יצחק ירנן/אישות/יח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
והנכסים וכו'. כתב הרב המגיד היינו בעודם בעין ואם אינם בעין חייבת בשבועה יעו"ש והרב נתיבות משפט נתיב כ"ג חלק י"א דף ש"ב אקהי אקהייתא על דבריו אלו משם מהר"ש יפה שדבריו הם היפך דברי התוס' יעו"ש וגם שהכרעתו אינה מכרעת יעו"ש ועיין להרב משל"מ שמזווג דבריו עם דברי התוס' ז"ל ולמה שהודה הרב משל"מ ז"ל שאין הכרעתו מכרעת עיין להרב אור יקרות חידושי גיטין פ' השולח דף ל"ח פי' דבריו בפשיטות ונכון.
ברם את הדבר הקשה אצלי מ"ש הרב משל"מ ז"ל על דברי הרב המגיד אלו בפט"ז ה"ד וז"ל מדברי הרב מהרש"ך ח"א סי' קע"ז נראה דס"ל דבנדונייא נהי דלא אמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו מ"מ היורשים צריכים לישבע שלא פקדנו ולא ידעתי מנין לו דין זה דכיון דמורישם נוטלתם בלי שום שבועה ה"נ יורשיה נוטלים בלא שבועה וכן נראה מדברי הרב ב"י סי' צ"ו ד"ה ומ"ש רבינו אבל כל נכסיה וכו' שכתב וגרושה נמי וכו' יעו"ש עכ"ל ודבריו אלה לא זכיתי להבינם דמה שמורישם היתה נוטלת בלא שבועה היינו דהיא תובעת ונכסיה הם בעין ברם יורשיה צריכים לישבע דאפשר דאי היתה קיימת לא הייתה תובעת ומה שנשבעין היורשין הוא שבועה מענין אחר ומה שהביא ראיה מדברי מרן פי' דבריו דכתב מרן וגרושה נמי וכו' והכונה דדוקא בגרושה יורשיה נשבעין שלא פקדנו משא"כ באלמנה.
ולא נהירא דמאי שנא כמ"ש לקמן בסמוך שנראה מדברי מרן דאף דאין אדם מוריש שבועה לבניו מ"מ נשבע שלא פקדנו ועוד ממה שסיים וכן מבואר מדברי הרמב"ם ואם כונתו דקאי דבאלמנה בנכסי צאן ברזל אף יורשיה אינן נשבעים שלא פקדנו משא"כ באלמנה היאך מבואר כן בדברי רבינו אפשר דרבינו ס"ל דנשבעים שלא פקדנו ולא קאמר רבינו אלא לאפוקי שלא נאמר שאינם יורשים כלום משום דאין אדם מוריש שבועה לבניו וקאמר דיורשים כתובתה ומ"מ בשבועה שלא פקדנו אבא ועוד נחזי אנן אם בגרושה דליכא למיחש כל כך לצררי נשבעים שלא פקדנו כ"ש באלמנה דאיכא למיחש לצררי דודאי דצריך להשביע ליורשים שלא פקדנו אבא וליכא סברא לחלק ביניהם ופירוש דברי מרן נמשכין הכי ארישא קאי דאלמנה גובה בשבועה וא"כ אין היורשין יכולין לישבע וגרושה נמי צריכין לישבע וכו' ויורשיה יורשין משום דהיא עצמה לא היתה נשבעת והיינו דוקא כתובתה אבל נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל אינה צריכה לישבע האלמנה וכיון שכן היורשין יורשין ואה"נ בשבועה שלא פקדנו ולא אכחד שהלשון אינו נכון לפי דעתי בדבריו מ"מ חומר הענין מכריחנו ומ"מ לו יהי שמרן חלוק בזה מ"מ מהרש"ך חולק ואינו מפרש כן והסברא נותנת כותיה ואדרבה לדבריהם שם נראה כדברי מהרש"ך ז"ל בבירור שכתב הטור אין האלמנה וכו' אלא בשבועה אבל נתגרשה וכו' בניה נשבעים שבועה שלא פקדנו וכו' והיינו טעמא כמ"ש מרן שם והוא מש"ס ערוך דאלמנה כיון שהיא חייבת בשבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו אין ליורשים כלום אבל בגרושה שאינה חייבת שבועה גם היורשין נוטלין בלא שבועה ומ"מ נשבעים שלא פקדנו הרי בפי' דמורישם נוטלתם בלא שבועה ויורשיה נוטלין בשבועה ועיי' בתשובות מהרש"ך ח"א סי' ק"ן ואף דלא פי' שם צריכין אנו לפרש דהיורשין צריכין לישבע שבועה שלא פקדנו יעו"ש.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
