קובץ על יד החזקה/ברכות/יא

קובץ על יד החזקה ‏ ברכות יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו

אבל אם שחט כו'. הש"ך בי"ד סימן י"ט הביא דשיטת הג"א חולק על רבינו אלא דבכ"מ מברך אחר המצוה מלבד ברכת הנהנין דאסור ליהנות כיון דעבר ואכל והגיע ברכה אחרונה הואיל ואידחי אידחי עכ"ל. והש"ך מב"ר לשיטת רבינו מלשון הגמ' שם מברכות נ"א ועיין פ"ח דחה ראייתו ובספ' כנפי יונה כתב כוונת הש"ך דלא הו"ל לגמ' לאורוכי לומר כ"א התם מעיקרא גברא ל"ח ומדסיים בגמ' הואיל ואידחי אידחי משמע דבכל דוכתין אידחי מברכה. ואפשר לדחות ראייה זו דהנה בסברת א"ז הא דמודה בברכת הנהנין לפי מה דמשמע מסיום לשונו במ"ש והגיע ברכה אחרונה טעמו כיון דעכ"פ יש כאן ברכה למה לו לברך עוד ברכה מה שכבר עבר אבל בשאר דברים שאין כאן ברכה אחרונה מסתבר דתיקנו חכמים לברך גם אחר המצוה כדי שלא תהיה מצוה בלא ברכה ונ"מ באם אכל פחות מכשיעור וגמר בדעתו שלא לאכול או שאין לו מה לאכול שוב מחוייב לברך ברכה ראשונה. ואפשר לומר נמי בכוונתו דבכ"ע קאמר הא"ז כיון שעבד איסורא שנהנה בלא ברכה שוב א"א לתקוני וזה שדייק תלמודא הואיל ואידחי אידחי דבכ"ע א"י לברך כיון דעבד איסורא ומ"ש הש"ך ראייה מפ"ק דפסחים עיין בנקה"כ ובספ' כנ"י שם הב"ר לשיטת רבינו מהא דקיי"ל א"ח סימן רכ"ז בשמע קול רעם תכ"ד דיצא וכ"ה בירושלמי ואם ברכת השבח לאחר כד"ד לא יצא כ"ש בברכת המצות בלשון עתיד ועיין ט"ז שם וגם ראיה זו נדחה קרא לה. ולדינא נראה עיקר כדעת הא"ז דאף אם האמת כדברי הש"ך דמשמע מגמ' כשיטת רבינו מ"מ הא רבינו ס"ל דגם בברכת הנהנין מברך אח"כ. ובחידושי רשב"א שם הביא שיטת הראב"ד דפסק כרבינא מביאו הב"י בא"ח סימן קע"ב ובמג"א סימן קנ"ח ואף דבגמ' מדחי לדרבינא לא שבקי' פשיטותא דרבינא ואף דלא קיימ"ל כשיטת הראב"ד משום דחיי' הגמ' מ"מ בשאר מצות לא נדחים דברי רבינו וקיימ"ל כוותי' דרבינא בשאר מצות אליבא דכ"ע ובזה נדחים כל ראייתו דו"ק ותשכח ואף אם יש לחוש לספק ברכה ולהקל כנגד שיטת רבינו עכ"פ תכד"ד כדאי הוא הרב פר"ח לסמוך עליו שהבין שגם רבינו מודה בכה"ג ובגר דלא תקנו חכמים שיברך תכד"ד משום דמסתמא שוהה בטבילה יותר מכ"ד ולא רצו להטריח אותו ועיין בפלתי והנראה לענ"ד כתבתי:

יב

מל כו' מברך למול כו'. עיין כ"מ קושי' הר"ן על רבינו. ולענ"ד דעת רבינו הוא נכון והוא דהרי מסקי' בגמ' בלבער כ"ע לא פליגי דלהבא משמע והא דאנן קיי"ל דלומר על ע"כ צ"ל דהטעם משום דצריך להשמיענו חידוש בברכות כמ"ש הראשונים וכ"ז אי ליכא חידוש בהיפך אבל בברכת המצות שאפשר לעשות ע"י עצמו שמצוה בו יותר מבשלוחו אזי אם מברך בלמ"ד מורה ע"ז שמחוייב לעשות בעצמו וא"כ בכה"ג ודאי דקיימ"ל כמ"ד לבער ושפיר מחויב למול ולשחוט הפסח. ועיין בספר המכריע בסימן ס"א סיים שם אחר שהאריך בכמה חלוקים שכתבו ראשונים דליתא להני כללי ולא דקדקו חכמים בדבר שלפעמים כתבו על המעשה ולפעמים כתבו לעשות והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושיא לעולם והוא נצרך להדחיק לעיילי פילא בקופא דמחטא וסוף דבר אינו מעלה עכ"ל. ועיין בתשו' מהרי"ל סימן י"ח והובא בספר יד דוד:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.