פתחי תשובה/חושן משפט/שיא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שהקפדה גדולה כו'. עש"ך עד ונראה דדוקא תרתי בעינן כו' מיהו כשאמר יין סתם וספינה זו אפשר דאפי' היין לא נטבע יכול לעכב ולומר איני רוצה ספינה אחרת וכן נראה לדינא עכ"ל וכן נראה דעת המל"מ פ"ה ה' שכירות דין ג' וכן הסכים בקצה"ח וכתב דגם הי"א בטור לא פליגי אלא ממשא למשא אבל מחמור לחמור או מספינה לספינה ודאי אינו יכול לשנות ע"ש אולם בחידושי רע"ק איגר זצ"ל סוף מס' ב"מ חולק וכתב וז"ל ולדעתי דין זה מבואר בטור סי' ש"י ז"ל ונראה דכל היכא שחייב להעמיד לו חמור אחר כגון דא"ל חמור סתם או חמור זה ויש בדמיו לשכור אם מת כו' וכן אם ימצא השוכר לשכור בזול לא יוכל לומר אשכור לעצמי כו' הרי שכתב דאף בחמור זה אי"ל אשכור לעצמי וצריך לקבל ממנו חמור אחר. ע"כ מ"ש הטור בספינה שטבעה שמצא כאן מקום קפידא לנוח היינו כיון ששניהם. נטבעו ואין ביד א' להשלים ועכ"פ יפסיד שכירות משא"כ אם נטבע החמור לחוד דאפשר להעמיד לו חמור וכן אם נטבע סחורה דלא יפסיד כלום אם יתן לו יין אחר מאם לא היה נטבע כלל אין לו להרויח בטענתו רק שלא יפסיד כנלע"ד ברור דלא כהש"ך והסמ"ע ועיין בהגהת אשרי עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |