פני משה/סוטה/ח/י

פני משה סוטה ח י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ובעקבו של עם. בסופו של עם שמשמרים שלא יחזרו האחרונ' אחוריהם לנוס:

מעמידים זקיפים מלפניהם. בראשם של צד המלחמה מעמידים בני אדם גבורים ממונים לכך שאם יפול א' מן הנלחמי' יעמידוהו ויזקיפוהו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:

ואחרים מאחוריהן. ובגמרא יליף לה מקרא:

וכשילים. קרדומות של ברזל בידיהן לשמור שלא ינוסו:

בד"א. שחוזרין מן המערכה ויש שאינם זזים ממקומן במלחמת הרשות:

אבל במלחמת מצוה. כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע ומלחמת עמלק הכל יוצאין. א"ר יהודה כו'. בגמ' מפרש לה:

גמ' ת"ל פקדו. הוי מצי למיכתב פקדו דהא אשוטרים קאי וכתיב ופקדו לרבות אף בסוף העם מעמידין שרי צבאות:

עד כדין כר"ע. דדריש בכ"מ לשונות היתירי' במקרא כדאיתא בפרקין דלעיל:

כר"י. דלא דריש מניין:

דר"מ צווח לסופי' דחבלא רישיה. היה קורא לסופו של חבל ג"כ ראשו דכל אחד ראש וסוף נקרא וה"נ תרווייהו ראש העם נקראין וכדמייתי ראיה לקמיה:

הכסיל במה ברגליו. בתמיה אלא כדאמר ר' אבא בר מרי החכם עד שהוא בראשו של דבר רואה את הנולד ומשים אל לבו לידע מה בסופו וזהו עיניו בראשו אלמא דקרי לסופו ראשו:

גד גדוד יגודנו. איידי דקתני במתני' מעמידין אנשי גבורים דחלוצי צבא לפניהן מייתי להאי קרא הכא דכך דרשו חכמים על גבורתם של אנשי שבט גד שהם היו הולכים בראש המלחמה כדכתיב והחלוץ לפניהם:

גייסא כו'. החיל בא עליו לשטפו בארצו והיא יתגבר עליהם לשוטפן:

כיני מתני'. בנוסחת הבבלי קתני במתני' שתחילת ניסה נפילה וכן הכא ולפיכך קאמר דאיפכא מיבעי למימר וכן אנו גורסי' במתני' שתחילת נפילה ניסה דכשהן נסין זו היא תחילת הגרמת הנפילה והסופרים העתיקו במתני' כן:

משמעות ביניהון. בין לרבנן יבין לר"י דמתני' אין ביניהן אלא משמעות הלשון דר"י היה קורא למלחמת הרשות דרבנן מלחמת מצוה ונ"מ לפוטרו מן שאר המצות כשעוסק במלחמה זו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה אבל בעיקר הדין דמתני' לא פליגי דמה דאמרי רבנן אין הכל יוצאין כן נמי לר"י:

אבל במלחמת חובה כו'. בזה פשיטא כ"ע מודים בה אלא דהואיל ור' יודה קרי לרשות דרבנן מצוה הוצרך להוסיף מעלה אחת בקריאת הלשון ולקרות למצו' דרבנן חובה ובזה אין נ"מ כלל ורבנן הואיל וקרו לקמיית' רשות דיים לקרות את שלמעלה ממנה מצוה ואע"פ שהיא מלחמת חובה כגון מלחמת יהושע ומלחמת עמלק והכל יוצאין לכ"ע ובשארי מלחמות אפי' הן לשמור שלא יבאו העכומ"ז עלינו לכ"ע אין הכל יוצאין:

ורב חסדא אמר דמחלוקת ביניהון. כלו' אפי' בעיקר הדין דמתני' פליגי דרבנן אמרי מלחמת רשות זו מלחמת דוד גרסינן מה שהיה נלחם לכבש הארצות כדי להרחיב גבול ישראל וקרו לה רשות שאינה אלא להוסיף על א"י כמלחמת דוד בארם צובה וסביבותי' ושלא יתגברו עליהם אויביהם אח"כ ויצרו להם ולהרבות בגדולתם:

מלחמת חובה זו מלחמת יהושע. לכבוש א"י ולד"ה חובה היא והא דרבנן קרו לה מצוה טעמא כדפרישית לעיל ובזה דוקא הכל יוצאין. ור"י היה קורא מלחמת מצוה גרסינן כגון אנן כו'. כלומר אפי' במלחמת דוד גופי' יש נמי חילוק ומצוה וחובה משכחת לה דאם אנחנו מעצמינו הולכין להלחם עליהן זה קרי ליה מצוה לר"י ומשום שהוא כדי להוסיף על א"י ולדידיה נמי בזה אין הכל יוצאין כדקתני במתני' אלא דקרי לה מצוה נ"מ לעוסק כו' כדלעיל:

מלחמת חובה. דקאמר ר"י דהכל יוצאין אפי' במלחמת דוד משכח' לה כגון שבאו העכומ"ז עלינו וצריכים להלחם עמהן ובזה הוא דפליגי ואפי' בעיקר הדין דמתני':

אין נקי לביתו שעה אחת. אפי' חתן מחדרו דכתיב ביה נקי יהיה לביתו שנה אחת לא היה נקי באותו הפעם אפי' שעה אחת א"נ שנה א' גרסי':

לית רבי ברבי. אין גדול בן גדול דאפי' רבן בן רבן יצא לעבודת המלך להשיא את אבני הרמה כדכתיב שם ולהכי קאמר אין נקי דת"ח נקי מאנגריא הוא ובבבלי מכלתין דף משמע דתרווייהו הוי ת"ח וחתן מחדרו:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף