קובץ על יד החזקה/ברכות/ג

קובץ על יד החזקה ‏ ברכות ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אכל דגן שלוק. בכ"מ הבין בדברי רבינו שכל הה' מינים אפי' בשעורים מברך בפה"א אפילו בחי ועיין בד"מ סימן ר"ח ובש"ע שם העתיק המחבר דברי הרמב"ם וכתב המ"א שם כל חמשת מינים והרב שכתב בהגהות רמ"א שם והא דמברך לפניו הו"ל לכתוב וי"א אלא כיון דהוא סובר ג"כ הכי בדעת רבינו דמודה בשעורים מש"ה לא כתב וי"א:

ח

הפת שפתת. עיין כ"מ מ"ש בהבנת דברי רבינו פה ועיין בב"י סימן קס"ח דאם עברה צורתו לגמרי ע"י בישול אפילו ביש כזית לא מברכים המוציא וזה הנראה ג"כ בדעת בה"ג וז"ל פת צנומה בקערה דוקא דשדי רותחין עלה הו"ל כלי שני אבל רמי פת בכ"ר כיון דמבשל אע"ג דאי בעיניה נפקא ליה מתורת לחם ומברכים עלה במ"מ דקתני גבי מצה יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נמוח דברי ר"מ ר"י אומר יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אעפ"י שלא נמוח והלכה כר"י ע"כ. מוכח מדבריו דס"ל אעפ"י שיש בהם כזית בבישול נפק ליה מתורת פת דהא מדמה לה לפלוגתא דר"מ ור"י והתם בכזית בעיניה מיירי וקשה עליו דהא בגמרא טעמא דר"י משום דבעי טעם מצה וצ"ל דס"ל דלא קאמר התם דבעי טעם מצה אלא שלא לגרע עבור זה ברכת בפה"א אבל עכ"פ משנתבשלה ונפיק עיקר טעם שלו אין לו חשיבות לברך המוציא לדידן דקיימ"ל כר"י אבל קצת דחוק ולפי שיטת רבינו פה ניחא די"ל דבה"ג מוקי לפלוגתא דר"מ ור"י ג"כ בעברה צורתה לגמרי והא דלא פי' הבה"ג פת צנומה בקערה בענין שלא עברה צורתה לגמרי ס"ל לבה"ג כיון שנתבשל בכלי ראשון מסתמא ע"צ לגמרי ודעת הרמב"ם ובה"ג שוים וראוי לחוש לדבריהם. וראיתי בב"ח סימן קס"ח שמביא בשם המרדכי שהביא לתחילת דברי הבה"ג וכתב הב"ח שם ע"כ מיירי באין בפרוסות כזית ותימה גדולה עליו שהוא לא ראה בבה"ג גופיה שמוכח מסיום דבריו דגם בפרורים שיש בהן כזית מיירי ועוד הארכתי בזה ליישב כמה קושיות:

י

אורז שבשלו כו'. גרסינן בירושלמי הכוסס את האורז מברך בורא מיני זרעונים כו' אפייה ובשליה אומר עליו במ"מ וא"צ לברך אחריו ר' ירמיה אמר בפה"א ר"ח בר ווא שנ"ב ר"ש חסידא אמר בורא מיני מעדנים אמר ר"י ב"א ולא פליגי מ"ד במ"מ בההוא דעבד בול (פי' שבולל ומעורב עד שאין ניכר עין הפרי והוי כמו דייסא) מ"ד בפה"א בההיא דבריר (פירוש זך וניכר כל גרעין בפ"ע) מ"ד שנ"ב בההוא דשליק (פי' מבושל הרבה ולא ניכר עין הפרי ובלילתו רכה ולא הוי כעין בול שאינו זיין לפיכך אינו מיני מזונות ולא בפה"א אלא שהכל) מ"ד בורא מיני מעדנים בההוא דטריף (פי' שאין בלילתו רכה לגמרי ולא עבה לגמרי אלא כמו דבר הטרוף בקערה). והנה מדברי הירושלמי למדנו הגם דאתותב רב ושמואל ומברכין בורא מיני מזונות אאורז אין הדבר אמור בסתם אלא לפי תבשילו כך ברכתו. ובשום אחד מהפוסקים לא ראיתי שמחלקים בזה ופירוש רבינו פה לא הזכיר מזה כלום ונראה דתלמודא דידן לית ליה להך דירושלמי וכ"מ דאל"כ קשה מאי מקשה תלמודא לרב ושמואל דילמא הם לא מיעטו אלא בההוא דשליק דבכה"ג בחמשת מינים מברכין במ"מ ובאורז ודוחן לא אבל בפת מודה ובמ"ק ג"כ אם עשאו כעין בול במ"מ ודוחק לומר מדקאמר רב ושמואל כל שהוא מחמשת מינים משמע שבא למעט לגמרי אורז ודוחן א"ו דמחולק הבבלי בזה עם הירושלמי. ובב"י סי' ר"ח בהא דכתב הטור בשם הרא"ש דעל תבשיל של שאר מיני קטניות מברך שהנ"ב כתב תמהני אמאי לא יברך בפה"א ואפשר דכיון דנתבשלו עד שנתמעכו כיון דאין זה דרך אכילתן אין מברכין עליה בפה"א אלא שהכל ויש ראיה לדבריו מדברי הירושלמי שהבאתי ועיין ברבינו יונה מה שמחלק בין אורז ודוחן דבאורז גם כשהוא שלם מברכין במ"מ צ"ע מהירושלמי הנ"ל וגרסי' עוד שם בירושלמי עד כדון בתחילה בסוף מאי ר"י בשם ר"ש חסידא אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהם נפש כל חי בא"י על הארץ ועל מעדנים ר' אבא ב"י בשם ר"י רובא רבי כשהוא אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי בא"י חי העולמים כלפי בשר והביצה דנפשות הן דמביצה נתהוה אפרוח משמע דעל שלוק של אורז ושאר מינים מברך אחריו א"ב מיני מעדנים משום דכר"י ס"ל דבעי היכר ברכה לכל מין ומין וכי היכי דס"ל לר"י בברכה שלפניה כן ס"ל בברכה שלאחריה לדידן דלא פסקינן כר"י אין חילוק ולעולם מברכין אחריו בורא נפשות ועיין ברכות דף מ"ט בתוספות ד"ה נתן ב"ק כו' דמ"ש דמיירי בברכה ראשונה כו' ומביאים ראיה מהא דאמרינן אין מזמנים כו' ועיין בתוספות חולין דף ק"ו ויש לדחות ראייתו ורבים מתמיהים על דברי התוס' דמה צריכים להב"ר ממרחק דאיך ס"ד כלל לומר דמיירי בברכה אחרונה דהא בברכה אחרונה על שניהם מברך בורא נפשות ולפ"ד הירושלמי פה עולים דברי התוספות כהוגן די"ל דסבר כר"י ודוק היטב כי קצרתי:

יא

כל שמברכין כו'. עיין כ"מ ודבריו מופלאים דלא נזכר בירושלמי ברכות ברכה אחת מעין שלש גבי אורז וצ"ע:

יב

ולבסוף אינו מברך כלל. עיין בטור או"ח סימן ר"י וב"י שם ועיין בירושלמי מסכת סוכה דף ה' ע"א ומ"ש בהשמטת שלום ירושלים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.