פני משה/סוטה/ט/טו

פני משה סוטה ט טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בפולמוס של אספסיינוס. חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:

גזרו על עטרות חתנים. שיהיו אסורין עטרות חתנים מפרש בגמרא:

ועל האירוס. כלי עשוי כמין נפה שדפנותי' עגילות ושוטחים ע"ג עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול ובלע"ז קורין לו טנבור"י:

עטרות כלות. כעין עיר עשוי מזהב:

ושלא ילמד אדם את בנו יונית. חכמת יונית והם רמזים וחידות שהיו ליונים ולא היו מכירים בהם אלא הרגיל בהם:

בפולמו' האחרון. של חרבן הבית ושל טיטוס נמי הוה. באפיריון. כמין אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:

ורבותינו. רבינו הקדוש המחבר:

התירו שתצא כלה באפיריון. משום צניעותא:

גמ' נפלה עטרת ראשינו אלו הן עטרו' חתנים. שגזרו עליהן מחמת חרבן ביה"מ:

זו זהורית המוזהבת. טלית צבועה שני ובו קבועין טסי זהב:

של מלח ושל גפרית. ענין עטרה שעושין מאבן של מלח שהוא צלול כעין אבן הבדולח וצובעין עליה כמין ציורין בגפרית:

ושל זית. מעלה של זית:

אפי' דחילפי. ובבבלי אפילו של חילת והוא כמין גומא הגדל במים וזה נמי אסור:

שיבשב. חתך זמורה אחת ועשה ממנה עטרה ולבש:

נייח לי'. נוח הי' לו יותר להרים ראשו ולא לעשות כן והיה כשגגה כו' שמת רב ירמיה:

וסהרוני זהב. מלשון השביסים והסהרונים ואף עליהן גזרו:

אפיפיירו'. כמין כיפה של מעגלי עץ ותולין בה צניפין ורדידי זהב כמו שאנו עושין:

מתניתא. דקאמרה ועל האירוס הוא רסיסה. ע"ש שהיא עשויה נקבים כדאמר בויקרא רבה פ' מצורע הדין רסיסא דמיא לביזא שהוא מלא נקבים ובבלי קאמר טבלא דחד פומא ופירש רש"י זוג של עינבל שמקשקשין בו לכלי שיר:

זו עיר של זהב. שירושלי' מצויירת עליה:

וקניאת בה. היתה מקנא לה שלא עשה לה בעלה כמו כן:

מה הוית עבדת כו'. וכי את עשית לי כמה שעשתה אשתו של ר' עקיבא:

דהוות מזבנה קליעתא דשערה. שהיתה מוכרת צעיף שעל ראשה לפרנס אותו שיעסוק בתורה. כן פירש היפ"מ. וי"ל קליעת שערה ממש לעשות מהן פאה נכרית:

ילמדנו בשעה כו'. דהרי כתיב והגית בו יומם ולילה. וכן קאמר בבלי דמנחו' דף צ"ט:

מעתה. יהא אסור נמי ללמד בנו אומנות בגין דכתיב כו' בתמיה והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות שחייב אדם ללמד את בנו כדדריש לה בפ"ק דקידושין:

מפני המסורת. טעמא הוא שלא ילמד את בנו יונית שלא יהא מכיר בלשונם ורמזם וע"י כן ירגיל לחצר המלך וימסור:

מפני שהוא תכשיט לה. שבח ותפארת לה ובאשה אין חשש מסורת:

בגין דרבי אבהו. בשביל דרבי אבהו חפץ ללמד בתו יונית תלי למילתא בשם רבי יוחנן:

יבא עלי. כך וכך:

אם שמעתי' מרבי יוחנן גרסינן. ולגירסת הספרא א"ל דרבי אבהו השיב לו כן:

מי מתיר את הראשונות. על המתני' קאי דקתני ורבותינו התירו שתצא כלה כו' וזו גזירה של פולמוס האחרון היא ומי מתיר גזירות הראשונות:

מי שהוא מתיר את אלו. רבותינו שהתירו דאמר במתני' התירו את זה נמי:

כהדא ריש גלותא שלח כו'. על מתני' קאי דאסרו עטרות חתנים:

הוסרה המצנפת. של כ"ג הורמה העטרה מראש כל אדם:

הוא חסד ומילוי חסד. חסדאי שמו וחסודים ונאים דבריו. וכה"ג אמרי' בבבלי גיטין דף ז':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף