באר הגולה/חושן משפט/שיב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הטור מהא דאמרי' בפ"ח דב"מ דף קא ע"ב פשיעה נפל ליה ביתא א"ל לא עדיפת מנאי וכו' כתב הרא"ש שם בפסקיו וכולא שמעתין איירי בסתם אבל אם שכרו לזמן קצוב כמכר דמי כו' והביא ראיה מהירו' דפרקין ודפסחים פ' מקום שנהגו ושכן כ' לו מורו רבינו מאיר בתשו' וכ"כ הרמב"ם ספ"ו מה"ש:
ב) שם ס"ג בפסקיו מהירושלמי דפ' מקום שנהגו דאיתא שם שאם הקדים לו השכר ואח"כ הקדישו ה"ז דר בתוכו חנם:
דין זה כתבו המחבר לקמן סעיף יז:
ג) שם ס"ד בשם הרמב"ם בפ"ה מה"ש ד"ו וכתב ה"ה ג"ז פשוט שכל המשכיר סבב הענין שהוא חייב להעמיד לו בית:
ד) שם ס"ה עובדא דרב מרי בר רחל דמשכן ליה ההיא עוכו"ם ביתא וזבנה רבא וכו' שם בב"מ פ"ה דף עג ע"ב:
ה) שם ס"ו ירושלמי הביאו הרי"ף והרא"ש שם וכ"כ הרמב"ם בפ"ו ד"ו:
ו) ל' הרמב"ם שם ד"ז וכתב ה"ה פי' כגון ששכרו בנך וכך לחודש ולא פי' לכמה חדשים ממשכ' שם פ"ח דף קא ע"ב וכדמפר' לה ורב יהודה שם להודיע קאמר וכפירש"י שם:
ז) שם במשנה וכדמפרש לה רב יהודה הכי קאמר וכו':
ח) שם ברמב"ם מימרא דרב אסי שם:
ט) שם במשנה:
י) שהוא מקום שווקים והכל נמשכים שם לדור והבתים אינם מצוים לשכור רש"י:
כ) שהחנוני מקיף לחברו אם ילך למקום אחר לא ידעו אנה ימצאוהו:
ל) פסק רשב"ג שם במשנה וכ"כ הרי"ף והרא"ש וכ' ה"ה שהרמב"ם לא פסק כרשב"ג וכ"כ בעיטור וכ' הב"י שכדברי הרי"ף והרא"ש נקטינן ובסבד"ה כ' ומיהו ☜בזמה"ז חזינן דסגי להו ביב"ח ואפש' שמטעם זה השמיט הרמב"ם להא דרשב"ג ולע"ד היה ראוי לכתוב הגה זו בשם י"א:
מ) שם ל' הרמב"ם שם פ"ו ד"ח ברייתא שם וכתב ר"ה ופי' רבינו ז"ל שזמני הודעת השוכר למשכיר שוין לזמני הודעת המשכיר לשוכ' ופשוט הוא:
נ) וביאר שם אפי' אין המשכיר דר אצל אותו בית איכא למקנה בשינוי דעתא בשעת גביית השכירות והרמב"ם בפ"ה ד"ה כ' אם יש בני בית כמנין בני ביתו אבל אם היו ארבעה לא ישכור להם והראב"ד השיגו שם יש בדורינו אומרי' יש ב"א שמחריבים הבית בדירתם:
ס) ל' הטור ס"ז ירו' כתבוהו הרי"ף והרא"ש בפ' השואל וכ"כ הרמב"ם פ"ו ד"ו וכ' ה"ה שכ"נ גם מגמ' שלנו שלא אמרו צריך להודיעו אלא במשכיר סתם אבל לזמן ידוע לא וכ"כ הגאונים:
ע) ל' הרמב"ם שם. מימרא דרב הונא וכו' לא צריכא דאייקר בתי וכתב ה"ה ממילא כשהוזל שאין כח השוכר גרוע מכח המשכיר ופשוט הוא:
פ) ב"י בשם הר"ן וכ"כ הרשב"א בתשו' מחס"ב:
צ) גם המחבר כתבו לדין זה בסמוך וכ' הסמ"ע שאגב שיטפי' לא ראהו מוהרמ"א ז"ל:
ק) ב"י בשם תשו' הרשב"א מחס"ב ושכ"כ הרא"ש בתשו' כלל א' סי' ו' וביאר הרשב"א שם שאם א"ל אני משכי' לך בית זה בכך וכך לשנה וכו' אם בא להודיעו משנה ראשונ' ואילך אינו רשאי אא"כ הודיעו הזמן הקצוב הנז' בגמ' וכו' ומבואר לעיל בסעיף ה ו:
ר) ל' הרמב"ם פ"ו מה' שכירות ד"ט פשוט בגמ' בספ"ח דב"מ דף קא ע"ב
פי' אע"פ שלא הודיעו:
ש) שכל שעה זמנו ואינו מחוסר אלא זמן ההודע' ה"ה:
ת) כ"כ ה"ה שם בשם הרשב"א ושכן מוכח בירושלמי והב"י כתב שם בשם נ"י ידורו שניהם יחד:
א2) שם ד"י ושם בגמ' מפורש:
ב2) נלע"ד פשוט שגם זה בשכרו סתם איירי דכל שעה זמנו הוא כמ"ש בסעיף דלעיל סעיף י':
ג2) שם דין י"א מפורש שם בגמ'
פי' בעיירות כו' או י"ב חדש בכרכים כמ"ש לעיל סעיף ה' ו':
ד2) טור סי"ג בשם תשוב' הרא"ש כלל א' סי' ז' ושכן נראה מפירוש רש"י שם דף ק"א ע"א:
ה2) המעשה הי' כך שם בתשו' והוא הדין פחות מזה אם אינו מוצא להשכירו עוד כמו שנתבאר בתשו':
ו2) וביאר שם דכיון דימים רבים הוא שטענ' עמו הי' לו למיחש שמא תוציאנו:
ז2) ל' הרמב"ם בפ"ז מהלכות שכירות ד"ב משנ' שם דף ק"ב ע"א וביאר הרב המגיד שם שדעת רבינו אפי' בעומד באמצע השנה ולא כמה שכתב הרשב"א והביא הטור ופשט המשנה בפ' השואל כדברי רבינו וכ' בג"י וכן בכ"מ שכ' הרשב"א בתשו' דלא אמר' אלא להלכה אבל למעש' עשה כדברי הרמב"ם:
ח2) שם במשנה:
ט2) פסק כרב נחמן שם אע"ג דאפיך מפיך דקרקע בחזקת בעלי' עומדת וכן הדין בכל מילת דלא עבידא לאיגלויי:
י2) שם וכ' ה"ה וגם זה מהטעם האמור למעל' דקרקע בחזוק' בעליה עומדת וכן הדין בכל מילתא דלא עבידא לאגלויי:
כ2) כ"כ ה"ה שם בפ"ה ד"ו בפי' דברי רבינו הרמב"ם
רמב"ם שם ד"ו וכתב ה"ה פירוש שלא אמרו (שאינו חייב לבנותו) אלא כשנפל מאליו אבל אם המשכיר סתרו ודאי חייב להעמיד לו בית ופשוט הוא וכ"ש לפי' רש"י שפירש מזלו של שוכר גרם שאי אפשר לומר כן בסתרו הוא:
ל2) רמב"ם שם ד"ו מפורש בסוגיא הגמ' דסוף פ' השואל (שם דף ק"נ) וכתב ה"ה וכתבו ז"ל ואינו דומה לחמור זה וכו' שאם יש בדמיו לשכור ישכור [וכמ"ש לעיל סי' ש"י ס"ב] משום דחמור כשמת לזבוני קאי ולוקח אחר משא"כ בבית כשנפל שאין דרך למכרו וכ"כ התוספ' שם בפ' האומנים דף עט ע"א:
מ2) טור סט"ז כ"כ הרא"ש בתשו' כלל ל"ה סימן ו' ממ"ש התו' הבית אינו עומד להמכר אלא להוסיף עליו ולחזור ולבנותו כבתחל':
נ2) שם סי"ח בשם הרמ"ה:
ס2) שם ברמב"ם פ"ה ד"ו ומבואר בסוגית הגמ' שם דף קג ע"א:
ע2) כתב ה"ה פשוט הוא ומבואר בהלכות:
פ2) משנה שם וכדמוקי לה שם רבין אמר ר"ל:
צ2) שם בגמ' לא צריכא וכו':
ק2) שם במשנ' וכלשונה:
ר2) שם ד"ח ומבואר בסוגית הבי' והעליה שם דף קי"א עוד ע"א
פי' אם נפל' העליי':
ש2) משנה שם ואוקימת' דרב אשי וכתב ה"ה פי' אם אמר' לו עלי' זו ולא אמר לו שעל גבי בית זה אם נפלה העלי' או נפחת' אינו חייב משכיר לתקנה וכן מפורש שם:
ת2) כשמואל שם דקי"ל כוותי' בדיני:
א3) שם במשנ' וכ' ה"ה בשם הרשב"א דוקא נפחת תקרת הבית שבני עלי' דורסין עליה כו' וזה שעבד לו הבית כשאמר על גבי בית זה וכו' אבל אם נפלו כותלי העלי' אינו חייב לתקן ולא ידור עמו בבית שאין הקלקול מחמת הבית:
ב3) בעיא שם דף קי"ז ע"א ונפשט' באת"ל:
ג3) טור סי"ט בעיא שם ונפשט' בדרך את"ל וכתב הרא"ש ומיסתבר דכל הני אם ת"ל הלכתא נינהו:
ד3) שם ס"כ ונלמד ממ"ש שם בדין האפרסק כדבסמוך:
ה3) פשוט שם בגמרא:
ו3) בעיא שם ועלתה בתיקו:
ז3) מימרא דרבין בר רב אדא אמר רב יצחק מעובד' לקמי' דרבי חייא סוף דף קי"ו:
ח3) וכ"כ המחבר לעיל סי"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |