שיירי קרבן/ביצה/ג/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דמאי מדבריהם וכו'. וקשה דלמא שאני דמאי שצריך לעשות מעשה להפריש התרומה וגם צריך שיאמר בפירוש נראה כמתקן משא"כ בראיית טריפה דבראייה בעלמא סגי גם אין צריך להוציא דבר בפיו אין נראה כמתקן ועוד בשלמא בדמאי כל דתיקן רבנן כעין דאורייתא תיקן הלכך דמאי דינו כתרומה ודאי משא"כ בטריפה:

תיפתר שעבר המומחה וראהו. מכאן מוכח דהא דקאר"ש שאין זה מן המוכן היינו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד אם עבר וראהו מותר דהא בכור זה שנולד מן הטריפה לא היה לו היתר מחמת אמו ואפ"ה מותר כשעבר וראהו וזה ראי' מבוררת לפירש"י במתניתין ע"ש וא"ת תיפוק ליה שעגל נולד הוא וי"ל מגו דמהני' ליה לידה להתירו בשחיטה מהני נמי להתירו מאיסור מוקצה שבו וכה"ג משני הש"ס בבלי בפ"ק:

אע"פ שלא חישב לשחוט אחד מהן. כתב הרמב"ם פ"ב מהי"ט או"ב שנפלו לבור מעלה את הראשון ע"מ לשחטו ואינו שוחטו וחוזר ומערים וכו' רצה זה שוחט רצה זה שוחט וכ' המג"ע ובירושלמי נראה דאפילו אינו שוחט אחד מהם מותר ורבינו הביא הברייתא כפשטה בגנמרא וכ"כ הרשב"א להחמיר ולשחוט אחד מהם ע"כ ואף דמפשטה דסוגיין משמע דמותר אפילו אינו שוחט אחד מהם מ"מ אחרי העיון אין נראה כן דא"כ הכי ה"ל לר"י למימר אע"פ שאינו שוחט אחד מהם מותר מאי אע"פ שלא חישב אלא ודאי דה"ק אע"פ שלא חישב קודם שנפלו לבור לשחוט אפי' אחד מהם אפ"ה מותר להערים עכשיו ולהעלות שניהן ועוד אדמפלגי באו"ב לפלגו בבהמה דעלמא לר"א דאסור להערים אסור להעלותה אלא אם כן שחטה ולר"י דמותר להערים מותר להעלותה אפילו לא ישחטנה אח"כ אלא ודאי דליכא מ"ד הכי אלא באו"ב מתיר ר"י להעלות הראשון ולהערים כיון שאינו יכול לשחוט שניהם ומכאן תימא על מ"ש המג"א סימן קצ"ח ס"ק כ' וז"ל ומשמע דאם נפלו בהמות שאינ' או"ב מותר להעלותן אף על פי שאינו שוחט א' מהם כיון שראויות כולן לשחיטה וכ"מ ס"ט בהג"ה וצ"ע עכ"ל דודאי ליתא וכמ"ש וע"ש שכ"מ ס"ט בהג"ה אינו ראיה כלל שז"ל שם ואם נפל בכור בבור אסור להעלותו דהא אינו ראוי לשחטו אלא עושה לו פרנסה במקומו ע"כ מדקאמר אינו ראוי משמע ליה דבראוי לשחיטה סגי להעלותו ואיני מבין דבריו דהר"ב קושטא דמילתא נקט שאינו ראוי לשחיטה א"כ לא שייך לומר שמעלהו לשחטו וזה פשוט וברור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף