פני משה/שבת/ב/ו

פני משה שבת ב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בשעת לידתן. כדקאמר בגמ' שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:

בחלה ובהדלקת הנר. הנשים נצטוו על כך כדאמר בגמרא היא איבדה חלתו של עולם שהוא האדם הראשון ועל ידה נטרד והיא כבתה נרו של עולם ושפכה דמו ולפיכך נתחייבו באלו ועוד שהאשה מצוייה בבית ומצות צרכי הבית תלויין בה:

גמ' אית תניי תני מתות ילדות וכו'. ולמ"ד ילדות שמתות על ג' עבירות הללו א"כ לא ס"ל שבעון נדרים מתה אשתו של אדם אלא כדתני בשם ר' יודה בעון נדרים הבנים של אדם מתים:

לשוא הכיתי את בניכם. על עסקי שוא ששיקרו ולא קיימו נדריהם:

אלא במשפט האורים. ללמדינו שבשעה שישראל יוצאין למלחמה ב"ד של מעלה יושבין במשפט עליהם וכו' לפי שהוא שעת סכנה ונתעורר הדין:

א"צ ליה שמירה. מכל דבר רע בתמיה:

כתיב בהשפטו יצא רשע אל יצא צדיק אין כתיב כאן וכו'. כצ"ל:

אלא מכא וכו'. ולפיכך אמר דוד המלך על שונאיו שבהשפטו יצא רשע גמור בדינו ע"י קטרוג השטן:

דינסטים שלו. בעל חובו ובעל דינו:

ישיא מות עלימו. ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם מחמת שהן יושבין ברעות במגורם ישיא מות עלימו ואין ישי אלא לשון חוב ותביעה כמה דתימר כי תשה ברעך:

בעצמו. יחידי:

והישן בבית אפל לעצמו. אבל אם יש שם נר אין קטרוג:

היה מת. מחמת שינוי אויר היה אלא שהקב"ה הוא הנותן בים דרך ומ"מ שעת סכנה היא וצריך לבקשת רחמים:

ורבנן אמרין וכו'. כפל הכתוב דורשין:

מן העצרת ועד החג. נקרא ים ודרך לכל היא אבל מן החג ועד חנוכה שרוחות סערה מצויין נקרא מים עזים ואין בו אלא נתיבה שאין הכל פורשין באותו הזמן:

עובדא הוה באסיא. ברופא אחד שהיה רוצה לפרוש בים אחר החג ועד חנוכה וראתה אותו מטרונה אחת ואמרה לו וכי עת עכשיו לפרוש בים וכן איתחזו ליה אביו בחלום וקרא לו הפסוק הזה וגם קבורה לא היה לו ואעפ"כ לא השגיח לא על זה ולא על זה והלך לו על הים. ובב"ר מסיים וכן הוות ליה:

הוה פרוש. היה רגיל לפרוש בים ופעם אחד רצה לפרוש בין חג לחנוכה ואמר לאחיו התפלל עלי והשיב לו הן שאתפלל עליך אלא כך אומר לך אם אתה רואה שהצבור מתפללין ואומרים בתפלתם משיב הרוח ומוריד הגשם לא תבטח על תפלתי וזה לך הסימן בעת דאתקטיר לולבך וזה מיום שביעי של ערבה שקושרין הלולב עם האגודה להניח אותו מן הצד קטור את רגלך מלילך ולפרוש על הים:

על שאינן זהירות וכו'. ומפרש להטעם על אלו ג' דברים שניתנו להאשה ולהזהיר אותה:

אדם הראשון דמו של עולם. כלומר תמצית משקה של העולם:

דכתי' ואיד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה וכתיב בתריה וייצר ה' אלהים את האדם לומר שאותה השקאה לצורך בריאת האדם היתה שהשקה העננים לשרות את העפר ונברא האדם כגבל הזה שנותן מים ואח"כ לש את העיסה וכך הוא נדרש בב"ר:

עפר מן האדמה. וזהו חלק וחלה מן האדמה:

ואתייא. הא כהאי דאמר וכו' דה"נ כשנוטל העפר מן האדמה אחר שהשקה קרא הכתוב ליצירת האדם:

תני. בתוספתא פ"ב שלשה דבקי מיתה שנדבקין עליה אם אינה נזהרת בהן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף