פתחי תשובה/חושן משפט/צה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ושטרות. עבה"ט וע' בתשובת חתם סופר חלק יו"ד סי' קל"ד שהאריך לברר דהני באנקינאטע אין להם דין שטרות רק דין מטבע כי גדר מטבע הוא מה שגזר המלך עליו שתצא ומי שממאן לקחתו יחייב ראשו היינו מטבע שגופו ממון ואין חילוק אם יהי' זהב או כסף או נייר כו' ולכן משביעין על טענת באנקינאטע ונותנים להם דין שומרים והמה כסף גמור אפי' לקדש בו אשה ופודין בו הקדשות ומעשר שני כו'. אך זה דוקא בהני באנקינאטע שמוכרחים ליקח אותם בתשלומין ע"פ דינא דמלכותא משא"כ הנקראים באמאשק"א וקופ"ר אמבי"ט שיי"ן שאין אדם מוכרח ליקח אותם בתשלומין אינם אלא שטר בעלמא (ולפ"ז ה"ה לאטעריע לא"ם דינו כשטר בעלמא ובסוף התשובה שם הזכיר דברי מהריעב"ץ ח"א ס"ס פ"ה אודות מי שפשע בלאטעריע לא"ס כתב וכל שכן הני דעדיפי משאר שטרות שאינן שוין להמכר לכל אדם משא"כ באלו הפתקאות שדמיהן קצובים ויש להם שער בשוק וחריפי זבינא. עכ"ל ואפשר דמהריעב"ץ לא כתב זה אלא לסניף בעלמא כי בלא"ה העיקר כהש"ך שהכריע דחייב בפשיעה בשטרות) וע"ש עוד שכתב דמ"מ צ"ע בהני באנקינאטע לענין פדיון בכור דאפשר לחלק דוקא בדבר שבין אדם לחבירו ואפי' פדיון הקדש שאינו אלא קונה מהגזבר י"ל כל טבעא דסגי בעלמא ע"פ גזירת המלך על הקונים והמוכרים פודים בו ונקרא מטבע לענין שבועה ושומרים משא"כ פדיון בכור שפודין מהקב"ה וקצב פדיונו ה' סלעים שיש בהם ה' לויט וקווינט כסף מזוקק כו' ע"ש ודברים אלו נאמרו ונשנו בקצרה בספרו תשו' ח"ס חח"מ (סי' קפ"ז ע"ש) (וכבר הזכרתי מזה קצת בפ"ת ליו"רד סי' ש"ה סק"ז אלא שנחסר שם בדפוס כמה שיטין) ושם בח"ס חח"מ סי' ה' נשאל עוד במעשה שראובן ביקש משמעון להחליף לו באנקינאט מסך מאה זהובי' על הקטנים וכן עשה שמעון ונתן לו עשרה באנקינאטין של עשר עשר ואחר איזה שעות תבע שמעון לראובן את הבאנקא הגדול והשיב ראובן נתתיו לך אז בעת החליפה ועמדו שניהם וחשבו צרור כספיהם ונמצא הדבר כי לשמעון חסר המאה זהו' ולראובן לא נעדף והנה שניהם מאמינים זה לזה שאין אחד רוצה לגזול להשני אך השטר אשר הניח ראובן אז על השלחן גנבוהו העכו"ם שהיו שמה והנה שמעון טוען אתה לא נתת לי בידי ואנכי לא שאלתיו מיד כי אמרתי כי הוא באמתחותיך ואשאל אחר כן מאתך וראובן טוען מיד מסרתיו לך אך לא ידע אם נתן בידו ממש אבל זה ידע כי אמר לו מיד הנח פה הבאנקא של מאה והיה לך לנטלו ולך נאבד כו' והוא ז"ל השיב הנה לא פורש בטענת הנתבע אם מסר כו' הבאנקא הגדול קודם שקיבל הקטנים או אחר כך ולהיות כי מטבע או שטרות אינם נקנין בחליפין אפילו שוה בשוה א"כ במה שקיבל הנתבע מהתובע הקטני' לא קנה התובע הבאנקא הגדול אא"כ מסרוהו לידו ממש ומשכו אבל אם רק הניחו לפניו על השלחן לא קנאו (עמש"ל סימן ר"ז ס "ג ס"ק י"ח) וגם לא נעשה שומר עליו דאפי' להסוברים דשומר שטרות חייב בפשיעה ועוד כתב בשאילת יעב"ץ ח"א ס"ס פ"ה דלאטעריא לא"ס עדיפי משטרות בענין זה כיון דחריפי טובא כו' ומכל שכן באנקינאטיך הללו מ"מ הכא לא נעשה שומר עליו כלל דלא אמר הנח לפני ועוד הסכמת ש"ך סי' רנ"א ס"ק י"ג דשומרים בעי משיכה ובלא"ה לא מיחייבי וא"כ אם לא מסרו לידו ממש ההפסד על הנתבע אך הרי הנתבע הזה מסופק ואמר שמסרו לידו ומן התובע נאבד והשתא תליא אי ברי לו שטרם שנתן לו זה הקטנים מסר הוא הבאנקא הגדול רק הספק אצלו אם מסרו אז לידו או הניח על השלחן א"כ ה"ל איני יודע אם נתחייבתי לך ונשבע היסת שאינו יודע ופטור אך אם היה זה אחר שכבר קיבל הקטנים וכבר נתחייב לו ה"ל איני יודע אם פרעתיך וחייב לשלם כו' ואם גם זה אינו יודע אם קודם קבלת הקטנים כבר מסר הגדול לידו היה נלע"ד דחייב דעכ"פ חובו של זה ברור והפרעון ספק (עש"ך סי' ע"ה ס"ק כ"ז ובבה"ט שם ס"ק כ"א) עכ"ד ע"ש:
(ב) ולבסוף חברו עבה"ט עד אבל בית ה"ל כקרקע כו' וע' במ"א סימן תרל"ז סק"ז ובתשובת עמודי אור סי' ק"ז מ"ש בזה:
(ג) ולכן אם שאל בית ונשרף. ע' בתשובת פני יהושע ח"ב סי' ק"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |