פני משה/יבמות/ז/ד

פני משה יבמות ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והיבם. אי בת כהן שומרת יבם לישראל פוסלה ואי בת ישראל לכהן אינו מאכילה דקנין כספו אמר רחמנא וזו קניין אחיו היא כל זמן ששומרת ליבם אבל אחר שיבמה הרי היא כאשתו לכל דבר:

והאירוסין. בת כהן מאורסת לישראל פסלה ובת ישראל לכהן אינו מאכילה וגזירה מדרבנן היא שמא ימזגו לה כוס ותשקה לאחי':

והחרש. אי בת כהן לישראל היא פסלה דקנאה בתקנתא דרבנן ואי בת כהן לישראל לא מאכילה דקנין כספו אמר רחמנא וחרש מדאורייתא לא קני:

ובן ט'. מפרש בבבלי ס"ח דאפסולין קאי בן ט' ויום א' מן הפסולין שבא על הכהנת או על הלויה וישראלית שאוכלין תרומה בשביל בניהם נתחללה בביאתו ופסולה מלאכול תרומה. ואי בת ישראל נשאה לכהן בן ט' ויום א' אינו מאכילה שאין קניינו קניין גמור:

ספק שהוא בן ט' כו'. הוי נמי כבן ט' ופוסל ואמילתא דלעיל קאי:

ספק שהביא כו'. לעיל קאי לענין האירוסין דקטן שקידש אשה ספק הביא ב' שערות וקידושיו קידושין ספק לא הביא פוסל בת כהן המאורסת לו מן התרומה. רש"י. והרמב"ם ז"ל מפרש בחולץ ליבמתו קאי דנפל הספק אם הביא ב' שערות וחליצה גמורה היא או לא חולצת ולא מתייבמת ואדלקמיה קאי:

נפל הבית עליו ועל בת אחיו. שהיא אשתו ספק הוא מת ראשון ונפלו שתיהן לפני אחיו ופטורה צרתה משום צרת הבת ספק היא מתה ראשונה ובשעת נפילה לא הויא צרתה צרת ערוה כדתנן בפ"ק וכלן אם מתו כו' צרותיהן מותרות ולפיכך צרתה חולצת כו' ובגמ' מפרש דאיידי דאיירי בספק לחומרא תני להא בהדייהו:

גמ' בזו מדת הדין לוקה. בעובר:

שאם מעשה. דאם חשוב הוא לפסול יהא חשוב נמי להאכיל:

ואם אינו מעשה להאכיל לא יהא מעשה לפסול גרסי'. וכן הוא בתוספתא פ"ט:

ופריך יאות כו'. ומה טעמייהו דרבנן באמת:

וקאמר דהם יאכלו כתי'. קרי בי' נמי יאכילו הראוי לאכול כו':

הרי ממזר. דאין אוכל ותנן לקמן דמאכיל אם אמו בבת ישראל שניס' לכהן וילדה הימנו בת והבת נשאת לעכומ"ז ועבד וילדה בן ומתה הבת והבן קיים דמאכיל לאם אמו שיש לה זרע מכהן:

ומשני שנייא היא. גבי ממזר דכתיב יליד בית ודרשינן מ"מ. ובבבלי סוף פירקי' דריש זרע אין לה עיין עלה:

מעתה כו'. כלומר דתרצת שאינו מעשה להאכיל ואכתי קשה דלא יהא נמי מעשה לפסול:

שנייא היא. דזה דרשינן נמי מקרא דפוסל דכתיב ושבה ודרשינן פרט לשומרת יבם דלאו שבה מיקריא ואכתי אגידא בי' וכנעורי' פרט למעוברת דדוקא בזמן שהיא דומה לנעוריה:

הדא אמרה כו'. כלומר דס"ל להאי תנא דמקרא ילפי' דפוסל ואינו מאכיל:

וקאמר מיליהון דרבנן. דלקמן פליגי דסברי דלאו מן התורה הוא דהעובר פוסל:

דאמר זעירא תני תמן כו'. ברייתא זו לא מצאתי לא בתוספתא ולא בת"כ:

מה אנן קיימין. הא דקאמר דמעוברת אינה משלמת את החומש:

אם בבת כהן כו'. מאי ארי' מעוברת אפילו ילדה הימנו בנים אינה משלמת החומש דאינה זרה לתרומ' מיקרי'. ואפי' בעודה נשואה לישראל תנן בפ"ז דתרומות דאינה משלמת החומש כדדריש בספרא דכתיב בחומש וכל זר לא יאכל פרט לזו שאינה זרה:

אלא כן כו'. על כרחך דמיירי בבת ישראל מעוברת מכהן ואם את אומר דאין בעובר ממש להאכיל מן התורה כדדריש לעיל א"כ למה אינה משלמת החומש:

וישלמו כו'. ממעוברת קאמר דתשלם גם החומש דהרי זרה היא אלא ע"כ דרבנן דהאי ברייתא פליגי אהאי דרשא וס"ל דאסמכתא בעלמא היא:

חרש פוסל. קתני במתני' ומתמה הש"ס לא כן כו':

טובלת. משום ביאה כדכתיב ואשה כי ישכב איש אותה שכבת זרע וגו' (ויקרא ט"ו) דאלמא דאין החרש פוסל:

בחרש פוסל. כלומר חד מהני פסולין ולא אסתם חרש קאמר

בחרש יבם. שהיא זקוקה ליבם חרש וקמ"ל דפוסלה משום דאגידא בי' ביבם הפיקח דפוסל:

ספק שהוא בן ט' כו' לפסול. כלומר דמחשבינן ספק כודאי בן ט' לפסול ובפסולין מיירי כדפרישית במתני':

נפל כו' והכא כו'. נראה דה"ג והכא אתינן מיתני צרות אלא בגין דתנינן ספקות תנינן ספק צרות כלומר דמתמה מה שייך הכא למיתני צרות במתני' וקאמר משום דאיירי הכא בספקות לחומרא תני נמי לספק צרות בהדייהו וכדפי' רש"י ז"ל במתני':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף