כף החיים/יורה דעה/נט

כף החיים ‏ יורה דעה נט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הגלודה אסורה והוא שלפשט עורה וכו' או מחמת שחין או מחמת מלאכה ולא נשתייר כלום. רש"י חולין נ"ד ע"א. וכ"כ הר"ן. ב"י. או מחמת חולי. לבוש. והרשב"ץ (בס' יבין שמועה) דף י"א ע"א כתב דזה יקרה מפני אכילת נחשים שמוליד שחין רע עד שיפשט העור יעו"ש. זב"ת או' ב' ובה"ג כתב מאי הגלודה היכא דמחייה תלגא לבהמה ואשתלח משכא. ב"ח. כנה"ג בהגב"י או' א'

ב

ב) שם. ואם נשתייר מן העור רוחב סלע וכו' שע"י אותו שיור מעלה ארוכה. רש"י חולין נ"ה ע"ב. וכ"כ הר"ן. ב"י. לבוש. זב"ת או' ה'.

ג

ג) שם. ורוחב סלע על ראשי איבריה. דהיינו על כל פרק ופרק מפרקיה. טור. לבוש. ורש"י שם פי' בכל פרקי חוליותיה ועצמות השוק והירך בעינן שיור כסלע. והב"ד ב"י. זב"ת או' ד'.

ד

ד) שם. ואם נשתייר מן העור רוחב סלע ע"פ כל השדרה ורוחב סלע על הטבור ורוחב סלע על ראשי איבריה ה"ז מותרת. והפר"ח או' א' כתב דבשעת הדחק כל שיש רוחב סלע על הטבור יש להכשיר וכן יש להכשיר בנשתייר רוחב סלע ע"פ כל השדרה. אבל הפר"ת או' א' השיג עליו וכתב דאין להכשיר בזה אפי' בשעת הדחק אלא העיקר כדברי הש"ע שהוא דעת הרמב"ם ודעמיה וספיקא דאו' לחומרא יעו"ש. וכ"כ כנה"ג בהגב"י או' ט"ז דלענין הלכה נקטינן כהרמב"ם דספק בשל תורה הוא וכתב כן בשם כמה פו' יעו"ש. וכ"כ השו"ג או' א' וכ"כ שה"מ או' ה' דהעיקר כפסק הש"ע בין בשעת הדחק בין בריוח ודלא כמ"ש הפר"ח יעו"ש. וכ"כ השפ"ד או' ב' על דברי הפר"ח הנז' דאין לנו אלא דברי הש"ע דכל שכל העור ניטל וא' ממקומות הללו אף שכל השדרה וטבור קיים טרפה.

ה

ה) ושיעור כסלע עיין לעיל סי' ל' סעי' ב' ובדברינו לשם או' כ"ג.

ו

ו) שם. ואם ניטל כרוחב סלע מעל כל גבי השדרה או מעל הטבור או מעל שאר האיברים ושאר כל העור קיים כשרה ואפי' ניטל משני מקומות מאלו הג' ה"ז כשרה. כ"מ בהגה וכ"כ הלבוש.

ז

ז) שם. ואם ניטל כרוחב סלע מעל כל גבי השדרה וכו' ושאר כל העור קיים כשרה. והרשב"א אוסר בזה וכן דעת רי"ו ריש נתיב ט"ו וכ"פ רש"ל פא"ט סי' צ"א. וכ"פ הב"ח. ש"ך סק"ב. וכ"כ מהריק"ש דראוי להחמיר. וכ"ה דעת הפר"ח או' ב' שה"מ או' ב' אלא שכתב דבשעת הדחק והפ"מ המקל לא הפסיד והמחמיר תע"ב. אבל דעת הער"ה או' א' כדברי הש"ע וכ"ה דעת התו"ז סי' ל"ה או' ד' וכ"פ הלבוש כדברי הש"ע. וכ"נ דעת מור"ם בהגה שכתב אבל אם ניטלה משלשתם ושאר כל העור קיים טרפה משמע הא אם ניטל רק משני המקומות הנז' או ממקום א' והעור קיים כשרה.

ח

ח) שם הגה. אבל אם ניטלה משלשתם וכו' כ"כ בב"י וא"כ מ"ש ד"ע הוא ט"ס וצ"ל ב"י.

ט

ט) [סעיף ב'] העוף שניטלה נוצתו כשר. נוצה היא הדקה הסמוכה לבשר שאין לה קנים. רש"י חולין נ"ו ע"ב. וכ"כ הר"ן. ב"י. והרמב"ם בפי' המשנה כתב ונוצה הוא העור הדק שעל הזפק עם הנוצה שלו.

י

י) שם. העוף שניטלה נוצתו כשר. ואפי' ניטלה הנוצה עם העור שעל הזפק כשר וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה. פר"ת או' ג' שפ"ד בסוף הסי' זר"א או' של"ח. זב"ת או' ט' ענ"ה סי' מ"ב או' ד' מק"מ או' ד' זבחי צדק או' ו' ובתנאי שניטלה ע"י חולי. שפ"ד שם ענ"ה שם. זבחי צדק שם.

יא

יא) שם. העוף שניטלה נוצתו כשר. ואפי' לא נשאר כלום כשר שחוזר ומעלה ארוכה. לבוש.

יב

יב) שם הגה. ויש אוסרים וטוב להחמיר אם נפלו כולם. היינו שנפל גם נוצה שבגוף בלי קנים אבל אי של קנים לבד נפלו אין להחמיר. מק"מ או' ד' בשם השפ"ד או' ב' דר"ת או' י"א בשם הנז'.

יג

יג) שם בהגה. וטוב להחמיר וכו' ומשמע הא בהפ"מ ושעת הדחק יש להקל. וכ"כ דר"ת או' י"ד.

יד

יד) שם בהגה. מיהו אם נפלו נוצותיו מרוב שומן וכו' מיהו עיין ביה"ל שהביא דעת הסוברים שאין לחלק וגם אם נפלו מרוב שומן יש להחמיר יעו"ש אכן לענין דינא יש להכשיר כיון דכ"ה דעת מור"ם ז"ל ולדעת הש"ע כשר בכל גוונא. ועיין לעיל סי' ט"ו סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---