פני יהושע/כתובות/צו/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פני יהושע TriangleArrow-Left.svg כתובות TriangleArrow-Left.svg צו TriangleArrow-Left.svg ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי

צורת הדף


מפרשי הדף

רש"י
רשב"א
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
הפלאה



לדף זה באתר "על התורה"מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society


דפים מקושרים

בתוספות בד"ה נכסי בחזקת אלמנה קיימי וא"ת מ"ש דלא חשבינן בחזקת הבע"ח במלוה ע"פ כו' עכ"ל. והקשה מהרש"א ז"ל מאי מדמו מע"פ למזונות האלמנה דתנאי ב"ד הוא ותירץ בדוחק ולענ"ד דברי התוספות ברורים דלא קשיא להו אלא אלישנא דבעל האיבעיא שלא הזכיר כלל טעמא דתנאי ב"ד והיינו כמו שפירש רבי בדיבור הקודם דלא מהני טעמא דתנאי ב"ד כיון דשתקא עד השתא אלא דמטעמא דנכסי ברשותה קיימי ס"ד דלא מהני האי טעמא דשתקא לאפוקי מינה וא"כ אהאי סברא גופא מקשו התוספות מאי ס"ד דנכסי ברשותה קיימי טפי משאר ב"ח כן נ"ל בכוונת התוספות אלא דבעיקר קושייתם נ"ל דקס"ד דע"כ מעיקר התקנה הוא דנכסי ברשותה קיימו מדגובית מזונות בלא שבועה כמ"ש בל' הפוסקים החולקים על הרמב"ם ז"ל וכדפרישית לעיל וכמ"ש התו' להדיא לקמן דף צ"ח בד"ה מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה ולפ"ז היא גופא תיקשי אמאי אין צריכה שבועה הא קי"ל הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה אע"ל דלא מיקרי הבא ליפרע מנכסי יתומין כיון דנכסי ברשותה קיימי והיינו ע"כ דמעיקר התקנה העמידו הנכסים ברשותה ומספקא ליה נמי לאידך גיסא דשמא נכסי בחזקת יתמי קיימי אלא הא דא"צ שבועה היינו דאין דרך להתפיס לה צררי על מזונות כן נ"ל נכון אלא דבלא"ה מתרצין התוספות שפיר ודו"ק:

בגמרא אמר רב שימי בר אשי כתנאי מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי ר"י כו'. לכאורה כל השקלא וטריא דשמעתין בפלוגתא דר"י ור' יוסי היינו לענין אי יפה לה מה שכותבת בפירוש למזונות מכרתי או יפה לה לכתוב סתם אבל במאי דקאמר ר"י שכותבת לכתובה מכרתי ור' יוסי פליג לא מפרש מידי. מיהו בירושלמי מפרש שאם יבא בע"ח בשטר לטרוף מהלוקח תאמר לכתובה מכרתי והובא ג"כ בלשון הרא"ש ז"ל במתניתין דלקמן מכרה כתובתה כו' עד כאן לשונו. ולענ"ד הא מילתא צריך עיונא דלכאורה אף אם כתבה להלוקח למזונות מכרתי ובא בע"ח בשטר וטריף אפ"ה חוזרת האשה וטורפת מבע"ח בכתובתה המוקדם דנהי דמסקינן לקמן דף הסמוך דמוכרת למזונות אינה חוזרת וטורפת לכתובה דאחריות דנפשה מיהא קבלה נראה דהיינו לגבי הלוקח גופא משא"כ מהבע"ח שטרף מהלוקח מסתברא דחוזרת וטורפת אם לא שנאמר דהירושלמי סובר דלגמרי סלקא שיעבודא דכתובה מאותה שדה שמכרה למזונות או דמדמה לה להאי דכתבה ללוקח דו"ד אין לי על שדה זו דסוף פרק מי שהיה נשוי שהוא בדין חוזר חלילה ומש"ה ניחא לה לפרש לכתובה מכרתי לר"י ולר' יוסי מסתמא נמי מצי' למימר לכתובה מכרתי. אלא דלפ"ז קשיא לי למה הוצרכו רש"י ותוספות לפרש בטעמא דר' יוסי במילי אחרינא דהא שפיר מצי לפרש טעמא דרבי יוסי שלא תכתוב למזונות מכרתי מה"ט גופא שאם יבא בע"ח מוקדם תאמר לכתובה מכרתי. והנראה מזה דרש"י והתוספות לא נחתו להאי דירושלמי אלא דאפ"ה א"ש בהא דקאמר ר"י נמי שכותבת לכתובה מכרתי דהכי אורחא דמילתא דהא למזוני לא שקלי מהלוקח כי אם לצורך מזונות לשלשים יום וא"כ אם צריכה למעות לשום צורך מוכרת ונוטלת מהלוקח לצורך מזונות דשלשים יום וכותבת למזונות מכרתי ואם צריכה ליטול ממנו כל המעות ממילא צריכה לכתוב שלקחה המותר לכתובתה ור' יוסי אומר דמוכרת סתם ולוקחת כל המעות ואח"כ עושית חשבון דלפ"ז עיקר השקלא וטריא אינו אלא במה שכותבת למזונות מכרתי כן נ"ל ועיין בחידושי הרא"ה ז"ל ודוק היטב:

בתוספות בד"ה ור' יוסי סבר כו' מה שפירש בקונטרס כו' לא נהירא לרבי מדקאמר לקמן כו' מכלל דעד השתא לא סליק אדעתא לר"י האי טעמא כו' עכ"ל. ולכאורה בהשקפה ראשונה היה נ"ל בפשיטות ליישב שיטת רש"י דמעיקרא הוי סבר דדוקא אי אמרינן לר' יוסי נכסי בחזקת אלמנה קיימי מש"ה מצי' למכור סתם ואח"כ לבסוף תוכל לומר כמו שתרצה למזונות או לכתובה שכן הדין כאדם העושה בשלו משא"כ אי הוי אמרינן דנכסי בחזקת יתמי קיימי צריכה לפרש דוקא בשעת המקח כר"י דאל"כ לא מהני מה שתחזור בה אח"כ וכמו שהקשו בתוס' דהוי כמו אונאה ושקר או כקושיא שניה שהקשו בתוספות דהלקוחות יאמרו לה הנחנו לך מקום לגבות הימנו משא"כ אי נכסי בחזקתה קיימי סובר השתא דלא שייך לומר כן ואהא מסיק בסמוך הש"ס דאפילו אי ס"ל לכ"ע נכסי בחזקת יתמי קיימי אפ"ה ס"ל לר' יוסי דמוכרת סתם ואפ"ה יהיה הרשות בידה לברר אח"כ לומר כמו שתרצה והיינו כתירוצם של התוספות דאין זו אונאה ושקר דלא שייך לומר נמי הנחנו מקום לגבות דהו"ל כאישתדוף בני חרי. ואהא מייתי שפיר הא דאביי קשישא דמדמה לה משל לשכ"מ דאע"ג דהתם ודאי נכסי לאו ברשות בע"ח ומקבל מתנה קיימי אלא בחזקת יתומים אפ"ה רצה בחובו נוטל כו' והיינו נמי מהנך טעמי דהו"ל כאשתדוף ואין זו אונאה ושקר דמסתמא בתחילה כך היה בדעתו לברור אח"כ כמו שירצה דלהא מילתא שפיר קיימי הנכסים ברשותו בשעת גוביינא דדוקא לענין פרעון מזונות מספקא ליה לבעל האיבעיא ובעי למימר כתנאי כן נ"ל נכון וכן נראה מל' הרא"ה ז"ל בחידושיו ותלי"ת שכוונתי לדעת הגדול עד שלרוב פשיטות הסברא לא ידענא מאי קשיא להו להתוספות על פירש"י. והנלע"ד דהתוספות סברי דמעיקרא נמי אין סברא לומר דלגבי הא מילתא דלקוחות נמי תליא אי נכסי ברשות אלמנה קיימי או בחזקת יתמי כיון דע"כ לענין כתובה ודאי אף לבעל האיבעיא נכסי לאו ברשותה קיימי כמ"ש התוספות להדיא בד"ה נכסי בחזקת אלמנה קיימי. ולפ"ז מהיכא תיתי יאמר ר' יוסי דתוכל לומר אח"כ לכתובה מכרתי מעיקרא ואי איתא לדאביי קשישא שייכא ממילא בפשיטות אפי' אי ס"ל נכסי בחזקת יתמי קיימי לכך הוצרכו התוספות לפרש בענין אחר. מיהו לשיטת רש"י א"ש כדאיתא בהגהת אשר"י בשמעתין בשם רש"י דלאחר שנשבעה על כתובתה לענין כתובה נמי ברשותה קיימי וע"כ מעיקרא הוי סבר הש"ס דאיירי בהכי שנשבעה ואפ"ה אית לה מזונות היכא שנשבעה שלא על ידי תביעת כתובה בב"ד. מיהו בלא"ה נמי א"ש כיון דמסקנא לא קיימא הכי דתליא בהא כן נ"ל נכון ודוק היטב ומ"ש מהרש"א ז"ל בשיטת רש"י יבואר לקמן ריש דף הסמוך:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.