מראה הפנים/ביצה/ג/ד

מראה הפנים ביצה ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בכור שנפל לבור כו'. פירשתי בפנים לטעמיה דר"ש על דרך דעת הרמב"ם ז"ל בחיבורו בפ"ב מהל' י"ט בהל' ג' וכן בהמת קדשים שנולד בו מום בי"ט וכו' דלפי' רש"י ז"ל שפי' דהטעם דנראה כמתקנו דהוה ליה כדן דין וכו' כבר הקשו התוס' דאין במשמע הלשון שאין זה מן המוכן כן ועוד הא בפ' כירה דף מ"ו קאמר בהדיא דטעמיה דר"ש משום מוקצה הוא. ומה שפירשו התוס' דפליגי בתרתי ברואין מומין וגם פליגי במוקצה וכו' וכעין זה פירש הר"ן ז"ל יש ג"כ לפקפק ולמה לן לומר כך ולאפושי בפלוגתא והיותר נכון דעיקר הטעם דאין רואין מומין בי"ט משום מוקצה הוא ואפי' היה בו המום מעי"ט אין רואין אותו בי"ט דשמא יבוא לראות המום שנולד בי"ט וכולא חדא גזרה היא וכמ"ש הה"מ לפרש דברי הרמב"ם ובזה מסולקת תלונת הראב"ד בהשגות שם שכתב ואפי' נולד בו מום מעי"ט וכו' דאין ה"נ דזה ג"כ דעת הרמב"ם ואין לנו להוסיף בזה אלא כדפרישית בפנים דמוקצה כי האי מודה ר"ש דדמיא ממש לדין דאין שוחטין את המדבריות דשלהי מכלתין וזה נלמד מסידור דברי הרמב"ם שכתב שם בהל' ב' בהמות וכו' אבל הרועות ולנות חוץ לתחום אם באו בי"ט אין שוחטין אותן בי"ט מפני שהן מוקצין וכו' ועל זה כתב וכן בהמת קדשים וכו' משום דחדא טעמא אית להו. והוא הדין בבכור שנולד ומומו עמו הטעם דאין שוחטין אותו לכתחלה משום מוקצה הוא וכדלעיל אלא דבדיעבד אם ראהו והתירו שוחט אותו ואוכל וכדמסיק בבבלי בשמעתין וכן הכא לקמן גבי עגל בכור שנולד מן הטריפה וכו' תיפתר שעבר המומחה וראהו וכדפרישית בפנים להקושיא והתירוץ ועיין לעיל בפ"ק בהלכה א' מה שביארתי שם בדין עגל שנולד מן הטריפה בי"ט. ומה שכתב הראב"ד כאן ולמה אין רואין אותו לכתחלה וכו' ונמצא מטלטל מה שאינו ראוי וכו' אמת דהדין הוא כך דאסור ג"כ בטלטול וכהאי דאמר גבי טריפה בבבלי סוף פ' מי שהחשיך דלוי כי הוי מייתי לקמיה טריפתא ביומא טבא לא הוה חזי ליה אלא כי יתיב אקילקתא דאמר דילמא לא מיתכשרא ואפי' לכלבים לא חזיא ואע"ג דקאמר התם דמכאן ראיה דלוי סבר הלכה כר' יהודה במוקצה והא אנן כר"ש קיי"ל מ"מ כבר נתבאר לעיל ריש מכלתין דלדידן דקיי"ל כרב נחמן דפסק כר' יהודה בי"ט האי דינא קאי וכ"כ בהגהת הרא"ש בפרקין דבהמה שהיתה בריאה בין השמשות ונטרפה בי"ט אסור לטלטלה ולכך רואין את הטריפה בי"ט אצל האשפה שאם תטרף יניחנה שם ולא יטלטלנה. והכי קאמר ג"כ כאן בהלכה דלקמן ללוי לא מטעם הזה אלא שמא ימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה. ובזה יש להסיר תלונת הראב"ד ג"כ כאן דכתב ולמה אין רואין וכו' ור"ל מפני מה לא ביאר הרמב"ם לזה הטעם למה אין רואים לכתחילה. די"ל דעדיפא טעם הרמב"ם וכמה שנתבאר לעיל דלדידיה אפי' אין כאן איסור טלטול לאחר שימצא שאינו ראוי להתירו וכגון שהוא אצל האשפה וכמו בטריפה אפ"ה אסור לראותו בתחלה בי"ט אלא דבדיעבד אם ראהו וראוי להתירו מותר בנולד ומומו עמו מטעם הואיל ואי אפשר היה לראותו מערב י"ט וא"ת אכתי יש כאן איסור בתחלה שטלטל לראות דבר שאינו ראוי לו וזהו כוונת הראב"ד אבל הא ליתא דא"כ תיקשי היאך רואין את הטריפה בי"ט וזו היא תשובה להראב"ד. ועוד יש כאן תשובה בענין שכתב הוא בעצמו בפ"א בהל' י"ז על מ"ש הרמב"ם ויש בי"ט מה שאין בשבת איסור מוקצה וע"ז כתב לא הכל שוין בזה וכאן חשש בעצמו אפי' על ספק איסור טלטול בי"ט וזו היא חומרא יתרה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף