רש"ש/ברכות/נד/א

רש"ש ברכות נד א

[במשנה רי"א הרואה את הים הגדול אומר כו'. המ"א בסי' רכ"ח העלה דר"ל ים אוקיאנוס ע"ש. ומזה ראיה למש"כ לעיל (מ') דהלכו בברכה אחר לשון בני אדם דבל"ת נקרא ים התיכון ים הגדול. וטעמא דר"י נראה דמשום חשיבותו קבעו ליה ברכה לעצמו כמו פת ויין ולא מטעם דבעי היכר ברכה לכל מין (שם). דהא גם הוא מודה דבכל פרי עץ אינו פורט בברכתו מאיזה מין הוא וזה דלא כהגר"א ז"ל שם. ועוד דהכא פסק בשו"ע כוותיה ובהיכר ברכה לכמו"מ לא פסקינן כוותיה]:

שם בנה ב"ח כו' אומר ברוך שהחיינו. ובש"ע סי' רכ"ג ס"ה דלו ולב"ב מברך הטו"מ. ובזה נדחה קושית המ"א על הש"כ שם בסי' רכ"א סק"א דה"ל לשנויי כגון דאיכא אשה ובנים ע"ש דא"כ אפילו בית וכלים נמי משא"כ לפי מאי דשני בשותפות י"ל דלא שכיח כולי האי בבית וכלים שותפות. וכ"ש לשיטת רש"י והרא"ש בפי' דשותפות דלא שייך כלל בבית וכלים:

שם מברך על הרעה מעין הטובה ועה"ט מעין הרעה. כצ"ל. וכ"ה הגי' במשניות וברא"ש:

שם והצועק לשעבר ה"ז ת"ש כיצד היתה כו'. כ"ה שם וברי"ף:

רש"י ד"ה [ביציאתו. מתפלל שיצא בשלום. ורמב"ם מפרש שיודה לאל שהוציאו ממנה לשלום וכפירושו איתא להדיא בירושלמי]:

רש"י ד"ה כל חותמי ברכות. בא"י כו' ברוך חונן הדעת. הן בהרע"ב ליתא לברוך השני וכן ה"ל נכון דמה לנו להזכיר ב"פ ברוך. אכן בגמרא תענית (ט"ז ב') איתא ג"כ לברוך הב' כ"פ. וכן ברמב"ם פ"ד מהל' תענית. ולכאורה ה"נ דבמקדש בכל הברכות כולן ובכל יום אף שלא בתענית היו חותמין בנוסח זה ולא עמדתי על דעת רש"י שהתחיל בחונן הדעת. ובגמרא שם התחיל מברכת גואל ישראל שהיא הראשונה שמאריכין ותוקעין בה בתענית ובהם אתי ועסיק שם. והרמב"ם לא הזכיר זה אלא בהל' תענית ובהל' ברכות וצ"ע בזה:

רש"י ד"ה התקינו. עזרא וסיעתו. כ"ה ביומא (ס"ט ב') ויברך עזרא כו' רג"א ברוך כו' מן העולם ועה"ע וע"ש בפירש"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף