פני יהושע/קידושין/עה/ב

פני יהושע קידושין עה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בד"ה ר"א אומר כותי כו' ס"ל כר' ישמעאל וכו' לא איתפרש היכא כו' עכ"ל. אמנם כן לענ"ד אחר בינותי בספרים יגעתי ומצאתי שדברי ר' ישמעאל בזה ממקומו מוכרע והיינו ממאי דקאמר ר' יוחנן בסמוך משמיה דעכו"ם ועבד שבאו על כהנת לוייה וישראלית פסלוה וביבמות פ' אלמנה לכ"ג דף ס"ח מייתי הש"ס ברייתא דבן תשעה ויום אחד גר עמוני ומואבי כותי ונתין חלל וממזר פסלוה והיינו כר' ישמעאל כדאיתא שם להדיא בפרש"י בד"ה כותי ונתין ושם ע"ב בד"ה אי הכי ע"ש דהא דקתני התם עכו"ם היינו כותי וא"כ ע"כ ס"ל דכותים גירי אריות הן ונהי דבתוספות שם בד"ה עכו"ם ועבד מקשה ר"י דכל היכא דקתני כותי לאו בתורת כותי מייתי לה אלא לפסולא בעלמא כי האי דתנן אלו הן הספיקות שתוקי ואסופי וכותי. אמנם למאי דפרישית אדרבא פרש"י דהתם מוכרח דכותי בתורת עכו"ם מייתי לה דאי מטעם חשש ממזרות לא הו"ל למיתני התם בהדי הנך דפסלי בביאתן מתרומה ומכהונה מדאורייתא ולענין ספק ממזרות הא קי"ל דממזר ספק יבא ולא מיתסר אלא מדרבנן משום מעלה דיוחסין בעלמא אע"כ דהתם מתורת עכו"ם נקיט לה והיינו ע"כ כרבי ישמעאל מיתוקמא דאמר נמי התם ומייתינן לה בשמעתין דביאת עכו"ם פסולה מדאורייתא וא"כ ע"כ ס"ל לר' ישמעאל דגירי אריות הן כנ"ל נכון בעוה"י ודוק היטב ועיין עוד בסמוך:

שם גמרא ור' ישמעאל ס"ל כר"ע דאמר עכו"ם ועבד כו'. וקשיא לי טובא מאי הוצרך רב דימי לכך דס"ל כר"ע הא רב דימי גופא מסיק בס"פ אלמנה לכ"ג דאפילו רבנן מודו בעכו"ם ועבד דהולד ממזר וה"נ א"ר יוחנן התם ע"ש ולענ"ד נראה ליישב דבלא"ה הא דמסיק רב דימי דר"א ס"ל כר"י ור"י ס"ל כר"ע לשון מיותר הוא ולא אשכחן לשון כזה בש"ס דבפשיטות מצי למימר דר"א ס"ל כר"י וס"ל לר"א נמי כר"ע דבכה"ג אמרינן בכמה דוכתי בלשון הש"ס אע"כ דרב דימי לקושטא דמילתא הוה שמיעא ליה דרבי ישמעאל ס"ל כר"ע ולענ"ד נראה עוד דכולה מילתא דרב דימי סמיך אברייתא דסנהדרין פרק ד' מיתות דף נ"א דקתני התם אין לי אלא ניסת לכהן ניסת לכותי חלל וממזר ונתין מנין כו' ואיכא מאן דמוקי להך ברייתא התם כרבי ישמעאל ע"ש ובע"כ דלכ"ע נמי מיתוקמא כר"א מדאמרינן התם יכול אפילו פנוייה ומוקי לה כר"א דאמר פנוי הבא על הפנוייה עשאה זונה ואמרינן בעלמא דלא אשכחן שום תנא דאמר פנוי הבא על הפנוייה עשאה זונה אלא רבי אלעזר ובע"כ נמי דהך ברייתא דסנהדרין לא מיתוקמא אלא כר"ע דדריש ווי"ן כמו שפרש"י שם להדיא א"כ לפ"ז ע"כ דר"א ור"י ור"ע ס"ל כהדדי ולפי מאי דפרישית בסמוך דר' ישמעאל ע"כ ס"ל דכותים גירי אריות הן מברייתא דפרק אלמנה לכ"ג א"כ ממילא דר"א דסנהדרין דס"ל כר"י ור"ע נמי הכי ס"ל ומהכא דייק רב דימי למילתא ומתוך מה שכתבתי נתבאר דמה שכתבו התוספות בספ"ק דיבמות דף ט"ז ע"ב בד"ה אמוראי נינהו דמסוגיא דהכא מוכח דליכא למ"ד דהוי ממזר מכותי ועבד אלא מאן דס"ל כר"ע דאין קידושין תופסין בחי"ל ולא כסוגייא דס"פ אלמנה לכ"ג ולמאי דפרישית אין הכרע מסוגיא דהכא דהא אכתי תקשי דרב דימי אדרב דימי גופא אע"כ כדפרישית. ואכתי איכא לברורי דהיאך אפשר לומר דברייתא דסנהדרין פרק ד' מיתות מיתוקמא כרבי ישמעאל וכר"א ור"ע וס"ל דכותים גירי אריות הן דא"כ היאך קתני התם ניסת לכותי מנין ות"ל דאין קידושין ונשואין תופסין לו בה וכמו שהרגיש שם רש"י ז"ל בזה והוכרח לתרץ דאף למ"ד אין קידושין תופסין בחייבי לאוין היינו בלאוין דשאר דוקא וא"כ אי ס"ד דכותים גירי אריות הן הא ודאי דלכ"ע אין קידושין תופסין אע"כ דכותים לאו משום דחשש נכרים איירי אלא משום חשש ממזרות והדרא קושיא לדוכתא:

אלא דהשתא אמינא מילתא דשווייה בכולה לפי מה שכבר הקשיתי מאי דוחקא דרב דימי לאוקמי בכל הני אוקימתי ותיפוק ליה דאליבא דר"א דקיימי' הכא שמעינן ליה בפשיטות דכותים אין בקיאין בדקדוקי מצות וא"כ מילתא דפשיטא דאשכחן בהו חשש ממזרים ומש"ה כותי לא ישא כותית אע"כ דעיקר מילתא דרב דימי בעלמא איתמר והיינו דאסוגיי' דסנהדרין נמי קאי דאיירי אליבא דד' אלעזר כדפרישית והתם לא מיתוקמא מחשש ספק ממזרות דא"כ למאי קתני ניסת לכותי מניין והיינו משום דמחוללת ועומדת היא כדמסקינן התם ואילו משום חשש ספק ממזר אינה מחוללת ועומדת דהא קי"ל ספק ממזר שרי מדאורייתא אלא דר"א מחמיר משום מעלה דיוחסין בעלמא וא"כ אין זו מחוללת ועומדת ומשום חשש נכרי נמי ליכא לאוקמי דא"כ לא שייך למיתני ניסת לכותי דהא אין קידושין ונשואין תופסין בה אע"כ דהני תרי טעמי צריכי אהדדי והיינו לפי מה שכתוב בחידושי הריטב"א ז"ל בשם גדולי הקדמונים דהא דאמרי' כותים גירי אריות הן היינו כותים הראשונים שנתגיירו בבירור לשם אישות מה שאין כן בבניהם לא שייך לומר גירי אריות דמסתמא נתגיירו בלב שלם דאטו מי לא טבלו לקריין ולנידתן כמו שהארכתי בזה במקום אחר לדקדק על לשון הריטב"א ז"ל בזה וא"כ האידנא לא נפקא לן מידי בכותים הראשונים אי גירי אריות היו או גרים ממש אי לאו משום דמאן דס"ל הראשונים גירי אריות היו וא"כ משנשאו ישראלית נעשו בניהם ממזרים וכמו שאבאר עוד בזה בלשון התוס' בסמוך והשתא אתי שפיר ברייתא דסנהדרין כיון דבלא"ה לא נקיט התם ניסת לכותי אלא אגב גררא דאינך א"כ איירי שפיר באותן הכותים שנולדו בודאי מבנות ישראל דהו"ל ממזרין ודאין והא גופא קמל"ן עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר משא"כ אי הוי טעמא דר"א לפי שאין יודעין בטיב גיטין וקידושין לא שייך לומר כן נמצא דלפ"ז כל דברי ר' דימי עולין בקנה א' כפתור ופרח בעזה"י ובסמוך בלשון התוספות אבאר עוד בזה בענין יותר נכון ודו"ק:

תוספות בד"ה ור' ישמעאל ס"ל כר"ע כו' וצריך פירוש לפירושו מהו האיסור כו' עד ומיהו קשה לפ"ה דמשמע כו' ולפירושו אם מקבלין עליהם גירות כו' עכ"ל. כל דבריהם בזה נמשן לפירושם בדיבור הקודם דפשיטא להו טובא דלר"א גר מותר בממזרת וא"כ לפמ"ש דלשיטת רש"י ס"ל לר"א גר אסור בממזרת אין מקום לקושייתם:

אמנם בלא"ה נ"ל דאף לפי שיטתם לא קשה מידי בהא דקפסיק ותני כותי לא ישא כותית ולית להו תקנתא ע"י שיתגיירו מחדש דהא ליתא דכיון שנתערבו בהם ממזרים הרבה בכותים שוב אין מקבלין אותן כדאיתא בספ"ק דיבמות גבי מקבלין גרים מתרמוד דדייק הש"ס התם דע"כ כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ומש"ה קפסיק ותני אפי' מתרמוד משא"כ למ"ד הולד ממזר אין מקבלין גרים מתרמוד וא"כ ה"נ דכוותיה לגמרי דכיון דהכותים גירי אריות היו ונשאו מבנות ישראל דהו"ל כממזרים שוב אין מקבלין אותם כלל שלא יתערבו בישראלים וע"ש בתוס' ספ"ק דיבמות ותראה שדברי נכונים בזה ולדעתי צ"ע גדול ליישב סברת התוס' כאן דקשיא להו שיתגיירו ועוד דכיון שאין לכותים תקנה לישא שום אשה אלא ע"י גירות א"כ מאן יימר דהנהו נמי בלב שלם מתגיירין וה"ל גרים שלא לשם שמים ומנהג אבותיהם בידיהם וצ"ע בעיקר דבריהם בהא דולד כשר אי הוי כישראל או ככותי שהאריך בהם מהרש"א ז"ל ולענ"ד במחילה מכבוד תורתו שדבריו דחוקין אלא דקושטא דמילתא לא ברירא להו להתוס' הך מילתא ובקושייתם הוי משמע להו בפשיטות דהולד כשר לגמרי ודינו כישראל ובתירוצם ע"כ רוצין לומר מסוגייא דהכא שדינן כעובד כוכבים עד שיתגייר ועיין מה שכתבתי בזה בס"פ האומר דרש"י ז"ל נמי לא כתב שם שצריך להתגייר אלא דעיקר פירושו שם אליבא דרבינא כמו שהארכתי שם ע"ש ודוק היטב:

בד"ה השתא ממזר הוי מיפסיל בביאתו מיבעיא. וא"ת תיקשי דר' יוחנן אדר"י עד סוף הדיבור. ובירושלמי ס"פ אלמנה לכ"ג מקשה באמת דרבי יוחנן אדר' יוחנן מהא מילתא גופא דשמעתין ומשני להדיא הא דידיה הא דרבי' ולכך לא רציתי להאריך בזה מיהו במה שכתבו התוס' בשם רבינו שמשון מקוצי דלאו הא בהא תליא יש לי לדקדק הא ודאי הא בהא תליא לפי מאי דאמרינן לעיל בגמרא בעמוד הקודם בפלוגתא דרבנן ור' יוסי ורשב"ג דקחשיב כל הנך בברייתא שאם בא עליה א' מהפסולים פסלוה והיינו כל הנך דברייתא דאלמנה לכ"ג וקאמר ר' יוסי כל שזרעו פסול ורשב"ג קאמר כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו ומסקינן לעיל מאן מיקל מכולהו רשב"ג וקאמר דכל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו וא"כ לפ"ז משמע להדיא דלכ"ע כל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו וכמו שפירש"י לעיל דשני חילולין במשמע וכדפרישית לעיל וא"כ כיון דלענין איסור חללים גרידא אמרינן דכל שאינו נושא בתו אינו נושא אלמנתו כ"ש דהיכא דבתו אסורה משום איסור ממזרות כ"ש דאלמנתו אסורה וא"כ מקשה הכא שפיר השתא ממזר הוי מיפסיל בביאתו מיבעיא ומה שהביא מסוגיא דפרק אלמנה נמי יש ליישב לפ"ז ואין להאריך כאן יותר בסוגייא דהתם ולענ"ד שדברי רבינו שמשון מקוצי בזה צריכין עיון ודו"ק:

גמרא אלא כי אתא רבין אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כו' שלשה מחלוקות בדבר ר' ישמעאל סובר כו' ור"ע סובר כו'. לכאורה אין לכל זה הכרח מחמת שקלא וטריא דשמעתין אלא דהכי גמירא להו לר"י ורבי חנינא וריב"ל דג' מחלוקות בדבר וכדמשמע לעיל מלשון רש"י בד"ה ר' אלעזר וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושיו:

אמנם לענ"ד לפי מאי דפרישית לעיל יש לי לומר דאשקלא וטריא דלעיל קאי דממילא שמעינן לכולהו פלוגתי דג' מחלוקות בדבר וה"ק ר' ישמעאל ור"ע ור"א דכל אחד מינייהו איירי בדין איסור הכותים וכל חד טעמא דנפשיה קאמר דלפמ"ש לעיל במילתא דר' דימי היינו כמ"ד בסנהדרין בפרק ד' מיתות דברייתא דהתם מיתוקמא כר' ישמעאל משא"כ הנך אמוראי דהכא סברי כמסקנא דפרק ד' מיתות דמסיק רבא גופא דמיתוקמא כרבנן דר"י והיינו כר"ע כדמשמע התם מפירש"י ותוס' וא"כ שפיר קאמרי הכא קאמרי הכא דג' מחלוקות בדבר דר' ישמעאל ע"כ ס"ל גירי אריות הן והיינו כדשמעי' ליה בברייתא דפרק אלמנה לכ"ג דקתני כותי ומיתוקמא כר"י וע"כ לאו משום חשש ממזרים כדפרישית דהא ספק ממזר שרי מדאורייתא אע"כ דמשום גיורת נקיט ליה דגירי אריות הן ופסולייהו ע"כ משום דכהנים פסולין נטמעו בהם והו"ל ממזרין ומש"ה לא מהני בהו גירות כדפרישית ור"ע דאיירי נמי בכותים בפרק ד' מיתות דקתני ניסת לכותי א"א לומר דאיירי מספק עכו"ם דא"כ היאך קתני ניסת לכותי הא אין קידושין תופסין בהם אע"כ ס"ל דגירי אמת הן ולא מיפסלו אלא משום חשש ממזרות והיינו באותן שהיו ממזירין ודאין שבאו מאותן הכותים שהיו מייבמין ארוסות ופטרו הנשואות וכדאשכחן נמי כה"ג ביבמות פ"ק שהיו שני משפחות בירושלים ע"ש וא"כ אפשר דבכותים נמי הוי משפחות ידועות בכך דודאי איכא נמי כותים דאחזקו כמבואר אצלינו בגיטין באריכות והא דנקיט התם ניסת לכותי היינו לאשמעינן הא מילתא גופא דיש ממזר מחייבי לאוין כדפרישית לרבי ישמעאל ליכא למימר הכי דהא ע"כ ס"ל קידושין תופסין בחייבי לאוין דדריש ביבמות כי תהיה לאיש זר לענין קידושין דמש"ה מצריך קרא לכותי ועבד משא"כ ר' אלעזר דשמעתין דאמר כותי לא ישא כותית וקחשיב להו נמי במתניתין בהדי ספק ממזרות כמ"ש התוס' בד"ה ור"א א"כ ליכא למימר דס"ל כר"י דגירי אריות הן דא"כ אין זה ענין לספק ממזרות אלא ספק אם כותי עכו"ם נושא כותית ישראלית מהכהנים שנתערבו וליכא למימר נמי דסבירא ליה כר"ע דהא ע"כ לר"א אין ממזר מחייבי לאוין שמעינן ליה בשמעתין אע"כ דטעמא דר"א לטעמא דאין בקיאין בטיב גיטין וקידושין כדשמעינן ליה להדיא במצת כותי הרי לפנינו דע"כ שלשה מחלוקות בדבר ר"י ור"ע ור"א כן נ"ל נכון בעזה"י ודוק היטב:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.