פתח עינים/ברכות/נד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך ר' נתן אומר הפרו וכו' אנו בעניותנו בספרי הקטן ראש דוד פ' לך לך בס"ד ע"ש דף י"ב ע"ג פירשנו פלוגתא דת"ק ור' נתן במה שהביא הרב הגדול מהר"ש אלגאזי זלה"ה בספרו הבהיר יבין שמועה כלל רט"ו פלוגתא דהרב המגיד והר"ן במ"ש אתי עשה ודחי ל"ת היכא דבעידנא דמעקר לאו מקיים עשה ע"ש באורך:
ואחר זמן רב שנדפס ספ' הקטן ראש דוד ראיתי להרב הגדול מופת הדור מהרח"א זלה"ה בספרו הבהיר ישרש יעקב דף טו"ב ע"ב שפירש משנתנו בהאי פלוגתא וכיונתי לדעת עליון וקדוש ע"ש:
הן אמת חפשתי בתוכות דברי הרב המגיד סוף פרק י"א מהלכות גזלה ואבידה ודברי הרב נמוקי יוסף פרק אלו מציאות מה שהביא משם הר"ן ודעמיה (וס' יבין שמועה אין עמדי) ונראה דגם הר"ן מודה דצריך שיתעסק במצוה ממש ולא במכשיריה ופלוגתא דהרב המגיד והר"ן אינו אלא בהשבת אבידה דוקא דדעת הה"מ הוא דאינו נקרא מתעסק במצוה אלא בהשבה ובעידנא דעייל לבית הקברות אכתי לא מקיים מצות השבה ונראה שדעתו כדעת רבינו יהוסף שהביא הרב הנמוקי דעיקר גוף המצוה השבה בבית הבעלים והשאר מכשירי מצוה. אמנם הר"ן סבר דגוף עיקר העשה מתחיל משעת ראיתה כמ"ש הרב הנמוקי בשמו ומפורש יותר בדבריו שהביא בספר אסיפת זקנים שם פ' אלו מציאות (בבא מציעא דף ל') ע"ש באורך וא"כ נמצא דמחלקותם הוא באבידה דוקא אבל כ"ע מודו דמכשירי מצוה לא מקרו בעדנא ושאני אבידה דסבר הר"ן דהרואה אבידה ולא החזירה עבר על עשה ול"ת. ומאחר שכן נתפקפק הדרך הזה שכתבתי בעניותי דת"ק ור' נתן פליגי בפלוגתא דהר"ן והה"מ. שמחלקותם אינו אלא בהשבת אבידה ואינו מחלקת כולל וכפ"ז כמעט נסתרה דרכ"י. ועתה נבא לדקדק באמרי קדוש הרב ישרש יעקב שכ' דלדעת הה"מ ה"ק עת לעשות לה' שבשעת הכנסת לבית הקברות עושה המצוה הותר ליטמא ולא כשהאבידה סוף בית הקברות עכ"ד ולישר"י לן מר דאפילו האבידה בתחילת בית הקברות לא שרי דלאו בעידנא מקרי דעיקר המצוה השבה לבית הבעלים לדעת הה"מ. [מה שדקדקתי על הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ח אבואלעפיא במ"ש בישרש יעקב כיוצא בה הקשה על הרב עצמו במ"ש במקראי קודש דף קכ"ח הרב החסיד מהר"ם יצחקי בספר אור יקרות וכמו שרמזתי לפנים במציעא על דף ל' ע"ש] ומה שייחס הדעת האחר להרב הנמוקי ק"ק דהול"ל משם הר"ן דדעת נמוקי יוסף עצמו נראה דהוא נוטה לסברא אחרת:
ומתוך מה שכתבנו אתה תחזה דמה שהקשה הרב שמע יעקב ריש פ' וארא דמ"ש הנמוקי בשם הר"ן סותר מ"ש הר"ן פ' י"ט של ר"ה אמתני' דשופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום וקאמר הש"ס מ"ט שופר עשה וי"ט עשה ול"ת וכו' דקושטא דמילתא קאמר דאפילו הוי י"ט ל"ת גרידא לא אתי עשה דמכשירי שופר ודחי ליה דבעידנא וכו' ולפי שיטתו דבמציאה דבית הקברות דכל שהוא מבקש אחר המצוה לעשותה הוי שפיר בעידן א"כ ה"נ כל שהוא יוצא חוץ לתחום לקיימה הוי שפיר בעידן וכן בכל הנהו דקתני התם במתני' ויש לישב בדוחק עכ"ל הרב שמע יעקב:
ומעיקרא קושיא ליתא דדעת הר"ן מבואר דמכשירי מצוה לא מקרו בעידנא ושאני אבידה דמשעת ראיה כבר מתחיל העשה והכל מקרי מתעסק בגוף המצוה ומקרי בעידנא כמבואר בדבריו הנ"ל ושפיר כתב הר"ן בר"ה דכל הנך דתנן התם מכשירי מצוה הם ולא מקרי מתעסק בגוף המצוה ואינו בעידנא וכו' וזה פשוט. והנה הה"מ פ"א דשופר דין ד' הביא מ"ש בש"ס מ"ט שופר עשה וי"ט עשה [ו]ל"ת ואין עשה דוחה וכו'. וצריך לומר כמ"ש הר"ן דקושטא דמילתא קאמר. ובפי"א דאבידה כתב הה"מ דאין הגירסא כדברי הרמב"ם ורש"י ע"ש. אך יש תירוץ אחר בההיא כמו שכתבנו בעניותנו במקום אחר ודוק הטב ועמ"ש בעניותי בספ' הקטן דברים אחדים דף נ"ו ע"ג ודף קל"ג ע"ג ע"ש בס"ד .
גמרא. שעשה לי בערבות ובגמל וכו' כתבו תוס' ישנים כ"י וז"ל לא היה צריך לומר אלא שעשה לי נסים במקום הזה כדאמרינן במתני' גבי ניסא דרבים אלא חביב הי"ל להזכיר ניסא אבל חובה לא הוה דא"כ הי"ל להזכיר במשנה גבי ניסא דרבים ברוך שעשה נסים לאבותנו כזה וכזה וגם רבא לא אמר לההוא גברא דנפל עליה אריא להזכיר נס הארי. ואמאי לא קאמר שעשה לי נסים במים ובגמל או יזכיר שני המקומות ברסתקא דמחוזא ובערבות י"ל דההיא אשיתא דפריצא ליה לא היה ממש ברסתקא דמחוזא אלא סמוך לאותו מקום היה. אי נמי כיון שמזכיר בערבות הדבר ידוע שהוא מחמת צמאון מים כדאמרינן פרק כל הבשר א"ל רבינא לבני פקתא דערבו' כגון אתון דלא שכיחא לכו מיא וכן בפרק בתרא דמ"ק עושה לו חנות קטן אמר רב חסדא כגון למזבן מיא בפקתא דערבות. הרב רבינו יוסף. עכ"ל ואני בעניי בספר קטן דברים אחדים ריש דרוש ל"ב כתבתי מהרשום בדעתי לשון תוס' ישנים הנז' אפס קצהו דלא הוה בידי רק מזה שנים דחזיתיה לס' תוס' הנז'. והן עתה בא לידי בתורת שאלה וראיתי כל דבריהם כמו שהעתקתי. וכפ"ז צדקו דברי הטור ומרן שכתבו שיזכיר כל שאר המקומות וכמו שהוכיחו התוס' הנז' מהמשנה ומרבא. וגם מר בריה דרבינא לחד שינויא הזכיר גמל שלא היה ממש ברסתקא דמחוזא וגם לאידך שינויא שהיה רשום בדעתי והבאתיו בס' הקטן הנז' הרי כתבו מקודם דאינו חובה אלא מתוך חיבתו הזכיר הנס כמבואר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |