פני משה/ביצה/ג/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים




פני משה TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בכור שנפל לבור. בכור בזמן הזה שאינו נשחט בלא מום מפני שקדשים הוא דמאיליו הוא קדוש והשוחטו כשהוא תם שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת ומתני' שנפל בו מום מעי"ט מיירי אלא שלא נראה למומחה אם הוא מום עובר או מום קבוע דאי לאו הכי לא הוה ר' יהודה שרי ליה דהא אית ליה מוקצה ולא הוה דעתיה עליה מאתמול אלא ודאי דה"ק בכור בעל מום שלא הראהו מבעוד יום לחכם להתירו ונפל לבור בי"ט וירא שמא ימות שם:

ר' יהודה אומר ירד המומחה ויראה. אם המום שהיה בו מאתמול מום קבוע הוא יעלה וישחוט דמשום מוקצה ליכא דדעתיה עליה מאתמול וס"ל לר' יהודה דרואין מומין בי"ט:

ואם לאו. שהמום של אתמול אינו מום קבוע לא ישחוט ואפי' עבר והעלהו וקמ"ל דאפי' נעשה בו היום מום קבוע לא ישחוט דלא אמרי' דעתיה עליה מאתמול אא"כ אותו מום בעצמו יהיה מום קבוע מאתמול וראוי לישחט עליו:

ר"ש אומר וכו'. ר"ש ס"ל אין רואין מומין בי"ט וטעמא שאם אתה מתיר לראות המום שנפל בו מערב י"ט אתי לראות אף המום שנולד בו בי"ט והאי אסור משום מוקצה דאע"ג דלית ליה לר"ש מוקצה בכי הא מודה כדתנן בשלהי מכלתין אין משקין ושוחטין את המדבריות ואמרי' דאתיא נמי כר"ש דהני כגרוגרות וצמוקין דמי דאסחי דעתיה מינייהו וה"נ לא הוי מאתמול דעתיה עילויה והלכך אפי' נולד בו המום מעי"ט לא היה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקיק ליה חכם לראותו:

גמ' מחלפה שיטתיה דר' יהודה וכו'. דהא התם בשלהי מי שהחשיך גבי מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים קאמר ר' יהודה אם לא היתה נבלה מע"ש אסורה אלמא הואיל דמאתמול לא הוה דעתיה עליה אסור משום מוקצה לדידיה:

והכא הוא אמר הכין. בתמיה דירד מומחה ויראה וכו' ואמאי הא מאתמול לא הוה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקק ליה חכם לראות ובין השמשות אסחי דעתיה מיניה ומוקצה הוא:

ר' יודה כדעתיה דר' יודה אמר אין המומחה תורה. בפ"ד דבכורות דתנינן שם השוחט את הבכור ומראה את מומו ר' יהודה מתיר דראיית המומחה אינה תורה לומר דדוקא המומחה שנטל רשות לראות הבכורות הוא שיתיר אלא אפילו ג' הדיוטות יכולין לראות אם הוא מום קבוע להתירו ונטילת רשות מהני לראותו אף ביחיד והלכך לא אסחי דעתיה מיניה דמימר אמר אי לא מזדקיק ליה חכם בג' הדיוטות סגי:

ר' הונא בשם ר' אבא דר' יודה הוא וכו'. כלומר אין דודאי ר' יהודה כדעתיה ובהא מודינא לך אלא דאכתי בעינן לפרש טעמיה דר' יודה דהכא דנהי דרומיא דר' יהודה אדר' יהודה ל"ק כדשנינן מיהו טעמא בעינן אגופה דדינא דמתיר לראות מומי הבכור בי"ט ולא אמרי' דמיחזי כדן את הדין הלכך קאמר דהיינו טעמיה דר' יהודה עביד ראיית הבכור כראיית טריפה כמה דאת אמר תמן כלומר גבי טריפה ודאי מותר לראות בהמה שנשחטה בי"ט ונולד בה איזה ספק אם היא טריפה או לא וה"נ לר' יהודה בראיית מומי הבכור בי"ט:

ר' יודן בעי. לא שייכא הכא אלא אגב דאיירי בראיית טריפה בי"ט מייתי הא דר' יודן שהקשה על הא דתנן אין מפרישין תרומות ומעשרות בי"ט ושל דמאי נמי בכלל וכדתנינן דספק חשיכה הוא דמעשרין את הדמאי הא בשבת ובי"ט לא ואמאי הא דמאי מדבריהן הוא מספק שמא לא עישר העם הארץ תבואה זו וראיית הטריפה כלומר לבדוק אחר טרפיות ג"כ מדרבנן הוא וא"כ כמה דאת אמר רואין את הטריפה בי"ט נימא נמי ודכוותה מפרישין את הדמאי בי"ט ולא משני מידי:

ר' אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה כל שמומו ניכר וכו'. לפרש דברי ר"ש במתני' קאמר דלא תימא הא דקתני כל שאין מומו ניכר מעי"ט היינו שלא היה בו מום מעי"ט דלא היא אלא אפי' היה מומו ניכר מעי"ט ולא התירו מומחה אלא בי"ט אין זה מן המוכן ואסור לשוחטו בי"ט וכטעמא דפרישית במתני' וכל שאין מומו ניכר דקאמר שאין ניכר להתירו מעי"ט הוא:

והא תני. בברייתא חדא עגל בכור וכו' האי מן הטריפה לאו דוקא הוא דמה ענין זה אצל מומי הבכור אלא לרבותא הוא דנקיט שאפי' נולד היום מן הטריפה דליכא למימר ביה מוכן אגב אמו הוא וה"ה כל שנולד היום מותר קתני מיהת עגל בכור שנולד היום וע"כ שנולד מומו עמו היום הוא שהרי אין הבכור נשחט בזמן הזה אא"כ היה בו מום וקתני מותר אלמא שרואה הוא המומחה היום להתירו וקשיא להא דר' אבהו:

תיפתר שעבר המומחה וראהו. היום והואיל ולא היה בחזקת איסור מותר בדיעבד לשחטו אבל לכתחלה אסור לראות המום היום ואפי' נולד הוא ומומו עמו:

אתא עובדא קומי ר' אימי. בדינא דמתני' וכסבור היה דהלכה כר' יהודה כפי הכלל ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה ואייתי רב הושעיה מתניתא וכו' דשנה לדברי ר"ש בלשון חכמים ש"מ דהלכתא כוותיה וקיבלה ר' אימי וחזר בו ממה דאמר מעיקרא:

אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'. גרסי' להא לעיל בפרק ג' דפסחים בהלכה כיצד מפרישין חלה בטומאה בי"ט וע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף