נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/רח
נודע ביהודה 
תניינא יורה דעה רח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה
מבן המחבר
להרב המאוה"ג מו"ה חיים דייטשמאן אבד"ק הארשיץ והגליל יע"א:
מה שתמה מעלתו על סברת אאמ"ו בנו"ב אה"ע סימן ל"א לדחות ראיית הט"ז מנפל עליו הגל דלא שייך לומר השתא הוא מת דלא שייך חזקת חיים משעת נפילת הגל עליו דתיכף נכנס בספק שמא מת הוא, ותמה מעלתו מהך דקדשה אביה בדרך וקדשה עצמה בעיר בתוך ו' חדשים שבין נערות לבגרות דצריכה גט משניהם ולא אמרינן דהשתא היא בגרה ויש לה חזקת נערות: הנה גם ראי' זו יש לדחות מכח סברת אאמ"ו הגאון ז"ל דגם שם תיכף אחר ימי הנערות בכל יום ויום היא בכנסת בגדר הספק שמא יש לה עתה סימני בגרות כמו שכתב רש"י בקידושין דף ע"ט ע"א ד"ה א"נ וכו' שפעמים היא ממהרת לבגר וחזקת נערות אזדא לה דכמו שאמר אאמ"ו הגאון ז"ל סברא זו דע"י מקרה נפילת הגל עליו הוא בגדר הספק שמא מת הוא כמו כן יש בששה חדשים שבין נערות לבגרות ספק דע"י מקרה הזמן היא בספק בכל רגע ורגע שמא עכשיו באו לה סימני בגרות מה שאין כן באחד שמת והוא ספק אם מת קודם למ"ד יום או תוך למ"ד יום בזה שפיר קמו וגם נצבו דברי מהר"י מינץ דיש לו חזקת חיים עד עתה דכאן שלא נעשה בו מקרה מקודם למ"ד יום להכניס בספק שמא מת הוא שפיר יש לו חזקת חיים עד עכשיו שמת ואמרינן השתא הוא שמת וחזקת חיים לא איתרע עד שראינו אותו שמת או עד שנודע בבירור. וגם על הרב מהרי"ט סימן י"א הוא תמוה לדעתי שגם הוא מביא הך סברא של אאמ"ו הגאון ז"ל בשם רבו ומדחה דבריו מכח סוגיא דקדושין קדשה אביה בדרך וקדשה את עצמה בעיר ביומא דמשלם ששה חדשים דרב סובר הרי בוגרת לפנינו ושמואל סובר חיישינן לקידושי שניהם שמא עכשיו היא דבגרה ובצפרא עדיין נערה היתה. והקשה מהר"י טראני לסברת רבו דכל היכא שנסתפקנו על הדבר שוב לא נעמידנה על חזקתה. ולדעתי גם בספק בוגרת איכא למימר דלא שייך חזקת נערה כיון שהזמן גורם ליכנוס בגדר זה הספק שמא בגרה כנ"ל:
ומה שהקשה על דברי אאמ"ו הגאון ז"ל שכתב בנמצא בה מומין בבית חמיה דעל הבעל להביא ראיה ולא מהני ליה חזקת ממון כמו במוכר שור ונמצא נגחן דהואיל ושטר כתובה בידה היא נקראת מוחזקת. והקשה מעלתו מדברי הב"ש סימן נ"ח ס"ק כ"ב שכתב דגבי פלוגתא דר"ג ור"י דטענת בתולים דומה למלוה על פה דשטר כתובה שלה איתרע מיד כשאמר לא מצאתי בתולים: אהובי ידידי אין הנדון דומה כלל דדוקא לענין טענת בתולים אמרינן כן הואיל וכתובה דרבנן והם אמרו והם אמרו שיהיה נאמן בטענת בתולים משום דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה וכך תיקנו דין כתובה שיהיה הבעל נאמן בטענת בתולים להפסיד כתובתה ואף שהתם היא טוענת משארסתני נאנסתי ועיקר טענה ביניהם הוא אימת נאנסה מ"מ כיון שלא היה נמצא לה בתולים אזל כח כתובתה שבידה ואין לה עליו אלא מלוה ע"פ ולא הוי היא מוחזקת בשטר כתובה שבידה כיון דמכח תקנת חכמים איתרע הכתובה ע"י שאמר לא מצאתי בתולים אבל בטענת מומין דליכא תקנת חכמים כלל שיהיה לבעל נאמנות יותר מאשה, בזה שפיר מקרי היא מוחזקת בשטר כתובה שבידה ולא מהני ליה לבעל חזקת ממון נגד השטר והרי זה דומה לתוספת כתובה שאין לבעל יתרון להפסידה בטענת בתולים הואיל ותוספת כתובה מתנה היא ואינו נאמן להפסידה דלא שייך ביה הם אמרו והם אמרו כמו שהביא הב"ש ס"ק י"ח וי"ט ע"ש:
ומה שמעלתו מביא ראיה לדעת הט"ז דהיכא דמת לפנינו לא יהבינן ליה חזקת חיים לומר השתא הוא דמת ומביא מעלתו ראיה מדברי הר"ן בסוף פ' מי שאחזו במס' גיטין כתבו גט לאחר י"ב ומת ואין ידוע אם גט קודם למיתה זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת, וכתב הר"ן דלא מוקמינן ליה בחזקת חי ולומר לאחר י"ב חודש מת כיון דהשתא מת מקמי מספקא לן דלמא בתוך י"ב חדש מת הרי ממש כדברי הט"ז: אהובי ידידי אין הנדון דומה דשם מיירי לענין אם היא זקוקה ליבם שאין להתירה לעלמא מספק דשמא קודם י"ב מת ואין גט לאחר מיתה והיא זקוקה ליבם בזה שפיר לא מהני חזקת חיים לומר דלאחר י"ב חודש מת והיא מגורשת דהרי היתה בחזקת איסור יבמה לשוק אם ימות בעלה, ואף שאמרינן ביבמות אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת וע"ש בתוס' ד"ה אשה ועיין בש"ך יו"ד סימן נ' ס"ק ג' זה הוא בצרת ערוה שהיא בחזקת שאינה זקוקה מה שא"כ בהך דגיטין היא בחזקת איסור לשוק ולכך לא מהני חזקת חיים להתירה לעלמא בלי חליצה והרי זה דומה למה שאמרו בריש מס' נדה במקוה שנמדד ונמצא חסר דלא אמרינן העמד מקוה על חזקתו הואיל ויש חזקה מתנגדת דהעמיד טמא על חזקתו ואימור לא טבל ע"ש. ואין להקשות לפ"ז למה צריך הר"ן לומר כיון דהשתא הוא מת אמאי לא מתרץ דלא מוקמינן אחזקת חיים הואיל וחזקת איסור מתנגד לחזקת חיים זה אינו דאילו לא מת לפנינו בודאי אלים ליה חזקת חיים אף נגד חזקת איסור כמו שמפורש בסוגיא דגיטין כ"ח ע"א המביא גט והניחו זקן או חולה ע"ש דשמא מת לא חיישינן ולכך צריך הר"ן גם להך טעמא דהרי הוא מת לפנינו אבל היכא דאין חזקת איסור מתנגדת לחזקת חיים אוקמינן ליה אחזקת חיים ואמרינן השתא הוא דמת כפסק מהר"י מינץ. דברי ידידו:
הק' שמואל בן הגאון מהר"י אב"ד ז"ל.
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |