פתחי תשובה/חושן משפט/לו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) קרוב או פסול. עיין בתשו' נ"ב תניינא חלק אה"ע סימן ע"ו שהביא בשם תשובת ב"י בדיני קדושין סי' יו"ד שפסק שם גאון אחד והב"י הסכים עמו דהא דקיימא לן נמצא א' קא"פ עדות כולם בטלה הוא דוקא בפסול מן התורה אבל בפסול מדרבנן לא אלים פסולו לפסול הכשר שעמו ע"ש. גם בכנה"ג סי' זה הגה"ט אות ד' כ"כ בשם רבינו ב"י בתשובה סי' כ"ד דאם היה פיסולו מדברי סופרים תתקיי' העדות בשאר ע"ש אכן בתומים סוס"ק י"א הזכיר דברי כנה"ג אלו וכתב עליו וז"ל ואני חפשתי ולא מצאתי בתשובה לב"י דבר כזה ולא מה דכוותיה רק מה שפלפל שם אי היה פוסל דרבנן ולא נתבטל שאר עדות היינו דלא היה לו הכרזה ואף הוא אינו פסול אבל בהיה הכרזה ודאי דמבטל כל העדות וראיה מדברי הריטב"א פ"ב דקדושין דנסתפק בנוטל שכר להעיד דאמרו חז"ל דעדותו בטל אי מבטל כל העדות שהיה בצירופו והעלה דלא הואיל ואינו פסול גמור הא אילו היה פסול גמור מדרבנן פוסל כל העדות וכן הנכון וברור לדינא בלי פקפוק עכ"ל (וצ"ע בתשו' ב"י שם כי רחוק מאד ששני גדולי עולם הכנה"ג והנו"ב ז"ל יעתיקו בשמו דבר שאינו שם) . וע' עוד בנו"ב שם כמה דינים השייכים לסי' זה והובא קצת בפ"ת לאה"ע סי' מ"ב סק"ט. ועיין עוד בנו"ב קמא סי' מ"ה ובתשו' רבינו עקיבא איגר ז"ל סי' פ"ה בענין אי גם בעדות אשה אמרי' בטלה כל העדות היכא שנמצא אחד מהעדים פסול מחמת רשעו שהוא פסול גם לעדות אשה כמ"ש באה"ע סי' י"ז ס"ג ע"ש והבאתי דבריהם בפ"ת שם סק"כ:
(ב) כל מי שאמר להעיד כו'. עש"ך סק"ד מה שתמה על הד"מ וסמ"ע ועי' בתשו' אא"ז פמ"א ח"ג סי' כ"ה שהביא דבספר עטרת צבי כתב ליישב תמיהת הש"ך ע"פ דברי הר"ן והוא ז"ל תמה עליו שלמד פי' זר בדברי הר"ן ע"ש:
(ג) ואם היו כל העדים כשרים כו'. וא' שלא נתכוון כו'. עי' בתשו' אא"ז פמ"א ח"ג ס"ס כ"ה שתמה שהוא נגד ש"ס ותו' ישנים בכריתות י"ב ע"ב ע"ש ועי' בס' בית מאיר לאה"ע סי' מ"ב ס"ד שנדחק ליישב ע"ש וע' בתשו' חתם סופר אה"ע ס"ס ק' שכ' ג"כ ליישב ומחלק שם בין אם באו בזמן מועט או באו לזמן מרובה אחר המעשה עש"ה והובא קצת בפ"ת לאה"ע שם ס"ק י"א וע' בטורי אבן ר"ה דף כ"ד ע"א ד"ה אימור כוביתא בעלמא ועי' בספר שער משפט סי' צ"ב סק"א מ"ש בזה:
(ד) וי"א שאפי' כו' ע' בתשו' כנ"י סי' פ"ח מ"ש בזה:
(ה) אא"כ בא לב"ד והעיד. עי' בספר דברי חיים דיני עדות סי' ט"ו שנסתפק באם הקרוב מודה שכוון לכך להעיד ביחד כדי שיתבטל העדות ויפטר הלוה אי חייב לשלם למלוה מטעם גרמי עש"ה:
(ו) דתרתי בעי' כו'. עש"ך סק"ח שכ' להכריע כדיעה ראשונה ועי' בתשו' משכנות יעקב סי' י"ד (השני) אודות שנים שבאו לדין ונתחייב א' מהן שבועת היסת והביא כמה עדים שהעידו בבית דין כדבריו ונודע אח"כ שהאחד מהעדים הי' קרובו אי אמרינן שנתקיים העדות בשאר בפרט לאפטורי משבועה דסגי בעד אחד או עדות כולן בטלה. והאריך הרבה בענין זה וכ' שם דמ"ש הש"ך להכריע כדברי רש"י ורשב"ם ורמב"ם דסגי בראיה לחוד אין ראיות הש"ך מכריעות נגד רוב גדולי הפוסקים ואדרבה יש להביא ראיה לדעת תוספות והרא"ש כו' וגם במ"ש הש"ך סק"ג לדקדק מלשון הרמב"ם דה"ה אם כולם לא כיונו להעיד ג"כ עדותן בטילה והשיג על הלח"מ שכ' בדעת הרמב"ם דאם כולם למיחזי אתו תתקיים העדות בשאר כ' הוא ז"ל דאדרבה דברי הש"ך תמוהים הרבה והם נגד דעת כל הפוסקים כו' וגם במה שהשיג הש"ך סק"י על מהר"ם אלשקר שכ' שאם העידו יחד בב"ד אף שמתחלה לא כיוונו להעיד עכ"ז נפסלו בקרוב או פסול והשיג עליו הש"ך דאדרבה בהא לכ"ע לא מיפסל והביא מד' הרמב"ן והרשב"א והר"ן שכתבו כן כתב הוא ז"ל דאין מדבריהם ראיה כלל דהם כתבו זה לדעת הסוברים דתרתי בעינן כו' ולבסוף כ' וז"ל עתה נבא לנידון הנשאל דאם העדים שהעידו לא נזדמנו יחד מתחלה לשם עדות רק שבאו לב"ד והעידו על ענין הידוע להם אין הגדתן בב"ד פוסלת הכשרים לדעת רוב הפוסקים שהסכימו דתרתי בעינן ראיה והגדה ואף לדעת הסוברים דבראיה לחוד מיפסלי כל שכיוונו להעיד ונצרף לזה דה"ה הגדה יחד בב"ד וכדברי מהר"ם אלשקר אף שלא כיוונו יחד מתחלה להעיד כלל נראה ברור דהיינו דוקא אם העידו יחד תוך כדי דיבור כיון דעיקר עשייתן עדותן אחד וצירופן הוא על פי הגדתן בבית דין בודאי בעינן שיעידו כאחת או בתכ"ד דאם לא כן במה יצטרפו אבל אם העידו בזה אחר זה וכ"ש אם לא ידעו האחרים בפסול הקרוב או פסול ודאי אין עדות הכשרים מתבטלת בשבילו וכדעת הרי"ף ודעימיה שהסכימו הרבה מהפוסקים לדעתו ועוד יש מקום בזה לומר כיון דעיקר העדות בנ"ד אינו רק במלתא דרבנן לאפטורי מהיסת אפשר דלא אמרי' בזה לבטל הכשרים בשביל הקרוב או פסול דהא גם לענין עד נעשה דיין (לעיל סי' ז' ס"ה) קיימא לן בדרבנן דנעשה דיין כמו בקיום שטרות אף לאפוקי ממונא וכ"ש שי"ל כן בהך דנמצא אחד קרוב או פסול לענין פטור משבועת היסת עכ"ל ע"ש ועמ"ש לעיל סי' ל"ה ס"ד סק"ד ובמ"ש לקמן סי' פ"ז ס"ו סק"ה:
(ז) יכולין לחזור. עבה"ט שכ' ודוקא כו' אבל כו' וע' בתשו' רע"א זצ"ל סי' קע"ט כתב שם שהוא מסופק במודה במקצת ובאו ג' עדים שחייב הכל ואחד מהן קרוב או פסול דעדותן בטלה די"ל דמ"מ חייב לשלם הכל ויש בזה דין מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דהבית דין אין מניחין לו לישבע דמיד יבואו ב' עדים הכשרים ויעידו שנשבע לשקר ויפסלוהו ע"ש מבואר דאם נשבע יכולין הכשרים לחזור ולהעיד לבדן והיינו כיון שאין מעידין על אותו דבר בעצמו שכבר העידו לחייבו ממון רק שיעידו לפוסלו וצ"ע:
(ח) דאלו לא נתכוונו. עבה"ט שכ' לשון זה מגומגם דאפי' מתכוין להעיד אינו פסול כיון דהוא הבע"ד עצמו ובש"ך מסיים וכ"ה בריב"ש שם דאין בע"ד פוסל כיון דאינו ראוי להעיד כלל כו' ובגש"ע דהגאון מהר"מ בעל תפל"מ נ"ב וז"ל נ"ל דהתם איירי כשמעיד או חותם לטובתו דומיא דהרוג אבל מור"ם איירי כשחתם ומעיד לחובתו דאז לא הוי בע"ד מכח ממונו כדאיתא בפלוני רבע שורי אדם קרוב אצל ממונו לא אמרי' עי' בהרא"ש פירוש הראב"ד שם עכ"ל:
(ט) ואם הזמין התובע כו'. כ' בספר שער משפט עי' בתשו' ב"ח החדשות סי' צ"ג תשובה מהגאון מוה"ר אברהם עפשטיין ז"ל שמאריך להוכיח דאף עדות הכשרים שלא ייחד נמי אינן מתבטלין בשביל הפסולים ואם עידי היחוד ליתנייהו קמן מהני עדות הכשרים שלא ייחד והוכיח כן מסימן ע' סעיף ד' וע"ש:
(י) ואין הרחוק יודע. עי' בתשו' כנ"י סי' פ"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |