שיירי קרבן/יבמות/ז/ד

שיירי קרבן יבמות ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספק נפל וכו'. כ' תוס' הקשה הרשב"א הא כי הוי נמי נפל פוסל דלמ"ד המזכה לעובר קנה זוכה העובר בנכסי אביו עד שתפיל האשה דתניא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שאשתו מעוברת והחזירו אח"כ שמעו שהפילו והחזיקו החזיק בשנייה זכה בראשונה לא זכה ע"ש. ולמאי דמסקינן לעיל בירושלמי פ' החולץ דף יג דהתם בגר הטעם משום יאוש ואפי' למ"ד המזכה לעובר קנה מוד' והוא עד שיצא ראשו ורובו בחיים לק"מ:

מעתה הילוד וכו'. עיי' פי' בקונט'. וקשה שאני מאכיל הם יאכלו כתיב וקרינן הם יאכילו משא"כ לענין פסול וי"ל דה"ק כיון דחזינן דשאינו ילוד אין לו כח להאכיל סברא הוא שאין לו כח לפסול כדאר"ש:

ארוסה ושומרת יבם וכו' ואינן משלמ' את החומש. וקשה מאי קמ"ל הא תנן פ"ו דתרומות בת ישראל פנויה שאכלה תרומה וניסת לכהן אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה משלמת קרן וחומש לעצמה אם תרומה שזכה בה כהן אכלה משלמת קרן לבעלי' וחומש לעצמה וי"ל דקמ"ל אפי' נתגרשה בעודה ארוסה או שמת הארוס ונחלצה היבמה אפ"ה אינן משלמין החומש אבל בפנוי' אמרי' התם בירוש' לא הספיקה לשלם עד שנתגרשה חייבת לשלם א"נ י"ל התם מיהת חייבת לשלם לעצמה משא"כ כאן אף לעצמה א"צ לשלם. ולא ידעתי למה לא כ' הרמב"ם דין זה בה' תרומות:

וישלמו קרן וחומש. וא"ת כי היכי דבת כהן לישראל פטורה דראויה לחזור ה"נ נימא בארוסה ושומרת יבם ומעובר' שאינן משלמין חומש מפני שראויין לאכול לבסוף וי"ל שאני התם דבבת כהן איירי וכתיב ובת כהן ודרשי' בת כהן מ"מ כמפורש שם בירושלמי ומרבינן נמי הך אבל ברייתא הכא בבת ישראל איירי כדמסיק וליכא לרבויי לפטורא אלא משום דעובר מאכיל לפטור מחומש מיהת:

כמי שהוא בן ט' שנים וכו'. עיי' פי' בקונט' ועי"ל דספק בן ט' אזלינן לחומרא לפסלה וספק הביא שתי שערות אזלינן להקל לאכול וא"ת הא למ"ד תרומות דאורייתא ה"ל ספיקא דאורייתא ואזלינן לחומרא וי"ל קסבר מופלא סמוך לאיש דאורייתא וכ"פ הרמב"ם ולא הוי אלא ספק דרבנן ולקולא:

אלא בגין דתנינן צרות וכו'. כ' בתי"ט בד"ה ספק וכו' כ' הר"ב קטן שקידש וכו' ותימא ממ"נ תתייבם אי קידושיו קידושין הרי מצוה ליבמה וכו' והקרוב אלי שהר"ב כתב תחלה פי' הרמב"ם ואח"כ פירש"י ונשמטו מדברי הסופר ע"ש. ול"נ שא"צ לחסר בדברי הר"ב אלא להגיה צרתה במקום אשתו ודבריו מבוארים כמ"ש בקונט' וראיית הר"ב מבוארת בסוגיין. ומהתימא על רש"י והרמב"ם שלא פירשו כן. ומה שפירש"י לענין שפוסל בת כהן המאורסת לו מלאכול בתרומה קשה הרי מפורש בסוגיין בהיפך דקאמר כמי שהביא שתי שערות להאכיל. מיהו לפי' בקונט' י"ל פירושו. ואף לפי' הר"ב קשה ל"ל למימר איידי דאיירי בספיקא לחומרא תני להא דנפל הבית וכו' בהדייהו טפי הל"ל דדמיא לספק הביא וכו' דאיירי בצרות ואפשר דה"ק איידי דאיירי בספק צרות לחומרא תני להא בהדייהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף