פני משה/יבמות/ז/ה
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' האונס והמפתה. כדמפרש ואזיל:
והשוטה. אפי' ע"י חופה וקידושין לא פוסל ולא מאכיל דאין קנינו קנין ולא תקינו ליה רבנן נישואין כדמפרש טעמא בבבלי ריש פ' חרש דאין אדם דר עם נחש וכן לקטן והא דלא תני הכא קטן משום דקתני בסיפא וילדה דלא מיתני לי' לקטן. תוס' דף ס"ט ד"ה והמפתה:
הרי אלו פסולין. שהרי נתחללה בביאת פסול לה ותני סיפא דהכא לגלויי רישא דלעיל בבן ט' ויום א' דמוקמינן לה בפסולי כהונה דלא תאמר רישא בפסולי קהל דוקא. תוס' ס"ח ד"ה רישא ועיין לעיל פ"ו הלכה ה' במראה ד"ה ושנבעלה:
הי' ישראל שבא על בת כהן. באונס או בפיתוי שלא לשם קידושין:
עיברה לא תאכל. דהעובר פוסל ובגמרא דייק עלה:
נתחתך כו' תאכל. מיד והה"ד אם ילדתו ומת:
עיברה לא תאכל. שהעובר אינו מאכיל:
גדול משל אב. שהבועל אינו מאכיל לפי שלא בא עליה לשם קידושין ולאו קנינו הוא ובנו מאכילה:
גמ' הדא אמרה. מדקתני האונס והמפתה לא פוסלין:
שאין כו' בפנוי'. דלא נעשית זונה ולאפוקי מדר"א וגרסי' הכא הא דבתרה ודלא כר"א כו'.
הדא מסייעא כו'. מתני' דקתני שוטה אינו פוסל ועיין לעיל במראה ד"ה לא כן:
אנוסה כו'. לעיל סוף פ"ג ומייתי לה הכא דדייק ממתני' דקתני עיברה לא תאכל אבל מספיקא לא חיישינן שמא מעוברת היא כדחיישינן בנשואין וכדאמרינן התם טעמא אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר:
אמר ר' יונה. לפני ר"י הוכחה זו ממתני' בשם ר' בא:
לא תקבל. זה ממנו דשאני תרומה דקל היא כו' ולפיכך לא חששו בה מספק אבל ליוחסין חששו דמעלה עשו ביוחסין וכדמסיק:
אילו. דמה אילו כו' שמא כו' בתמיה דודאי אוכלת כשאין לה זרע ולא חיישינן לעיבור:
ולענין העובר. כלומר אבל להנשא ודאי אסורה וחיישינן להעובר וצריכה להמתין:
אם אינן ראויין כו' ואילו הן כו'. ובפסולי קהל מיירי וזהו כגי' ר"ח שם כדפרי' במתני':
כל שזרעו פסול כו'. ולאפוקי מצרי שני ואדומי שני דאין זרעו פסול כדאמר בבלי שם:
ומה ביניהון. בין ר' יוסי ור' שמעון בן גמליאל:
מ"ד כל שזרעו כו'. וזה נמי מקצת זרעו פסול דבנו פסול עד סוף העולם:
וזה הואיל ואת מותר בבתו את מותר באלמנתו גרסינן. כדקי"ל עמוני ולא עמונית:
דברי חכמים. אבל לדברי חכמים קאמרי ר' ירמי' כו' בת גר עמוני כו' דאעפ"י שהן מותרות אלמנתו אסורה דביאתו בעבירה היא:
משלח שאול שלח לשאול לבה"מ בת כו' וקס"ד דמשום אלמנה של גר עמוני כו' שאיל וה"ק מי נימא הואיל ובת עמוני ומצרי שני מותרות אלמנתו מותרת:
לא שמיע לי כו'. דס"ל דאעפ"י כן אסור באלמנתו דביאתו בעבירה:
וכל כו' ועוד ראי' לגר עמוני נקט דהא זרעו פסול:
ומשני הש"ס דלא כן צריכה לשאול אלא בשהיתה כו' ולענין בת גופה קא מיבעיא ליה:
שלא תאמר. כמו אם נימא דהואיל והאם נתחללה אסורה הבת לכהונה:
ועוד מן הדא כו' דמייתי ראי' דפליגי ר"י ור"ל בבת ועל כרחך בשאמה מישראל היא ופליגי אם כשרה לכהונה הואיל ונתחללה האם:
ור' יוסי בר בון דחי לה דבזקנות פליגי. ר"י ור"ל באמן אם כשרות לכהונה הואיל והבת כשרה ובפלוגתא דר' יוסי ורשב"ג לעיל אבל בבת ד"ה לא אמרינן הואיל וא"כ נפשטה הבעיא דר' אלכסנדרי' דהא אמרי רבנן לעיל דאעפ"י שאת מותר בבתו את אסר באלמנתו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |