פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/נט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - שפתי דעתTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png נט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואם. עש"ך מה שהשיג על מהרש"ל במה שמשמע מדבריו דאם ניטל רצועה באורך בל השדרה ולא נשאר ע"פ כל אורך סלע ברוחב אפ"ה כשירה כיון שכל העור קיים ואין טריפה כ"א שלא נשאר כלל העור ע"פ השדרה לז"א דמרשב"א לא משמע כן אלא כל שלא יש ע"פ כל אורך השדרה במקום אחר רוחב סלע טריפה מספק ולא עוד דבעינן עכ"פ רוב אורך השדרה מכוסה בעור רוחב טפח זהו תוכן כוונתו ועיין פר"ח אות ג' ומינה נמי על פי הטבור ור"פ נמי בעינן שיהא רוב אורך מכוסח ברוחב סלע:

ודע שזה שאמרו ע"פ אורך השדרה בעינן שישתייר רוחב כסלע וכל שניטל במקום א' משהו ואין רוחב סלע טריפה כשכל העיר ניטל וכמבואר לא ידענא שיעור של אורך הזה מאימתי מתחיל. ומקום שכלה. אם נאמר הטעם משום חוט השדרה שהוא מעמיד ומציב הגוף והלכך למטה מבין הפרשות אין מזיק אם ניטל העור ויתחיל מסוף הפולין דשם מתחיל טריפות דחוט ומקודם העצם מנין. ואין לי הכרע כעת זולת מ"ש הרשב"א בחדושיו דודאי כל העור קיים וניטל רק מחוליא א' אין להטריף מדנקיט חוליא משמע דקפידא הוא משום חוליות ואף למטה מחוט וחוליות הם ח"י. עש"ך סימן נ"ד אות ג' ואין הכרע וצ"ע. Finger-pointing-icon-right-to-left.png עיין בנה"ך שטעות נפל בדפוס אות א' צריך להתחיל ואם ניטלה משלשתן וכל העור קיים טריפה ואות ב' הוא אות א' בהמחבר כשירה כו':

ב[עריכה]

כשירה. הש"ך הביא כמה פוסקים לאסור דלא כהמחבר בניטל א' משלשתן וכל העור קיים דספיקא דאורייתא לחומרא. ולפי זה משמע הטעם דספק בעיא אין נכנס בגדר הספק ומיהו בסי' ק"י יתבאר דמיקרי שפיר ספק. ועיין בל"י אות א' ב' הביא ב"פ דין א' ועכר"ו אות א' בשעת הדחק אם נשאר על השדרה לחוד או טבור שרי ש"ך ופר"ח. מ"ש ש"ך אין זכר בש"ך כלל וגם אין לנו אלא דברי המחבר דכל שכל העור ניטל וא' ממקומות הללו אף שכל השדרה וטבור קיים טריפה והרשב"א גופא בארוך פסק כן ומיהו ספיקא הוה לא ודאי וכדאמרן:

מה שכתב המחבר ורמ"א בניטלה הנוצה רטוב להחמיר היינו נוצה קטנה שעל גופו לא הגדולה כה"ג. ועיין בל"י שב"י מחמיר אם ניטלה מרוב שומן וכתב שיש"ש פוסק כן ועי' ביש"ש בא"ט סי' צ"ד הביא המשנה ר"י אומר אם ניטלה הנוצה פסולה. כתב הג"א בשם א"ז אין לאכול העוף עד שיגדלו הנוצה הגדולה עליו הביאו הש"ך בסי' ט"ז אות ב' והוא רק משום מיאוס:

כתב הר"מ בפי' המשניות נוצה הוא עור הדק שעל הזפק עם הנוצה ר"י אומר טריפה ואין הלכה כרבי יהודה והפ"ת הביאו דאפי' ניטל העור שם ואין שם בשר על הזפק כשירה. ובתנאי ע"י חולי. וכאמור:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.