קובץ על יד החזקה/אישות/יח

קובץ על יד החזקה ‏ אישות יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אלמנה נזונת מנכסי יורשין וכו'. ושיטת הרז"ה דיורשין יכולים לסלקה והה"מ כ' דהסכימו אחרוני' כשי' רבינו והדברים תלוי' במנהג המקום ועי' לקמן הלכה כ"ה.

ג

נפל הבית וכו'. עי' הה"מ הא דאמר ר"י בביתי ולא בביקתי ועי' בתי"ט פ"ד דכתובות משנה י"ב דבביתי יתירא קא דרש ובס' הפלאה לאה"ע סי' צ"ג תמה על רבינו שלא הביא הא דר"י וכ' רבינו לא פסק כר"י אלא כפשטא לישנא דמתני' פ' הנושא ע"ש ונראה דאמרי' פ' הנושא דף ק"ב נקטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבים לבנותו ומהיכן משמע לן זאת כ' הרע"ב פי"ב מ"ג מלישנא דביתי יתירא וא"כ שוב לא יכולים למדרש ולא בביקתי ויותר מסתבר למדרש למדור שנפל מלמדרש ולא בביקתי כמ"ש הפלאה לחי' דף נ"ד דהא אמרי' בית בביתי אני מוכר לך מראיהו גרוע ועמ"ש בתי"ט שם ד"ה ונותנו ולפמ"ש הרע"ב אזיל בשיטת רבינו.

ד

ומותר מזונת. והראב"ד פסק כהירושלמי עי' הה"מ ואפשר לומר דלא פליגי דירושלמי קאי בשיטות אנשי גליל וכרב דהיורשין יכולים לסלקה א"כ שפיר יש מקום לומר דמותר מזונות שלה היא דהא יש ביד היורשין כח לסלקה וא"צ לצמצמת עצמה ואם יאמרו שיתן להם המותר תאמר להם הא הברירה בידכם משא"כ לשיט' רבינו דס"ל הלכה כשמואל כמ"ש הה"מ הלכה א' א"כ שפיר י"ל דהמותר של יורשין כיון דאין יכולים לסלקה ונראה דלפ"ע אם צמצמה עצמה ביותר המותר שלה וכמ"ש הב"ש סימן ע' ס"ק י"ח ע"ש ודוק.

ו

מתה האלמנה. והראב"ד השיג עליו ונראה בדעת רבינו כיון דמסקי' בשבועות דף מ"ח שט"ח של יתומים הבאי' להפרע מן היתומים אין קורעין אותו כמבואר בדברי רבינו בפי"ז מהל' מלוה ולוה הל' ג' א"כ נראה דלא מחזקי' בהתפסת צררי וכבר נפרעה כתובתה ומש"ה שפיר קרינן להו יורשי כתובתה.

והנה מ"ש רבינו ואם נשבעה וכו'. נראה דלאו דוקא הה"ד בפוטרה משבועה וכמ"ש רבינו בפט"ז הל' כ' שנוטלת מהם בלא שבועה דאבא שאול בכתובות דף פ"ז דאמר מה אעשה וכו' לא קאי בפוטרה בפי' וכ"ה שי' האלפסי וא"כ יורשיה יורשין כתובתה הגם דלא נשבעה אפי' לשיט' החולקים וס"ל דא"ש אפי' בפוטרה בפי' לא מהני וצריכה שבועה מ"מ נמצא בתשו' הגדולים שהסכימו לסמוך על מ"ש הרז"ה בסוף שבועות בשם חכמי נרבונה דלא מחמרי' ב' חומרות בפוטרה מן השבועה חומרת א"ש וחומרא דרב ושמואל דאין אדם מוריש ע"ש וא"כ בכ"ע יורשיה יורשין כתובתה בכה"ג בפוטרה בפי' שוב ראיתי בס' נתיבות משפט דף קפ"א שהאריך והביא להקת נביאים מתנבאים דמחמרי' ב' חומרות שלא להוציא ממון מחזקת היורשין ועי' בשו"ת כרם שלמה סי' ל"ב שהאריך בדבר הנתיבות והסכים להלכה דיורשי האשה גובין כתובתה היכא דכ' לפוטרה משבועה בפי' ועי' בנב"י מהד"ק סי' י"ח שכ' בכתובות הנעשים פה שכ' נאמנות לא שייך דין דיורשין מן היורשין כמבואר בחו"מ סי' ק"ח נראה גם דעתו מסכמת אלא שלא הביא כלל דבר בעל הנתיבות ומה שרצה להמציא שם עוד אפי' בלא פטרה בפי' אלא מכח משמעות צל"ע דכ"ה לא מקילינן דהא בנקי נדר ושבועה לא מצינן להקל בו וכחילוקו של הרי"ף עי' ברא"ש ובב"ש ססי' צ"ח וא"כ הך משמעותא וודאי דלא עדיפא מנקי נדר וכו' וגרועה מינה ונראה סייעתא לדברי הרז"ה מהירושלמי עלה דמתני' מי שהניח אשה ובע"ח כתובות פ"ד דאמר ר"ע יתנו ליורשין שכולן צריכים שבועה הגע עצמך שפוטרה מן השבועה ומשני זה תורה ע"ש וקשה אמאי לא משני דסבר כאבא שאול א"ו בכה"ג לכוף את ב"ח לא אמרי' וע"ש בס' הפלאה במתני' ודוק. ועוד יש ראי' לדברי הרז"ה מדגרסי' בירושלמי שבועות דאמר רב אין אדם מוריש שבועה לבניו ור"י אמר יאכל הלה וחדי א"כ חזינן דגם ר"י חולק א"כ וודאי דיש לפסק שלא להחמיר תרי חומרות ואפשר עוד לחלק בין בע"ח דשייך נעילת דלת משא"כ בכתובה וכ"מ מדברי התוס' יבמות ל"ח ע"א ד"ה וב"ה וכו' דמשמע שם מדבריהם דר"י סבר אאמש"ל והגאון אב"ד דק"ק ע"ח מוה' דוד דייטש זצ"ל נתקשה בחי' דהמה נגד הירושלמי ולפמ"ש א"ש ולענין דינא הארכתי בתשובה ודוק בכל זה.

יט

אלמנה שבאה לב"ד. עי' השגת הראב"ד וביש נכסים מועטים מאוד י"ל כיון שמוציאין הכל מיד היתומים לא שייך תשבע בסוף גם הראב"ד מודה ועי' הפלאה סי' צ"ג סוף אות ד'.

כח

דין תוספת וכו'. עי' הה"מ ובמל"מ ולח"מ וכבר האריך למעניתו בשו"ת מהר"ש כהן ספר שני סי' ר"ד ור"ה בפי' דברי רבינו ובפי' דברי הראב"ד ודלא כמו שהבין הה"מ.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.