באר הגולה/חושן משפט/צה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) משנה שבועות דף מ"ב ע"ב וב"מ דף נ"ו ע"ב
(ב) רמב"ם ריש פ"ה וכ"כ הטור לומר דשבועה דרבנן משביעין כדלקמן
(ג) שם במשנה
(ד) טור ה"ד בשם הראב"ד
(ה) שם במשנה
(ו) רמב"ם ריש פ"ב מה' שכירות וכ' ה"ה שבכ"מ שנ' רעהו אין העכו"ם בכלל ומבואר במכילת'
(ז) רמב"ם ריש פ"ה מטוען וכך כתב הטור ונלמד מדאמרינן בכתובות ד' פ"ז ע"א דפוגמ' כתובת' וע"א מעיד' שהיא פרועה שנשבעת היינו מדרבנן דאלו מדאורייתא אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות:
(ח) במשנה הנזכרת ויליף לה בגמרא מקראי
(ט) טור כ"כ הרא"ש שם בשבועות ובב"מ ושכן דעת הרי"ף בתשובה והביאם הטור וכ"כ הר"ן בשם הר"י הלוי והרי"ף וכך כתב ה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א וכתב ז"ל דפושע לאו מזיק היא שהרי פשיעה בבעלים פטור ומזיק בבעלים חייב וזה דעת הראב"ד בהשגות
(י) טור כ"כ הרא"ש והר"ן שם דמתני' תני הנך וה"ה שואל ועוד מש"ה לא תני שואל משום דלא שייך בהקדש
(כ) שם סי"ג וכן כ' הרמב"ם וכתב ה"ה דין ההיסת ידוע שהוא בכל דבר כפיר' מאיזה דבר שיהי' וכ"כ ז"ל ויש סמך לזה פ' הכותב (סוף דף פ"ז)
(ל) טור שם כ"כ הרי"ף והרא"ש שם ממשנה נכסים שאין להם אחריות וכו' קידושין דף כ"ו ע"א
(מ) שם בשם הר"ר ישעיה
(נ) ל' הרמב"ם מה' טוען דין ד' ממשנה שם בשבועו' וכדאוקימת' דר' יוסי בר חנינא שם דף מ"ב ע"א יכתב ה"ה שפסק כר"מ שם במשנה אמאי דאמרינן בפ' נערה שנתפתתה (ריש דף נ"א) כל העומד לגדור כגדור דמי עכ"ל וכ"כ התוס' שם בשם ר"ת משום דבפ' הכונס (דף נ"ט ע"ב) פסקינן כר"ש אכלה פירות גמורים משלמי' פירות גמורי' וכ"כ בכ"ד ובסמ"ג ושאר פוסקי'
(ס) וה"ה לענין קנין כדלק' סי' קצ"ג אבל לא לענין שומרים כדלקמן סי' ש"א ס"ה ע"ש
(ע) וביאר שם כיון דעיקר הפקדון הוא במחובר לקרקע אע"פ שאח"כ בצרן הנפקד הרי הוא כתובעו קרקע (לחכמי') כן
(פ) ומה שכופר בהך העומדות להבצר לרבנן דסברי לאו כבצורות דמיין הוי ככופר בקרקע ולר"ת דאמר כבצורות דמיין הוי ככופר במקצת מטלטלין
(צ) שם דין ה' וכ"כ הטור בשמו ש"ח וכ' ה"ה זה נראה פשוט ששכירות קרקע אחר הזמן חוב גמור כיון שמחלקותן בדמים
(ק) שם דין ו'
(ר) ברמב"ם איתא ה"ז נשבע היסת וכן העתיק הטור וכן כ' המחבר סתם לעיל סי' ס"ו סל"ט ובריש סי' זה ובסי' ש"א ס"ג ולפענ"ד הי' נראה פשוט שטעות נפל בספרים וצ"ל להד"מ ה"ז נשבע היסת ואם טען שאבד וכו' ויראתי לשלוח ידי להגיה מאחר שהרב סמ"ע לא רצה להגיה ונדחק לפרשו בדוחק כמו שהאריך בזה ע"ש גם הרב ב"ח החזיק הנוסח שלפנינו שהאומר להד"מ שיהי' פטור אף מהיסת במגו דאי בעי אמר אין מסרת כי ונאבד דפטור אף מהיסת ואחר כך הניחו בצ"ע ממ"ש המחבר ריש סי' זה ובסי' ש"א ואני בענ"ד חפשתי ולא מצאתי כן בשום פוסק ראשוני' ואחרוני' אך ראיתי במרדכי פרק הדיינים כתב שרשב"ט הביא ראיה דאין נשבעים (היסת בכופר הכל על עבדים ושטרות וקרקעות) מרבה בר שרשום דנפק עלי' קלא וכו' (ב"ב דף ל"ג ע"א) וכן פי' רשב"ם עכ"ל וראי' זו דחויה היא כמ"ש התוס' שם דשאני התם דלא הי' טוען ברי אלא נפק עליה קלא
(ש) בסעיף א' ולדעת הרמב"ם שמחייב בפשיעה ע' במ"ש ה"ה והכ"מ בביאור שם
(ת) משנה שבועות דף ל"ח ע"ב
(א) רמב"ם בפ"ג מטוען דין ג'
(ב) ל' הרמב"ם שם דין ג' והביאו הטור וכ' ה"ה שיצא לו דין זה ממה שתרצו בפ"ק דמציע' ריש דף ה' כי אצטריך קרא להיכא דחפר בה בורות וכו' ומפרש רבינו וטענתם על החפירה שזה טוען שחפר בה והזיקו יותר ממה שזה מודה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |