.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.