פתחי תשובה/חושן משפט/שיב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) עד שישלים זמנו. עבה"ט מ"ש אבל יכול להשכירו לאחר כו' ועמ"ש בזה לקמן סי' שטו ס"א סק"א:
(ב) ואם הי' מושכר בענין כו'. עי' בנה"מ שכתב דין זה לכאורה אין לו ביאור כו' עד ואפשר דהרא"ש והמרדכי מחלקין בין נפל הבית שאין להמשכיר דירה רק משך זמן השכירות ובין כשא"י לפדות שיהיה לו הפסד רב וגם אין לו בית דירה לעולם וצ"ע מנין לו זה עכ"ל. ולפי דבריו אין חילוק בין אם זה הבית עצמו שדר בו השוכר הוא ממושכן ת"י נכרי או בית אחר של המשכיר. אולם בביאור הגר"א ז"ל סק"ה משמע דדוקא אם זה הבית שדר בו השוכר ממושכן ע"ש וע' עוד בט"ז ובס' פלפולא חריפתא על הרא"ש פ' השואל סי' כ"ה אות ש' מ"ש בזה (ומ"ש בנה"מ דט"ס ברמ"א וצ"ל ואם היה ממושכן כו' כן הועתק בפ"ח שם) . ועי' בס' עמודי אור סי' קט שכתב דדין זה תלוי בפלוגתא דתנאי בב"ק קיד ע"ב אם מחוייב לשפוך יינו כדי להציל דובשו של חבירו ויטול דמי יינו מחבירו שנחלקו בזה הרי"ף והרא"ש והובאו שני הדעות לעיל סי' רסד ס"ה ברמ"א ודין זה ממש דכוותה שזה צריך לזכות דירתו של השוכר בשביל להציל ביתו ואין כאן הפסד ממון להשוכר כו' ודין זה אינו אלא אם ממושכן ביד נכרי שהיה מוחלט בידו שלא כדין אבל אם משכן לישראל חבירו כדין שאם לא יפדנו עד זמן פלו' יוחלט לו לא שייך לדון שיפסיד זה זכות דירתו בשביל הצלת בית למשכיר דלא עדיף פסידא דמשכיר מזכותו של מי שמשכן בידו עכ"ד ע"ש וצ"ע בזה:
(ג) ואפי' לא קצב כו'. עבה"ט עד וגם הש"ך הסכים לדבריו והנה המעיין בפנים יראה דהסמ"ע לא כתב רק לדחות הוכחת הב"י מהטור אבל לא לדחות עיקר דין זה ואדרבה מסיים מיהו הדין יכול להיות נכון מצד עצמו בלא הוכחה מהטור. אך הש"ך דוחה לגמרי דין זה וכתב וז"ל ולפע"ד הדין אינו נכון דהא אמרי' ברפ"ק דר"ה המשכיר בית לחבירו לשנה כו' ואם אמר לשנה זו אפי' לא עמד אלא בא' באדר כיון שהגיע א' בניסן עלתה לו שנה וכתבו התוס' ולא אמרינן הדמים מודיעים כו' ואע"פ שיש לחלק כו' מ"מ אין נ"ל לחלק דהא גבי מכר את הצמד לא מכר את הבקר קי"ל כחכמים כו' עכ"ל. ועיין בתשובת שבות יעקב ח"א סי' קעה שכתב דנראה פשוט להלכה כהרמ"א ודלא כהש"ך שביקש לדחות דין זה וקו' הש"ך לק"מ דודאי היכא שנתן לו שכירות ולא קצב לו זמן זה הוא נגד הסברא דלא שדי אינש זוזי בכדי איך לא יפרש השוכר או המשכיר איזה זמן קצוב אלא ודאי סמכו אשכירות כנגד מעותיו משא"כ היכא ששכר לזמן שאמר לשנה זו רק שאנו מסתפקין איך הי' כוונתם וכן במכר את הצמד אף דאיכא דקרי לצמד בקר ולבקר צמד מ"מ אין הדמים ראיה ואמרינן ששכר או מכר לו הפחות והדמים מתנה ע"ש ועיין בקצה"ח ובנה"מ מזה:
(ד) א"י לצאת אלא יתן השכר. כ' בספר שער משפט וז"ל מפשטא דלישנא משמע דאף שיצא מהבית חייב ליתן השכר ומוציאין מידו בב"ד וקשה טובא מהא דכתב הרב בסי' שסג ס"ו בהגה מיהו אם לא הי' דר בו אלא שגזלו ממנו פטור לשלם השכירות והוא מדברי הרא"ש פ' כיצד הרגל כו' ובע"כ צ"ל דמ"ש הט"ו א"י לצאת אלא יתן השכר היינו דאינו יוצא ידי שמים עד שישלם ומשמתין אותו על כך דכל הגרמות משמתין אותו עד דמסלק הזיקא כמבואר בסי' נה ס"א בהגה ובסי' קעה ס"מ אבל אם יצא מהבית ולא הודיעו אין מוציאין ממנו בב"ד דאינו אלא גרמא דפטור ולפ"ז נראה דה"ה בההיא דסעיף י"ד מקום שנוהגין כו' עד הדין עם שמעון היינו נמי דשמעון יכול לעכב עליו שלא לצאת מהבית וחייב לשלם דגרמא בניזקין אסור ומשמתין ליה עד דמסלק הזיקא אבל מ"מ היכא שעבר ויצא מהבית לאחר חודש א' אין מוציאין מידו בב"ד כו' וכמדומה שהאידנא אין דנין כן ומ"ש נ"ל עיקר עכ"ל ע"ש. ולע"ד לא נראה כן עיין בנ"צ מ"ש בזה:
(ה) או יעמיד לו אחר במקומו. עי' בנה"מ שכתב דכאן שייך ציון של הש"ך סק"ח מה שרמז לעיין בתשובת מהרא"ן ששון פי' רח דשם כתב המהר"א ששון שאם השוכר כבר הקדים השכר שא"י להעמיד אחר במקומו ע"ש. הנה דברי מהר"א ששון אלו הביאם המל"מ פכ"ג מה' מכירה דין ח' ופ"ה מה' שכירות דין ה' ע"ש אבל אין דין זה מוסכם כמש"ל סי' ריב ס"ו סק"ו ולקמן סימן שטז ס"א סק"ב וע"ש:
(ו) ונעשה שונאו יכול להוציאו עיין בתשובת שבו"י ח"ג סימן קעט באחד שהוצרך מאד למעות להתפרנס מהם והשכיר את ביתו לאחר ועשה עמו תנאי שיתן לו מיד סך מה על שכירותו על כמה שנים כדי שיוכל לישא וליתן עם המעות והוא עצמו ידור בבי עקתא ואח"כ נודע הדבר לגוי בע"ח של המשכיר ועיקל המעות של השכירות והמשכיר אינו רוצה לצאת מהבית וטוען כיון שאינו יכול ליטול המעות אינו רוצה להשכיר גם אומר כי השוכר עצמו גילה הדבר להבע"ח והשוכר כופר שלא גילה הדבר ושאל השואל מה דינו והשיב נ"ל פשוט דהדין עם המשכיר פשיטא אם יש לברר שהשוכר גילה הדבר להבע"ח שהשכירות בטל אף דמבואר בסימן שפח סי"ב בהגה דכל כה"ג לא מקרי מסור מ"מ רעה גדולה עשה ובודאי אדעתא דהכי לא השכיר לו שיעשה לו רעה גדולה כזו ויותר מזה מצינו בסי' שיב ס"ט בהגה דאם השכיר לו בשביל שהוא אוהבו ונעשה שונאו השכירות בטל וכ"ש בזה דדמי ליה כארי אורב לגלות מסתורין אלא אפילו אם נעשה העיקול שלא בידיעת השוכר ג"כ השכירות בטל אף שהוא נאנס ואונס רחמנא פטריה מ"מ המשכיר ג"כ פטור דאין לחייבו לאחר בשביל אונסו וכ"כ הש"ך בס"ס כ"א וכ"פ בתשובת צ"צ סימן לט וע' בח"מ סי' רז ס"ג דבמוכר קרקעותיו מהני גילוי דעתו י"ל דה"ה במשכיר קרקעותיו מהני ג"ד וכנ"ל עכ"ל:
(ז) אע"פ שנתיקרו הבתים. עיין בנ"צ במעשה בא' שהשכיר דירה לחבירו בביתו על עצים של בעה"ב ובאמצע השנה נתייקרו העצים יותר מכפל ורצה בעה"ב לחזור מהמקח כו' ע"ש מ"ש בזה:
(ח) נשאר בבית חודש א' כו'. עסמ"ע דל"ד חודש א' אלא אפי' יום א' כו' ובט"ז כתב דדוקא אם דרך אנשי העיר לצאת מבתי השכירות לבתים אחרים ששכרו להם באותו היום כו' ע"ש:
(ט) הדין עם שמעון. עמ"ש לעיל ס"ז ס"ק ד':
(י) בית לשנה. עש"ך ס"ק י"ג שכתב והתחלת השנה לענין שכירות הבתים משמע מל' רשב"א שהביא הטור והה"מ ור"ן שהוא מר"ה דהיינו בא' בתשרי כו' וכן משמע דעת כל הפוסקים וא"כ המשכיר בית לחבירו לשנה מונה י"ב חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא בא' באלול עלתה לו שנה כו' עכ"ל. וכן פסק בתשובת שבות יעקב ח"א סי' קע"ה הלכה למעשה וע' שם עוד אודות שטען שמעון שהדמים ראיה לדבריו שאין דרך ליתן כל כך עבור זמן מועט כזה אין בדבריו ממש כי כבר כתבו התוספות בר"ה דף ז' ד"ה עלתה לו שנה ולא אמרינן הדמים מודיעים והרי המעות מתנה או פקדון יע"ש והגם שהתוספו' לא הכריעו בענין המעות אי צריך להחזיר גם בדברי הפוסקים סי' שי"ב אינו מבואר זה מ"מ יש ללמוד מסי' ר"כ ס"ח במכר את הצמד לא מכר את הבקר דאין הדמים ראיה שאם טעה כו' עד שזה מתנה נתן לו ובנ"ד אין לחלק דאפי' בפחות מכדי שהדעת טועה לא הוי דין אונאה לשכירות קרקע כמבואר בסי' רכ"ז סל"ב כו' ומסיים וזכינו לדין שצריך שמעון לילך מהבית אם לא שיש מנהג בענין שכירות הבתים כמבואר בסימן שי"ב סעיף י"ד עכ"ד ע"ש:
(יא) נשרף הבית כו'. עבה"ט וע' בתשובת חתם סופר חח"מ סי' קס"א מענין זה וע"ש עוד בסי' קע"ט והובא קצת לעיל סי' קע"א ס"א ס"ק ח':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |