שיירי קרבן/סוטה/ט/טו

שיירי קרבן סוטה ט טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהו שילמד אדם את בנו חכמת יונית. בבבלי במנחות דף צ"ט ע"ב גרסי' שאל בן דמה את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית א"ל צא ובדוק בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה וכ' תוס' תימא וכי לא היה יודע דגזרו עליה ולעיל בפר"י פירשתי ותי' שם דחו' ע"ש ול"נ דלא אסרו אלא שלא ילמוד את בנו מפני המסורות אבל הוא עצמו שיודע בעצמו שלא יעבור ח"ו על דברי תורה שרי ור' ישמעאל השיבו דאסור משום דכתיב והגית בו יומם ולילה וזה ברור בעיני מיהו כאן בירושלמי בסוגיא ודאי קשיא קושית תוס' ונראה דהכא איירי ששאלו לר' יהושע קודם שבא פולמוס של טיטוס דר"י היה גם קודם חרבן הבית כנראה בכמה מקומות בש"ס:

מי מתיר את הראשונות. פי' הי"מ דהיינו עטרות חתני' ועטרות כלות ונראה שנהגו היתר בימיהם ומשני מי שהתיר את אלו התיר את כולן ע"כ ותימא הא אמרינן לעיל דאמר שמואל ניחא ליה דאיתרים רישיה וכו' ש"מ שלא הותר מעולם עטרת חתני'. ומאי דמקשה הי"מ בעצמו ע"ז מבבלי פ"ק דגיטין ומסיק דעטרות כלו' התירו ע"ש קשה איך בא להשוות הירושלמי והבבלי הא משמע שם דדוקא גדול שרי אבל עטרות כלה דמתני' והיינו עיר של זהב אסור וכמ"ש הרמב"ם והרמב"ן לכך נ"ל כמ"ש בקונט' דקשיא ליה מהא דר"ע לא ס"ל לחלק בין חתני' וכלות לשאר בני אדם דכשגזרו על עטרות חתני' וכלות לכל אדם אסרו וכ"מ לעיל דר' ירמיה לאו חתן הוה וכ"מ פשטא דשמעתתא דגיטין בזמן שנסתלקה מצנפת מראש כה"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם וכ"מ מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות תענית הלכ' ט"ו ואח"כ גזרו על עטרות חתנים שלא להניחם כלל ושלא יניח החתן בראשו שום כליל שנא' הרם המצנפת והרם העטרה וכן גזרו על עטרות כלות אם היה שם כסף או זהב אבל של גדיל מותר לכלה ע"כ הרי מפורש דעטרות חתנים אסרו על כל אדם אבל של כלות לא עמדו באיסורן אלא לכלות בלבד דאל"כ מהו זה שכתב ברישא גזרו על עטרות חתנים שלא להניחם כלל דאם כוונתו שלא התירו לו שום דבר הא כ' בסמוך ושלא יניח החתן בראשו שום כליל אלא ודאי דברישא קאמר דעטרות חתנים אסרו על כל אדם ובסיפא גבי כלה לא כתב כן דעטרות כלות דהיינו עיר של זהב מותרות לנשים כדאשכחן בדביתהו דר"ע וזה מבואר מאוד ודלא כמ"ש הה"מ והב"י בא"ח סי' תק"ס ומ"ש תוס' בפ' במה אשה ובגיטין פ"ק דלשאר כל אדם התירו. היינו משום דקשיא להו מדביתהו דר"ע לכך מפרשי' דלא גזרו אלא על חתני' וכלות. אבל לפוס סוגיי' ניחא הכל דכשהתירו לכלה אפריון התירו נמי לשאר נשים עטרות אבל לכלות באיסורן עומדים ובזה נעשה ולא פליגי הירושלמי והבבלי אהדדי. ואף שהרבה פוסקים סוברים כתו' וכמ"ש הב"י שם. אך מדלא הביאו דברי הירושלמי אמינא אולי משמים הניחו לי מקום:

הדרן עלך פרק עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף