פני משה/סוטה/ט/יד

פני משה סוטה ט יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין יום. כדדריש בגמ':

הטהרה נטלה את הריח. טהרה שפסקה מישראל בטלה ריח הפירות שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה היה הקב"ה מטהר את הפירות מריח רע:

המעשרות נטלו את שומן הדגן. דמעשר אקרי חלב כדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן והוא כולל על התרומות והמעשרות:

גמ' כתיב ואל זועם בכל יום. וע"י כך אין יום שאין בו קללה:

ראשונה ראשונה מתקיימת. כלומר נוח היה להתקיים ראשונה ראשונה דכל יום קללתו מרובה משל חבירו:

מי מבטל. ע"י דבר מה מתבטלין שלא יחרב העולם:

ברכת כהנים מבטלת. קיום הברכה מבטלת הקללות. ובבלי קאמר ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שיש כאן תורה וקידוש השם:

תדע לך שנתאררו הטללים. מיום שחרב בית המקדש ולא ירדו לברכה:

פירות מועטין. ע"י שאינם של ברכה וכמים המוגרים ארצה הן וע"י כך נעדר כח הגידול של הפירות:

הטהרה. שפסקה מישראל נטלה ג"כ טעם הפירות והריח:

וממי ניטל יותר. קללות פירות והדגן דקאמרת ממי ניטל ביותר מהפירות או מהדגן:

נשמעינה. אנחנו שומעין ומבינים זאת מהמקרא הזה:

מהיותם וגו'. חגי הנביא הי' מוכיח להם לישראל שמעשיהם גרמה להם קללה במעשה ידיהם שהדגן שהיה בא אל מדת ערימת עשרים עכשיו והיתה עשרה שלקו החטים חצים:

בא אל היקב. סיפי' דקרא מי שהי' בא אל היקב ומצא לחשוף חמשים פורה עכשיו והית' עשרים והיה לו לומר ג"כ על החצי כמו בחטים והיתה עשרים וחמשה אין כתיב כאן אלא והיתה עשרים אלמא דלקו הפירות יותר מחשבון החטים וכן נמי הכא דלקו טעם הפירות ביותר משומן הדגן:

וחכמים אומרים. דבמתני' לא גריס הכא כנוסחת הבבלי וחכמים ולפיכך קאמר הכא דדברי חכמים הם במתני':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף