ריטב"א/כתובות/צו/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דין והלכתא דתני לוי וכ"ז שלא נשאת על היתומים להביא ראיה ואם לא הביאו ראיה כתב הרמב"ם ז"ל שנשבעת כעין של תורה דהא נשבע ונוטל היא ומורי הרב בשם רבי' ז"ל אומר דכיון שהנכסים בחזקת אלמנה הן עומדין הרי הוא כאלו יש בידה משכון ונשבעת ונוטלת ונפטרת חשובה ואין עליה אלא שבועת היסת וכ"כ הרב בעל העטור ז"ל אבל הרמב"ם לטעמי' שאפי' במי שיש בידה משכון חשיב נשבע ונטל כמו שפסק בספרו וכן כתב הרי"ף וכבר פי' במסכת שבועות בס"ד:
כתנאי מוכרת וכותבת [אלו למזונות] מכרתי ואלו לכתובה מכרתי פרש"י ז"ל שמוכרת שלא בב"ד לכתובה או למזונות כותבת בשטר המכירה לאיזה דבר מוכרת אם למזונות אם לכתובה ר' יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה מאי לאו בהא קמפלגי דר"י סבר נכסי בחזקת יתומים קיימי ואי לא פירשה מה לכתובה ומה למזונות לסוף כשתבא לתבוע יאמרו לה מה שמכרה לכתובתה מכרה ונתקבלה כתובתך והמזונות כבר ניתנים לך ממקום אחר והם נאמנים ור"י סבר נכסים בחזקת אלמנה קיימי והיא החזיק' בהם לצורך מזונותי' וכתובתה ועליהם להביא ראיה לפיכך הסתם יפה לה מפני הלקוחות שלקחו שדה מבעלה שאם יכלו נכסי היתומים תטול כל מה שמכרה למזונה ועל הלקוחות לא תחזיר לחזור על מזונותיה דתנן אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים עכ"ל ז"ל והקשו בתוס' דהא אמרינן לקמן דר"י כאביי ומשום לקוחות מכלל דעד השתא לא מסקינן אדעתא האי טעמא לר"י והנכון דהשתא כיון דסבירא לן דלר"י נכסי בחזקת אלמנה קיימי הדבר פשוט בעצמו שכחה יפה בסתם יותר מבמפורש דהא כל זמן שהדבר בסתם היא נאמנת באמרה כך וכך נטלתי וא"כ למה תפרש עכשיו כלום יותר טוב היא לה הסתם וכשתרצה לפרוש תפרש כפי מה שתראה באותו שעה וזה ברור. ובירושלמי אמרו על זה באיזה צד כחה בא מלוה בשטר אומרת לכתובה מכרתי בא מלוה ע"פ ואומרת למזונות מכרתי על דרך זה כיוצא בו יש לנו לפרש שכך יפה כחה אבל לקמן דאמרי' דלר"י נמי נכסי בחזקת יתומים קיימי ואינה נאמנת לומר לכך מכרתי אז הוצרך התלמוד לפרש כי כחה יפה לענין לקוחות ומיהו הא קי"ל כדתני לוי דנכסי בחזקת אלמנה קיימי. ולענין מה שאמר בירושלמי בא מלוה בשטר לפום פשטא אתי שפיר למאן דסבר שאין למלוה ע"פ דין קדימה במקום מלוה בשטר מיירי הכא במלוה מאוחרת שלאחר נשואין והלכך באה מלוה בשטר שהיא מאוחרת לתפוס מן המעות של מכר אומרת לכתובה מכרתי שהיא קודמת שאלו אומרת למזונות מכרתי כיון דמזונות מלוה ע"פ נינהו דלא טרפה ממשעבדי כך אינה כלום במקום מלוה בשטר קודמת אפי' תפסה לא מהני לה בא מלוה ע"פ אומרת למזונות מכרתי דהשתא שניהם מלוה ע"פ והוא שקדמה וגבתה מה שגבתה גבתה אבל למאן דמפרש דמלוה ע"פ יש לה קדימה במקום מלוה בשטר מאוחר יכולה לומר למזונות מכרתי כיון שחיוב מזונותיה קדמו וא"ת דמיירי במלוה מוקדמת לשעבודה א"כ כשבא מלוה בשטר ואומרת לכתובה מכרתי מאי אהני ליה דהא קי"ל ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה ושמא הירושלמי היא סוברה דמה שגבה גבה או משום דסבר שעבודא לאו דאורייתא ולפיכך אין למלוה ע"פ דין קדימה במקום מלוה בשטר אבל אנן קי"ל דשעבודא דאורייתא ודאי יש לה דין קדימה. ולענין מה שפי' רש"י ז"ל בכהנת דכותבת לאיזה דבר מוכרת כדי שלא תפסיד עם היתומים מזונותיה הא ודאי בשכותב לכתובה מכרתי מפסידה הא לגבי לקוחות שלא תוכל לטרוף למזונותיה אליבא דר"י סבר כי יותר יש לחוש דמפסידה עם היתומים שמפסידם לה מבני חרי ואיותר הוא יפה לה שתפרש במי שמוכרת לכתובתה וכן כחה יפה עם היתומים ועם הלקוחות אלא שאין זה דין אלא או תפרש על הכל או תמכר סתם הכל כי כשמפורש על זב"ז ולא בזה סתמא דפי' לכתובה מכרה.
ור"י (פי') עצה טובה קמ"ל דלא לקרי לה רעבתנותא. (פי') ור"י סבר דיותר הוא עצה טובה שתמכר סתם שכחה יפה בו משתחוש ללעז רעבתנותא דאלת"ה הא דבעי ר"י תפשוט ליה ממתני' פי' נהי דלא ידע מתניתא דתני לוי ואידך מתניתא הא מתני' כ"ע ידעי לה.
א"נ דכ"ע נכסי בחזקת יתומים קיימי והיינו טעמא דר"י כאביי קשישא פי' רש"י ז"ל דכ"ע ואפילו לר"י היכי דאמרי יתומים נתנם על האלמנה להביא ראייה ואפי' הכי לר"י הסתם יפה לה לטריפת לקוחות כמו שכתבתי וכדתני אביי קשישא וכו' ואי נטלן במתנה לא כך יפה כחו שיוכל לטרוף הלקוחות על החוב ולא יכול לטרוף על המתנה אף זו על המזונות לא תוכל לטרוף לקוחות ועל הכתובה תטרוף אותם ואם מפני היתומים שלא יאמרו הכל לכתובה מכרת וקבלת כתובתך יכולה היא להעמיד עדים שיבאו את הנמכר למזונות ואם תצטרך לכך יבואו עדים ויעידו ואת הנמכר לכתובה לא תודיעו מפני הלקוחות עכ"ל ז"ל משל למה הדבר דומה לש"מ שאמר תנו מאתיים זוז לפלוני ב"ח רצה בחובו נוטלין רצה במתנה נוטלין במתנה לא כך כחו יפה כך הגירס' הנכונה והיא גירסת רש"י ז"ל ויש שפירשו שזה אין לו אלא או האי או האי אלא שהרשות בידו לברור ליטלן לאיזה דבר שירצה ולכך אומר שאם נטלן במתנה לא כך כחו יפה שאם מחל חובו ונוטלן במתנה ובא ב"ח מוקדם למתנתו הפסיד וגם לא תוכל לטרוף על המתנה כשם שהיה טורף על החוב אפילו לא באו ב"ח מוקדם ומיהו זימנא דעדיף ליטלם במתנה כגון שלוה וקנה ומכר דלא משתעבד לחובו ומשתעבד לחוב מאוחר דה"ל קנה ולוה ומתנה זו קודמת לחוב ההוא וכגון שנותן לו מתנת בריא מעכשיו ולאחר מיתה והיינו דקאמר רצה במתנה נוטלין ולפיכך סתמא עדיף ליה מפירושו עד שיראה לבסוף מאי דעדיף ליה וכעין שאמרו בדר"י ואף על פי שלענין שמועתנו הביאוה לגבי אשה שגובה הכל כתובה ומזונות לא מפני שדומות לגמרי אלא מפני שדומות לענין טירפא דלקוחות טרפות חלוקות ולומר שראוי לאדם לחוש לכך ויעשה בענין שתוכל לטרוף והכי משמע בפרק יש נוחלין דאמר תנו מאתים זוז לפלוני כראוי לו נוטלן ונוטל את חובו ופרקינן משום דאמר לישנא יתירא ואחרים פי' דהכא נמי זוכה הוא במתנתו וחובו דומיא דאשה זו והתם בפרק יש נוחלין לרבותא נקט דאפילו היכי דאמר כראוי נוטל שניהם משום לישנא יתירא והכא באמת אמרינן נוטלין במתנה לא כך כחו יפה הא ודאי כחו יפה ליטלן במתנה כי על החוב הנשאר לו לגבות יכול לטרוף לקוחות מה שלא יוכל לגבות על המתנה ואם תצא משום מתנם מקודמת למתנה זו ובא ויטרוף בחובו והא דקאמר מעיקרא רצה בחובו נוטל מן דינא קאמר ואף על פי שאין עצה טובה וכבר כתבנו בפרק יש נוחלין. פסק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |